י"ס
בית משפט לעניני משפחה תל אביב - יפו
|
7470-08-20
26/11/2020
|
בפני השופט:
ארז שני
|
- נגד - |
המבקש:
ב. א. עו"ד גרי ספייסר
|
המשיבה:
ש. א. עו"ד שני פינקלשטיין-מרום
|
פסק דין |
לפניי תובענה ליישוב סכסוך אשר מלאו ימיה, חלף המועד החוקי ודינה להיסגר.
כך או אחרת, ביום 15.09.2020, לאחר פתיחת התיק אשר היתה כבר בחודש אוגוסט 2020, ביקש האב כי יובטח סוף-סוף הקשר בינו לבין בנו הקטין בן השלוש וחצי.
לשיטתו של האב מנסה הוא מאז שנת 2017 לקבל קשר עם בנו הקטין ככל אב ואינו מצליח למעשה.
פקידת הסעד לה הוענקו סמכויות בשעתו שמעה טענות המוכחשות על-ידי האב, כי כביכול היה הוא אלים (האב לא הואשם ולא הורשע) וכך, נקלעו יחסי האב והבן למרכז הקשר למשך זמן ממושך. מאותו מועד ואילך "מכתיבה" האם מפגשים בזמנים אותם היא קובעת בלבד, בנוכחותה ובוודאי ובוודאי שאינה מאפשרת לינות של הקטין אצל האב.
אמרתי כבר בשעתו כי גילו הצעיר של קטין אינו הפטר לאב מלהלין את הקטין בביתו ומלטפל בו. יואילו גם אבות לטרוח בתינוקות: להחליף חיתוליהם, להאכילם ואין נפקא מינא אם חיים הצדדים יחדיו או פרודים הם.
כמה טענות בפי האם להתנהלותה, אך טענה אחת קשה לי – האם מסבירה כי הקטין אינו רגיל ללון אצל אביו ולכן לא ילון אצלו וכך, ככל שלא ילון הקטין אצל אביו, לא יהא הוא רגיל ללון אצל אביו. בעצם, מדובר במן "משחק לוגי" בסופו אמור הקטין לא ללון אצל אביו, מי יודע עד מתי ומוסיפה האם ואומרת כי עד שלא תהא חוות דעת וכן הלאה, לא תאפשר את לינת הקטין אצל האב.
כללו של דין הוא (וזו גם "ברירת המחדל"), כי קטינים לנים אף אצל ההורה הלא משמורן, זולת אם נשקף סיכון לקטין במקום מגוריו של האב.
הכלל הוא כי טובת הקטין להיות בקשר וללון אצל שני הוריו והורה, כדוגמת האם, לא יכול לומר כי עדיין לא הוכח שאין סיכון.
מוסיפה האם וטוענת כי מתנגדת היא ללינות, שעה שהאב שומר שבת, חרדי ובמהלך השבת לא תוכל היא לפקח על שלומו של הקטין בטלפון וכי באמצע השבוע ברור שאין צורך בלינות.