פס"ד במחלוקת סביב הקדשת פרוכות שעל ארון הקודש בביכנ"ס

טענות התובע

התובע (להלן - מר ושדי) הוא בנם ונכדם של מייסדי ובוני בית הכנסת "תפארת ישראל", אשר הוקם בשנת 1952 ברחוב מנחם רצון בפתח תקווה (להלן – בית הכנסת). הנתבעים, שהתפללו בעבר בבית הכנסת, נטשו אותו מזה מספר שנים ואינם מתפללים בו עוד, פרט לפעמיים בשנה בחגי תשרי. בית הכנסת מנוהל ע"י התובע, מר ציון עובד (להלן – מר עובד) ומר ציון בנין (להלן – מר בנין).  בתחילת חודש ספטמבר 2011 נפגש מר ושדי עם הנתבע 1 והודיע לו, כי בכוונתו להחליף את הפרוכת שבבית הכנסת, המצויה שם מזה כ-35 שנים, ואשר נתרמה בשעתו ע"י הורי הנתבעים (להלן – הפרוכת הקודמת), מהטעם שפרוכת זו התבלתה כבר מחמת השימוש רב השנים בה. בהסכמת מנהלי בית הכנסת, ה"ה מר עובד ומר בנין, הוחלפה הפרוכת הקודמת בפרוכת חדשה, אותה תרם מר ושדי לבית הכנסת, ועליה מצוינים שמות קרוביו של מר ושדי - מי שהתפללו בבית הכנסת בכל ימות השנה עד לפטירתם (להלן – הפרוכת החדשה). הפרוכת החדשה היתה תלויה על ארון הקודש בבית הכנסת כחודשיים.  ביום 27.11.11 הגיעו הנתבעים לבית הכנסת, הסירו בברוטאליות את הפרוכת החדשה והציבו במקומה את הפרוכת הקודמת. הנתבעים עשו כן, מבלי לקבל היתר לכך מהנהלת בית הכנסת. מדובר בהתנהגות בריונית, שמהווה הסגת גבול.  התובע עותר למתן צו, שיורה לנתבעים להסיר את הפרוכת הקודמת ולהשיב את הפרוכת החדשה למקומה, וכן יאסור על הנתבעים להפריע לתובע להתקין את הפרוכת החדשה ולהימנע מכל ניסיון להחזיר את הפרוכת הקודמת.  

טענות הנתבעים

מר ושדי הוא נכדו של אדם אחד, מתוך 19 חברים, שהתאחדו יחדיו ותרמו לבניין בית הכנסת, שהוקדש לציבור, ונבנה על מקרקעין של אחרים, שלא היו שייכים למי מהצדדים בתיק זה. אין למר ושדי זכויות במבנה בית הכנסת או במקרקעין עליהם הוא בנוי, המאפשרות לו לעשות בבית הכנסת ככל העולה על רוחו.  הנתבעים מאשרים, כי ה"ה מר עובד ומר בנין משמשים כוועד המנהל של בית הכנסת, אולם אביו של מר ושדי היה רק חלק משאר המתפללים בבית הכנסת ללא כל זכות מיוחדת שם.  מר ושדי החליט על דעת עצמו להחליף את הפרוכת הקודמת של בית הכנסת, וללא הסכמת הנתבעים והמתפללים האחרים. הפרוכת הקודמת הינה במצב מצוין, מטופלת ונקייה.  הנתבעים לא נטשו את בית הכנסת ועודם מתפללים בו מעת לעת. גם לו היו "נוטשים" את בית הכנסת, היה מקום לקבל את הסכמתם להחלפת הפרוכת. מיד לאחר שנתגלה לנתבעים, כי מר ושדי החליף את הפרוכת הקודמת על דעת עצמו, הם השיבו את המצב לקדמותו באופן מכובד.  