פס"ד בנוגע להברחות כספים לפי חוק יחסי ממון

א.         השאלה העיקרית שבמחלוקת:

במשפט: מה דינן של משיכות כספים על ידי אחד מבני הזוג מכספי משכורתו ללא שנגרע החיסכון הפנסיוני, ללא שנגרמה משיכת יתר וזאת מעבר לסיפוק כל צרכי המשפחה על ידי האיש?

בקצת יותר ממשפט: בין בני זוג שכירים מתעורר משבר ביחסים בשנת 2009 והם מחליטים לפתוח חשבונות בנק נפרדים ולהפקיד כל אחד את שכרו לחשבון נפרד. האיש מפרנס ממשכורתו את המשפחה, אך גם מושך עשרות אלפי שקלים במזומן ללא הסבר מספק ולא ברור להיכן נעלמים הכספים ואילו האשה חוסכת את כל משכורתה באפיקי השקעה שונים. בחודש מרץ 2017 הצדדים נוקטים בהליכים ומחליטים להסדיר את איזון המשאבים, כאשר האיש דורש חלוקה שוויונית והאשה עותרת להפעיל סמכויות מיוחדות לאיזון בלתי שוויוני מכוח סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון בין בני זוג. עם מי הדין?

ב.         הרקע העובדתי הרלבנטי:

1. הצדדים הינם בני זוג יהודים שנישאו זל"ז בחודש ספטמבר 1979 ויש להם 4 בנות משותפות – כולן בגירות כיום ואחת מהן שוהה בחו"ל ואין לה קשר עם האם.

2. בשנת 1992 רכשו הצדדים דירתם הנוכחית המשותפת ברחוב *** בעיר *** הנקייה כיום ממשכנתא (להלן "הבית"). שווי הדירה לפי הערכת שמאי מומחה מטעם בית המשפט הינו 1,350,000₪ (ראו חוות דעת השמאי מיום 31/7/17). בנוסף יש לצדדים תכולת דירה משותפת. האיש עזב את הדירה זה מכבר והאשה עושה בה שימוש בלעדי. לאיש טענה כי לאשה רכב מסוג טויוטה קורולה שנת 2012 שיש לאזן בחלקים שווים ואילו לאשה טענה שלאיש רכב מאזדה  שיש לאזן (האיש טוען כי נרכש מכספי ירושה שקיבל ולכן אינו בר איזון).

3. שני הצדדים שכירים במשלח ידם ועיסוקם כאשר האיש עבד בבנק *** כבנקאי בתפקידים שונים ופרש לגמלאות וכיום מתפרנס מקצבאות (בעבר קיבל גם גמלה ממשרד הבטחון) ואילו האשה מועסקת כעובדת סוציאלית ב***. לשני הצדדים זכויות סוציאליות, חסכונות ופקדונות שונים, ברם הפערים בין הצדדים מגיעים כמעט כדי 1,000,000 ₪ לטובת האשה, אשר חסכה מאז 2009 כמעט את כל שכרה והשקיעה אותו בניירות ערך.

4. המועד הקובע הינו 19/3/17 וזאת כעולה מהסכמות הצדדים וכן מהחלטתי מיום 26/3/17.

5. אין בין הצדדים כל הסכם ממון ועל כן מוסכם וברור, כי הסדר איזון המשאבים הקבוע בפרק ב' לחוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג – 1973 (להלן "החוק" או "חוק יחסי ממון") הוא זה שחל עליהם.

ג.         התביעות: