פס"ד בנוגע למשמורת

פסק דין

1. ביום 15.3.2017 באו בפני הצדדים אגב בקשה ליישוב סכסוך על רקע מצב אשר נוצר דה פקטו עם בקשתו של אב להורות כי משמורת בתו בת ה 14 (להלן: "הקטינה") תהיה במשמורתו. אגב אותו דיון הוריתי על העברת המשמורת הזמנית למשך 60 ימים לאביה.

2. בתיק ביהמ"ש סרוקה הודעת פקידת הסעד מיום 24.5.2017 על קיומה של וועדה לקביעת דרכי טיפול בתיק זקוקים גם דיווח חסוי ודיווח גלוי בעקבות פגישת עובדת יחידת הסיוע ואנוכי עם הקטינה ביום 28.5.2017 וכן בעקבות קיומה של הוועדה בדבר דרכי טיפול נסרק גם תסקיר שירותי הרווחה בעניינה של הקטינה.

3. על פי האמור בתובענה כבר בחודש אפריל 2017 קויימה וועדה לקביעת דרכי טיפול בעניינה של הקטינה ואין עורר כי זו האחרונה כאמור עברה להתגורר בבית אביה ובת זוגו ב..... תוך שמרכז חייה, לאמור חברים, חוגים, תנועת נוער ומקום לימודים נותרו ב..... בית מגוריה של האם.

4. אם תרצה תאמר, שמעברה של הקטינה מלווה בצעדים כוחניים כלשהם מצד האב ולא בוצעו על ידו שינויים לגביהם, לא קיבל אישור.

5. אין עורר כי עסקינן בקטינה כבת 14 המסוגלת להביע את רצונה. ואומר כי התרשמות עובדת יחידת הסיוע, והתרשמותי כי רצונה הברור של הקטינה להיות בקשר עם אמה ולא לנתק את הקשר אך להיות במשמורת אביה.

6. על פי האמור בתובענה, טרם מעברה של הקטינה למשמורת דה פקטו בבית אביה, חוותה הקטינה מצוקה קשה בחייה עם אמה, היא הגיעה כדי פגיעה עצמית (שריטות, חתכים), היא מוכרת למערכת הרווחה, בוודאי משנת 2016 אולי עוד קודם לכן, ומעבר המשמורת בשנת 2017 בא על רקע החמרה במצבה של הקטינה.

7. אומר כי לשיטתה של האם, הקטינה דווקא משתפרת ואת האשם במצוקתה של הקטינה יש להטיל דווקא לפתחו של האב.

8. לשיטת האם, מדובר במשבר זמני אלא שקשה לי להשלים עם הטיעון הזה שכן המשבר בו מצויה הקטינה נמשך שנים והקטינה מצויה בטיפול שנים ובוודאי שמשבר הנמשך שנים הוא מצב המצדיק תהייה והתערבות עליהם אין צורך לעבור שינוי מג'ורי בסדרי חייה של הקטינה.

9. עוד בפתח הדבר של כתב ההגנה אין האם כופרת בכך שקולה של הקטינה כפי שמתנסחת מביע רצון לחיות אצל אביה, ואולם לשיטתה אין זה קולה האמיתי אלא הליך שכנוע שיטתי ויסודי שמשבש את קולה האמיתי של הקטינה, מן הסתם אדם פחות משכיל מן האם וב"כ היה קורא לזה שטיפת מוח.

10. כך או אחרת, מפגישתנו עם הקטינה התרשמנו כי רצונה הברור של הקטינה לחיות עם אביה. מדובר בקטינה שהיא בגיל הנחשב בוגר ומבין, ולא התרשמתי כלל ועיקר כי מדובר בקטינה מוסתת. לצערי מימי חיינו המקצועיים שמלווים את יחידת הסיוע שנים, כבר ראינו לא מעט קטינים מוסתים, אלא שהקטינה שמצאנו נמצאה מאוזנת, שלווה, אינה רואה איש וגם לא את אימה בצורה דמונית.

11. כעת מבקשת האם שאתעלם מהמלצות שירותי הרווחה, גם מן המפגש, גם מרצונה "הלא אמיתי", לשיטתה של הקטינה ובבחינת שיטת מצליח, תנסה האם את מזלה במכון נוסף שמא יהיו המלצותיו שונות משל שירותי הרווחה.

12. על פי הפסיקה הנוהגת מהווה חוות הדעת של שירותי הרווחה, חוות דעת של מומחה מטעם ביהמ"ש, וצריך אני שלא ליתן אמון בתסקיר כדי שאמנה מכון פרטי כדי לבדוק את תוצאותיו.