אפשרויות ההנצחה בבית הכנסת הן רבות, ואין זה הוגן וסביר לבטל את דרך ההנצחה בה בחרו הנתבעים כדי להנציח אחרים.  דיון והכרעהראשית, יש לבדוק מיהו זה שמנהל בפועל את פעילות בית הכנסת? יצויין שבית הכנסת אינו פועל במסגרת עמותה או תאגיד אחר מסוג כלשהו. תקנון בית הכנסת צורף כנספח א לכתב התביעה, אך ממנו גם לא ניתן ללמוד דבר בנוגע לזהותם של אלו, שניהול בית הכנסת מופקד בידם. אין מחלוקת, כי מר עובד הוא חבר בהנהלת בית הכנסת ואמון על ניהולו השוטף (ראה סעיף 5 לתצהיר עדות מר ושדי). התובע לא הוכיח, כי גם הוא עצמו שותף בניהולו של בית הכנסת ומוסמך לקבל החלטות בנוגע לניהולו השוטף. התובע אמנם טוען, כי הוא שותף בניהולו של בית הכנסת, אך לא הוכיח טענה זו. טענתו זו של מר ושדי נסתרה בעדותו של מר עובד בפני. מר עובד טען בעדותו, כי הוא היחיד שמנהל את בית הכנסת, לרבות הטיפול בתחזוקה השוטפת ובענייני הכספים (ראה עמ' 16 לפרוטוקול, שורות 10-16): "ש.מי מנהל את הבית כנסת, שלושה נכון?ת.אני מנהל את הבית כנסת.ש.מי את התחזוקה השוטפת? הכספים?ת.החבר שלי ציון, ביקשתי ממנו שיעזור לו.ש.ומה התפקיד של התובע? יש שלושה מנהלים, כולם אומרים את זה. הוא אמר שהוא עוזר שלכם ומה שאתם אומרים הוא עושה.ת.אין לי תשובה לכזה דבר. אני לא רוצה להוציא מילים מהפה שהם לא...". ומה באשר למר בנין? מר עובד העיד, כאמור לעיל, שמר בנין מסייע לו בניהול בית הכנסת. בעדותו של מר בנין עצמו בפני הוא אישר, שבמסגרת תפקידו הוא מסייע למר עובד בניהול בית הכנסת (עמ' 8 לפרוטוקול, שורות 11-13), אך אין הוא נושא בתפקיד רשמי בניהול בית הכנסת וממילא אין לו סמכות לקבל החלטות ביחס לבית הכנסת ולתפעולו השוטף (עמ' 9 לפרוטוקול, שורות 11-12): "ש. העמדה שלך שצריך להחליף את הפרוכת.ת. אני לא מחליט מה להחליף, ציון עובד קובע, אני לא קובע כלום". התובע לא הוכיח, איפוא, כי הוא נושא בתפקיד ניהולי בבית הכנסת, וכי הוא היה מוסמך לקבל החלטות כלשהן בענייני תפעול בית הכנסת, לרבות, החלפת הפרוכת.  כפי שנזכר לעיל, מר ושדי טוען, כי החלפת הפרוכת נעשתה על דעתו ובהסכמתו של מר עובד. הדברים צויינו בסעיף 10 לתצהיר עדותו של מר ושדי, שם נכתב: "על סמך הסכמת ציון מר עובד, שציין בפני שמגיע לי ב-200% להחליף את הפרוכת והודיע על כך גם לציון בנין, הזמנתי על חשבוני פרוכת חדשה, והפרוכת הישנה הוחלפה בחדשה". וכן בסעיף 1.4 לכתב סיכומי טענות התובע: "רק לאחר שמר מר עובד הסכים לכך, רכש התובע פרוכת חדשה...".  