פס"ד בנוגע לפסילת ספרים וכפל מס

עניינו של הערעור דנן הינו בשני נושאים עיקריים:

האחד, ערעור על הודעת כפל מס שהוציא המשיב למערערת לפי סמכותו שבסעיף 50(א1) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו – 1975 (להלן: "חוק מע"מ"), בסכום של 2,129,328 ₪. הערעור מתייחס לשנות המס 2009 - 2011, בשל טענה בדבר ניכוי מס תשומות שלא כדין בגין מסמכים הנחזים כחשבוניות מס. 

השני, ערעור על החלטת המשיב לפסול את ספרי המערערת לשנים 2009-2011 בהתאם לסעיף 77ב(ב) לחוק מע"מ והטלת קנס על המערערת בשיעור 1% מסך עסקאותיה בסך כולל של 331,321 ₪, בהתאם לסעיף 95 לחוק מע"מ, בשל טענה בדבר אי ניהול ספרים כדין.

הרקע

1. המערערת, חברת א.מ אבו מוסא בע"מ, היא חברה העוסקת בתחום עבודות הבניין ורשומה במע"מ החל מחודש אוגוסט בשנת 2002.
2. במוקד הערעור עומדים מעל 100 מסמכים הנחזים להיות חשבוניות אשר המס בגינן עומד על מעל לסך של 1,000,000 ₪.

תמצית טענות המערערת

3. המערערת טענה כי המשיב קבע, ללא תימוכין או בסיס עובדתי ממשי, שהיא ניכתה מסמכים הנחזים לחשבוניות מס. לטענתה, כל העסקאות שנעשו הן עסקאות אמיתיות, כשרות, אשר נערכו כדין במהלך עסקיה ואשר במסגרתן רכשה המערערת שירותים, שילמה את מלוא תמורתן, קיבלה בגינן חשבוניות מס כדין מספק השירותים וניכתה כדין את חשבוניות אלו בספריה. לעמדת המערערת, המשיב טעה בהפעלת שיקול דעתו והמסקנות אליהן הגיע אינן נכונות ובלתי מבוססות.
4. באשר לחוקיותן של החשבוניות, טענה המערערת שעסקאותיה עם ספקיה מגובות בחוזים שנערכו מול בעל זכות החתימה, שהיא ערכה בדיקה שישנם אישור ניהול ספרים וניכוי מס במקור, תיק עוסק ודיווחים שוטפים למע"מ. כמו כן, לטענתה היא שילמה לספקיה תמורה מלאה עבור השירות שקיבלה, כולל מע"מ, כך שהחשבוניות שניתנו לה נרשמו כדין והיא ניכתה מס כנגדן, כדין גם כן.
5. המערערת טענה כי היא פעלה בהתאם למבחן האובייקטיבי שנקבע בע"א 3758/96 סלע חברה למוצרי בטון בע"מ נ' מנהל המכס והמע"מ, פ"ד נג(3) 493 (להלן: "פרשת סלע"), כשם שכל עוסק סביר היה פועל בנסיבות העניין.
6. לחילופין, טענה המערערת כי אם קיים פגם כלשהו בהתנהלות ספקי השירות, הרי שמששילמה את התמורה וערכה את הבדיקות הנדרשות – לא יכולה הייתה לדעת כי קיים פגם כלשהו בחשבוניות ולכן, לא ניתן היה לאסור עליה ניכוי מס תשומות או חמור מכך, לחייבה בכפל מס.
7. באשר לאמיתות העסקאות, טענה המערערת כי אין בהן כל פגם: מנהלי העבודה באתרים הם עובדיה, כאשר העבודה בוצעה על ידי קבלני משנה. המערערת פרטה בהודעת הערעור שלה אודות החברות עמן נקשרה (ניו קרדיט, א.ג.מ.ס, טיב וטוב, חן אבני ישראל, אוקראינה אמיר, קטלובסקי יצחק) והדגישה את בדיקותיה לגבי כל אחת מהן ואת שיתוף הפעולה של מנהל המערערת, מר מוסא, בחקירתו. עוד טענה המערערת כי היא הנהיגה מנגנון סינון קפדני העונה על דרישות הדין ומעבר לכך. כמו כן, המשיב אישר את עסקאותיה כך שלא ברור מדוע פסל את ניכוי התשומות שביקשה, על בסיס אותן עסקאות.
8. המערערת הדגישה שהיא בעלת מוניטין בתחומה, לוותה על ידי משרד רו"ח מיומן ובעל ניסיון וביצעה בדיקות כנדרש (ר' עדותו של מר עדנאן מיום 27.12.15 פרו' עמ' 37 שו' 1-3, עמ' 55 שו' 5-9, עמ' 54 שו' 28-31; עדותו של מר בנימין מיום 27.12.15 עמ' 58 שו' 25-28).
9. המערערת טענה כי הטלת כפל קנס במקרה דנן, הינה בבחינת פגיעה קשה ובלתי הגיונית בזכויותיה, כיוון שהיא שילמה תמורה בגין רכישת השירותים השונים, בדקה טופסי ניכוי מס במקור וניהול ספרים, ערכה חוזים כנדרש ובדקה קיומו של תיק עוסק. המשיב קיבל דיווחי ספקי השירות על חשבוניות אלו ושילם מע"מ כנגדן.
10. לחילופין, גם אם מדובר בחשבוניות שלא כדין, היא לא ידעה ולא יכלה לדעת שהן הונפקו שלא כדין הואיל והן הונפקו על שם המערערת, על ידי מי שאמור היה להוציאן והתקבל מלוא השירות כנגדן.
11. באשר לפסילת ספרים וקנס שהוטל עליה, טענה המערערת שהמשיב לא ערך כל בירור בנושא ולא נשקלו שיקולים אובייקטיביים וסובייקטיביים מתחייבים בעניין.