13. אלא שקשה לי שלא לתת אמון בהמלצות התסקיר, המלצות העולות בקנה אחד עם המצב בשטח, דברי הקטינה, כמעט 30 שנות ניסיון של עובדת יחידת הסיוע וגם התרשמותי שלי, הקטן.

14. כאמור, אין מדובר בחקירת עובדות הרווחה אלא בשאלה אם יש זכות לצד לומר אינני שמח בתוצאות התסקיר אז בואו ננסה מומחה נוסף. המשמעות של מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש קל וחומר שירותי הרווחה הפועלים על פי דין, היא שאין צורך במינוי מומחה נוסף שמא יצלח הדבר.

15. מסבירה לי ב"כ האם בתבונתה כי המטפלת אשר שירתה את הקטינה בעבר אומרת שאם יימשך המצב הקיים היום, ייגרם לקטינה מתח. אלא שבכך אין די כדי להצדיק את המשך ניהול הסכסוך על דרך מינוי מכון נוסף, גם כך רוותה הקטינה מאבחנים, מביטים ומטפלים רבים בחייה.

16. אומר עוד כי כל כמה שמכבד אני את הפסיכולוגית אשר טיפלה בעבר בקטינה, קשה לי להתעלם מאמרת שירותי הרווחה ומהמצב אשר התבטא בשטח ולפיהם אגב הטיפול לא נפתרו בעיותיה של הקטינה עד אשר שונתה המשמורת למשמורת האב, ובאה הקלה.

17. עיון בתסקיר שירותי הרווחה מגלה כי כבר בשעתו שהורחבו סדרי הראיה בין הקטינה לאב, במילים אחרות צומצם משך השהות של הקטינה עם האם, חלה הטבה במצבה.

18. התסקיר מתאר כי עובר לחודש ינואר 2017 ביקשה הקטינה מיועצת ביה"ס לצאת מבית אמה, תוך שהאם מנסה למנוע משירותי הרווחה לפגוש בקטינה בנימוק שזו תתמוטט נפשית מפגישה כזו.

19. די לי בכך שהקטינה תיארה כאמור בתסקיר את חייה בבית האם כטראומתיים וכגורמי לחץ ומחנק כדי שאחלץ לעזרתה.

20. הקטינה תיארה עצמה באוזני העו"ס כסובלת מחרדות, מחשבות טורדניות והתנהגות כפייתית. רצון לפגוע בעצמה כשלעצמו, היה די לי בכך כדי שאשקול במלוא הרצינות את הפסקת השהייה הקבועה של הקטינה עם האם גם אם לא היה האב כשיר או מטיב.

21. כעולה מן התסקיר, סובלת הקטינה מתופעות רגשיות ונפשיות הקוראות לעזרה ללא כוונה לפגיעה חמורה, ואולם אין בדעתי להמשיך ולהמתין או להסתכן בהחמרת המצב עד אשר, כפי שאומרת ב"כ האם, תשתכנע האם סוף סוף כי זו טובת הקטינה.

22. על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, באין הסכמה בין הורי, מוטל הנטל להכריע על ביהמ"ש ואין בדעתי להפקיע את חובתי להכריע ולהפקידה כזכות ווטו בידיה של האם.

23. האם הסבירה, כאמור בתסקיר, כי האב הוא מקור המצוקה של ......, אורח חייו הכולל טיולים אינו מותאם לנפשה העדינה של הקטינה וזו הסיבה להתמוטטות ויש לחשוד באב כמי שגורם לניכור הורי.

24. מסתבר שהאם לא רואה בעצמה גורם תורם כלשהו למצוקתה של הקטינה. היא גם אינה בוחנת מה יכול להיות חלקה במצב הזה שנוצר, זאת למרות שגם בתה הבכורה מצויה עמה בנתק והאם רואה בה חלק ממחנה היריב הכולל גם את האב.

25. המעיין בתסקיר עשוי על נקלה לסבור, כי למרות ששירותי הרווחה מתארים את האב ובת זוג כמטיבים אכפתיים ואוהבים ואין לאם מילה טובה  לומר עליהם זולת מתישים, גורמי הבעיה, מסיתים וכו'.

26. ראיה קיצונית של ההורה האחר כדמוני תוך אי בחינה עצמית, מהווה למעשה הכחשה של הבעיה ומחסום בדרך אל הפיתרון.