בתצהיר עדותו של מר עובד - אשר הוגש מטעמם של הנתבעים - טוען מר עובד, כי לא ידע מראש על החלפת הפרוכות, וממילא גם לא נתן לכך את אישורו, וכך נכתב שם (סעיף 3 לתצהיר עדות מר עובד): "מר ושדי שלום עשה דין לעצמו והוריד את הפרוכת של משפחת משרקי ללא ידיעת הממונים המנהל וגזבר בית הכנסת ותלה את הפרוכת שלו על דעת עצמו בלבד". גם בעדותו בפני חזר מר עובד על טענתו, כי לא אישר את החלפת הפרוכות (עמ' 16 לפרוטוקול, שורות 23-32): "ש.שבא אלייך שלום ואמר לך שאחרי עשרות שנים הפרוכת לא נראית הכי טוב והוא רוצה להחליף פרוכת אתה נתת לו את ברכת הדרך, נכון?ת.לא נכון.ש.מה אמרת לו?ת.הוא היה אצלי פעם אחת ואמרתי לו שהוא בא אלי הביתה, שיש דבר חריג בבית הכנסת שהוא עושה דבר לא מקובל, אלוהים יסלח לי אבל אני אמרתי לו שהוא מוריד פרוכת של הנצחה של אנשים ששמו אותה והוא שם על דעת עצמו. עד היום לא נעשה דבר בנינו.ש.שלום ושדי העיד אחרת לגמרי, אולי שכחת. כששלום פנה אלייך ואמר לך שיש לו הצעה על הפרוכת של שם מייסדי הבית כנסת...ת.הוא לא דיבר איתי על כזה דבר". ובהמשך (עמ' 17 לפרוטוקול, שורות 7-13): "ש.אני אומר לך שאתה נתת לו את האישור, אבל לאחר מכן משפחת משרקי אמרו לך למה עשית לנו את זה ונבהלת מהם, אנחנו רואים כאן שהם אגרסיביים, ואתה אמרת "למה לי להסתבך איתם"? שלום איש מבוגר ואיתו אני יכול להסתדר ואמרת שיחזירו את הפרוכת השנייה וזהו, נכון?ת.לעולם לא אמרתי לו תחליף או תעשה, זה שקר וכזב. אני בעשרת ימי תשובה ואתה שואל שאלות שאתה יכול להיכשל בהם. אמרתי לו שהוא עושה דבר חריג ולמה לעשות את זה? אמרתי לו שישב איתם וידבר איתם, יש שני רבנים ואסור להרוס פרוכת". העדר אישורו של מר עובד להחלפת הפרוכות עולה גם מעדותו של מר בנין בפני (עמ' 10 לפרוטוקול, שורות 10-11): "ש. מאיפה אתה יודע שציון אישר לתובע לשים פרוכת.ת. אמרתי שציון אישר לו לשים פרוכת? אמרתי שציון לא אישר". מצאנו, איפוא, שהוכח, כי החלפת הפרוכת נעשתה שלא בידיעת מר עובד וללא קבלת רשותו לכך. כאמור לעיל מצאנו, כי מר ושדי לא נושא בתפקיד ניהולי בבית הכנסת. יתירה מכך, גם לשיטתו של מר ושדי עצמו, הוא מנהל את בית הכנסת ביחד עם אחרים, ואינו רשאי לבצע פעולות שונות באופן חד-צדדי ללא תיאום עם שאר מנהלי בית הכנסת. תיאום שכזה לא נעשה ביחס להחלפת הפרוכת. מר ושדי טוען, שהחלפת הפרוכת נדרשה, בין היתר, מן הטעם שהפרוכת הקודמת היתה בלויה לאחר שימוש ארוך במשך 35 שנה (ראה סעיף 6 לתצהיר עדות מר ושדי). הפרוכת הקודמת לא הוצגה בפני ולא הובאה כל ראיה להוכחת טענה זו. גם אם נכונה הטענה, כי הפרוכת הקודמת טעונה החלפה לנוכח מצבה, לא יכול היה מר ושדי לעשות זאת על דעת עצמו, מן הטעמים המפורטים לעיל. לנוכח כל האמור לעיל, אין כל