- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
נערה במצוקה: תעבור לגור אצל אביה באופן מיידי
ביהמ"ש למשפחה בתל-אביב קיבל את תביעת האב למשמורת על בתו בת ה-14. "די לי בכך שהקטינה תיארה כאמור בתסקיר את חייה בבית האם כטראומתיים וכגורמי לחץ ומחנק כדי שאחלץ לעזרתה", כתב השופט ארז שני.
לפני כשלושה חודשים הצדדים פנו אל ביהמ"ש אגב בקשה ליישוב סכסוך על רקע מצב שבו בתם בת ה-14 עברה מיוזמתה להתגורר אצל אביה. לאחר שהתרשם מן הצדדים וכן בעקבות המלצת שירותי הרווחה, השופט ארז שני הורה על העברת המשמורת לאב, לתקופה של 60 יום.
שירותי הרווחה ראו באב כמי שמתעלה על פגיעות המוטחות בו מצד האם ושוקל את טובת הקטינה, והמליצו חד משמעית לאפשר לאב משמורת קבועה.
לאחרונה השופט שני נדרש להכריע בתביעת האב למשמורת. על פי התביעה, לפני שעברה לגור איתו, בתו חוותה מצוקה קשה בחייה עם אמה, עד כדי כך שהיא החלה לפגוע בעצמה, דבר שבא לידי ביטוי בשריטות וחתכים.
האם – הנתבעת – ביקשה להפנות את הצדדים לבדיקה במכון נוסף, על מנת לקבל עוד תסקיר.היא טענה כי מדובר במשבר זמני ובינתיים מצבה של בתה דווקא משתפר. מכל מקום, את האשמה במצוקתה יש להטיל על אביה.
האם לא הכחישה את העובדה שבתה מביע רצון לחיות אצל אביה, אולם לשיטתה זהו אינו הקול של בתה אלא הליך שכנוע שיטתי ויסודי שמשבש את קולה האמיתי של הקטינה, מעין שטיפת מוח.
כפי שנראה, השופט שני דחה את עמדת האם והורה על העברת המשמורת אל האב. "כעולה מן התסקיר, סובלת הקטינה מתופעות רגשיות ונפשיות הקוראות לעזרה ללא כוונה לפגיעה חמורה, ואולם אין בדעתי להמשיך ולהמתין או להסתכן בהחמרת המצב עד אשר, כפי שאומרת ב"כ האם, תשתכנע האם סוף סוף כי זו טובת הקטינה".
האב אינו מסית
השופט התקשה להשלים עם הטיעון בדבר "משבר זמני", והבהיר כי בעיניו מדובר במשבר שנמשך שנים, המצדיק התערבות כאן ועכשיו, והיחלצות לעזרתה של הקטינה, הזקוקה יותר מכל ל"וודאות שקט".
בעיקרו של דבר, השופט החליט לכבד את רצונה של הבת לחיות עם אביה, תוך שציין כי כמובן יש לשמור על הקשר בינה לבין אמה.
בפסק הדין השופט כתב כי "מדובר בקטינה שהיא בגיל הנחשב בוגר ומבין, ולא התרשמתי כלל ועיקר כי מדובר בקטינה מוסתת. לצערי מימי חיינו המקצועיים שמלווים את יחידת הסיוע שנים, כבר ראינו לא מעט קטינים מוסתים, אלא שהקטינה שמצאנו נמצאה מאוזנת, שלווה, אינה רואה איש וגם לא את אימה בצורה דמונית".
בתוך כך השופט דחה את גישתה של האם, שלמעשה ביקשה להתעלם מהמלצות שירותי הרווחה ומרצונה "הלא אמיתי" של בתה. לפי השופט, האם פועלת במין "שיטת מצליח": תנסה את מזלה במכון נוסף שמא יהיו המלצותיו שונות משל שירותי הרווחה.
בהקשר זה השופט הבהיר כי בתיקים מסוג זה אין מקום להשתהות, וציין כי "די לי בכך שהקטינה תיארה כאמור בתסקיר את חייה בבית האם כטראומתיים וכגורמי לחץ ומחנק כדי שאחלץ לעזרתה".
יש לציין כי השופט חִייב את האם בהוצאות משפט בסך 40,000 שקל – דבר שאינו שכיח בהליכים מסוג זה – וזאת לנוכח התנהלות האם לאורך ההליך.
- ב"כ התובע: עו"ד סידי
- ב"כ הנתבעת: עו"ד שרון ליכט פטרן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
</a>