27. שירותי הרווחה קבעו כי הטיפול שקיבלה .... מהגב' ג.... לא שיפר את מערכת היחסים המורכבת שבין הקטינה לאם, ומסתבר שהאם גם לא הפיקה תועלת משמעותית מההדרכה ההורית שלקחה.

            לשיטת שירותי הרווחה קיימת אצל האם בעיה של הפנמת מעשיה והתנהגותה תוך שהאם מתוארת כחרדתית וכמי שמאבדת שליטה בשל חרדותיה כדי התקשות להיטיב ולהיות דמות מיטיבה עם הקטינה.

28. למעשה שירותי הרווחה תיארו לא את האב כמי שמדבר סרה בהם אלא דווקא את האם כמי שנוהגת כך. שירותי הרווחה שללו כל אפשרות של ניכור הורי, ראו באב כמי שמתעלה על הפגיעות המוטחות בו ושוקל את טובת הקטינה, והמלצתם החד משמעית של שירותי הרווחה היא לאפשר לאב משמורת קבועה ולאפשר לו להעביר אט אט את מרכז חייה של הקטינה למקום סמוך למקום מגוריו.

29. בשורה של פסקי דין הורה ביהמ"ש העליון כי אל לו לביהמ"ש להשתהות למתן פסק בעניינו של קטין ואת הפסק יש ליתן מוקדם ככל האפשר.

30. אומר במפורש כי כל כמה שצריך ביהמ"ש לבדוק טובתו של קטין, אין משמעות הדבר כי הוא צריך לבדוק שוב ושוב ושוב ושוב, עד שיתרצו כל הצדדים, גם אלו שיכול ולא יתרצו לעולם, חובתו היא להכריע בזמן קריב.

31. כל כמה שמוכן אני לכבד או להכיר בחרדות שיש להורה כזה או אחר, לא טובת ההורה היא המונחת לפתחי אלא טובתו של הקטין, ולא מצאתי שום סיבה בהינתן העובדות הקיימות להעריך את חוסר הוודאות של הקטינה, הזקוקה ליותר מכל לוודאות ולשקט.

32. מאליו ברור שאין לדעתי להפסיק את קשר הביקורים של הקטינה אצל אמה ולא אמנע את הרחבת הקשר. זה צריך להיעשות גם בהתאם לרצונותיה של הקטינה וגם בהתאם לטובתה.

33. אומר במפורש כי אני דוחה בשתי הידיים את טענת הניכור ההורי או את טענת ההסתה שהעלתה האם.

34. אשר על כן, אני מורה כי הקטינה תהיה במשמורת אביה עד הגיעה לגיל הבגרות או עד למתן החלטה אחרת אם תוגש תובענה חדשה.

35. האב רשאי בחתימתו בלבד לרשום את הקטינה למוסד לימודים בסמוך למקום מגוריה של הקטינה, הוא מקום מגוריו.

36. ער אני לחשיבות חייה החברתיים של הקטינה ותפקידו של האב כהורה משמורן לבחון ולבחור מפעם לפעם אם להמשיך ולהסיע את הקטינה לפעילותיה ב....., אם להסיטם ולהתחיל לקיימם במקום המגורים החדש כפי התפתחות חייה החברתיים של הקטינה, זוהי המשמעות של מימון חיי שגרה של קטין ואין בדעתי להגביל את האב.

37. אומר רק כי קטין הסובל מפגיעה עצמית שאחותו איננה בקשר עם האם, והחפץ לגור עם אביו לא יושאר בבית אמו רק בשל קשריו החברתיים שהיו עבורו מקלט ומפלט למצוקותיו.

38. כאמור מאז חודש מרץ 2017 עוסקים אנו בתיק שבכאן, תיק הנייר מונה כבר 50 מסמכים.

39. הלכת בגץ 891/05 הורתה לבתי המשפט לפסוק הוצאותיו של הליך לא רק כפי תוצאתו, אלא גם כפי הדרך שבה ניהל כל צד את ההליך.

40. לצערי לא נוהל ההליך ע"י האם באופן המצדיק פסיקת הוצאות ללא הפחתה כלשהי בהם, ודבריי לעיל דומני מסבירים את קביעתי לכאן.

41. התובענה מתקבלת.

            הנתבעת תישא בהוצאות התובע בסך 40,000 ₪.

42. ניתן היתר לפרסום פסק דין זה ללא פרט מזהה של הצדדים.

            המזכירות תסגור את התיק.

<#3#>

ניתנה והודעה היום כ"ו סיוון תשע"ז, 20/06/2017 במעמד הנוכחים.