מקום לקבל התביעה ואין מקום להעניק למר ושדי איזה מן הסעדים הנתבעים על ידו. התייחסות למקרה דומה מצאנו בדבריו של הראשון לציון, הרב עובדיה יוסף זצ"ל. הדברים נדונים בתשובה בשו"ת יביע אומר, חלק ז, אורח חיים, סימן כג. באותו מקרה נדון מקרה שבו פרוכת הוחלפה לאחר עשר שנים, שבמהלכן היתה בבית הכנסת. שם החליטו חברי ועד אותו בית כנסת להציב בהיכל את הפרוכת הישנה בימות השבוע ואת הפרוכת החדשה בשבתות וחגים. השאלה שנשאלה שם היתה, האם הצבת הפרוכת הישנה בבית הכנסת במשך 10 שנים רצופות, מקנה למבקשים זכות בלעדית כלשהי?  נאמר שם, כי אכן ההלכה הרווחת היא, שיש חזקה בכל הנוגע למצוות. אולם, כאשר השימוש הבלעדי נבע מהעדר פרוכת אחרת, ולא מחמת סיבה אחרת, אין השימוש ארוך הטווח מקנה זכות או "חזקה" לבלעדיות, וכך נכתב שם: "אולם הנה הרמ"א בחושן משפט (סוף סימן קמט) כתב, יחיד שהחזיק שהציבור קוראים בס"ת שלו, אם היה לצבור ס"ת אחר, ואע"פ כן החזיקו לקרות רק בס"ת שלו, הויא חזקה, ואסור להם לשנות. אבל אם לא היה לציבור אז ס"ת אחר, אינה נחשבת חזקה, לפיכך אם לאחר מכן הוקדש ספר תורה אחר לבית הכנסת, יקראו כל שבת בספר תורה אחד בתורנות....ולפי האמור נראה שגם בנידון שלנו אין חזקה מחייבת לזכותם של בעלי הפרוכת הראשונה לעולמי עד, וכל שבא אדם אחר ויקדיש פרוכת אחרת נאותה, צריכים להתחלק ביניהם, ולהציב את הפרוכת של כל אחד, חודש אחד, או שבוע ימים אחד, בתורנות....וא"כ הוא הדין למי שהקדיש כתר של ספר תורה, והחזיק בו שנים רבות, רשאי גם חבירו לזכות במצוה זו, ויניחו הכתר של כל אחד בתורנות זה אחר זה, כי מעולם לא שמענו ולא ראינו שמי שקדם וזכה באיזו מצוה בזמן שלא היה סיפק ביד אחרים או שלא נדבה רוחם לעשותה, שכאשר יבואו אחר כך לזכות גם הם במצוה זו יהיו נדחים בטענת חזקה, היאומן כי יסופר שאם יש שלשה ספרי תורה בבית הכנסת, וברבות הימים רכשו היחידים עוד ספרי תורה לבהכ"נ, שיהיה כח ביד המוחזקים בעלי ספרי תורה שקדמום לעכב על ידם, מפני שממעטים זכותם ומכחישים מצותם, אין אלו אלא דברי תימה, וכל שכן בשאר תשמישי קדושה, כגון פרוכות ומעילי ספרי תורה ושאר כלי קודש שאין בהם אלא חבוב מצוה, שכל שמרבה העם להביא איש איש אשר ידבנו לבו, מתרבה ומתגדל כבודו של השי"ת וכבוד תורתו הקדושה, שמתעלה על כל ברכה ותהלה עד לאין סוף....שאם לא היה לצבור אלא ס"ת אחד והחזיקו לקרות בו כמה שנים, ולאחר מכן קנו עוד ספר תורה, אין בעל ספר תורה הראשון יכול לבוא בטענת חזקה, מפני שלא מחלו הקהל לקרות בס"ת שלו בלבד, אלא בגלל שלא היה להם ספר תורה אחר. עכת"ד. ולפ"ז גם בנידון שלנו שעד עתה לא היתה בבהכ"נ אלא פרוכת אחת, והן עתה רוצים אחרים לזכות ג"כ במצוה זו, ולהקדיש פרוכת אחרת לבהכ"נ, רשאים חברי הועד של בהכ"נ להעתר לדרישתו של המקדיש השני, ולהעמיד את הפרוכת החדשה בהיכל הקודש, ולחלק המצוה בתורנות, כפי ראות עיניהם".  על בסיס הקביעה, כי לא קמה חזקה במצווה, כאשר מדובר בפרוכת אחת, אשר הוצבה בבית הכנסת, מציע הרב לצדדים בתשובתו לקבל את החלטת ועד בית הכנסת, ולחלק ביניהם את הזכות להציב פרוכת בבית הכנסת: "לפיכך עצתי אמונה אליכם אחים יקרים שלא לגרום ח"ו למחלוקת בבהכ"נ בגלל הדבר הזה. וכבר כתב בשו"ת בנימין זאב (סימן קסד) שאין לגרום מחלוקת עבור שום מצוה, וכמו ששנינו (יומא לט א) שהצנועים מושכים את ידיהם. והובא בכנה"ג (בהגב"י ס"ס קנג). וכן בספר אמת ליעקב (במצות ספר תורה אות ג). ובספר לדוד אמת (סימן ב אות ג). ועוד. ועליכם לדעת כי אצל הקב"ה לא יגרע זכותכם שהקדמתם עשיית המצוה, ורחמנא לבא בעי. וכן הזכירו חז"ל (בנזיר כג סע"ב), לעולם יקדים אדם לדבר מצוה וכו'. ומכיון שעיקר כוונתכם לשם שמים, להגדיל כבוד התורה, לא יהיה נגרע משכרכם מאומה בעוה"ב, ואותו נחת רוח אשר גרמתם במצוה זו עד הנה לעלוי נשמת אחיכם המנוח ז"ל, נשאר בכל תוקפו ועוזו. וגם המנוח שנמצא בעולם האמת יודע שכן רצונו של הקב"ה, על פי מה שלימדונו רבותינו הפוסקים ז"ל אשר רוח ה' דיבר בם ומלתו על לשונם. וא"כ בודאי שאין מקום לגרום ריב ומדון בשל כך, כי דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. והאמת והשלום אהבו. בכבוד רב ובברכת התורה עובדיה יוסף ראשון לציון הרב הראשי לישראל". דברים אלו אמנם דומים למקרה דנן, אך קיים הבדל משמעותי גדול, שיש בו כדי לשנות ההתייחסות. שם נדון מקרה, שההחלטה בדבר סדרי החלפת הפרוכות נקבע על ידי הגורם המוסמך בבית הכנסת, כפי שמצויין בתחילת התשובה, "ולאחר פנייתכם בזה לועד בית הכנסת, החליטו חברי הועד ...". לא כך הם פני הדברים במקרה דנן, כאשר נמצא, שמר ושדי פעל באורח חד-צדדי והחליף את הפרוכת ללא קבלת רשות מוקדמת מהגורם המוסמך.

סיכום

התביעה נדחית. בנסיבות העניין אינני מטיל חיוב בהוצאות. בשולי הדברים אוסיף ואציין, כי מעבר לבחינה המשפטית, ועל מנת למצות את מטרת הקדשת הפרוכות, טוב יעשו הצדדים אם יגיעו להסכמה בדבר חלוקה שוויונית בכל הנוגע לסדרי תליית הפרוכת על ארון הקודש בבית הכנסת, וזאת ברוח הדברים שנמצאו בתשובה הנזכרת לעיל. ניתן היום, ל' חשוון תשע"ו, 12 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים. <img src="

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.