פס"ד בהתנגדות לקיום צוואה נוכח טענה להשמדתה באופן המקים את 'חזקת ההשמדה'

בעניין: עיזבון המנוח פלוני ז"ל

האם יש להתיר הוכחת צוואה באמצעות העתק וליתן צו לקיומה חרף טענה לקיומה של 'חזקת ההשמדה'?

רקע רלוונטי ותמצית טענות הצדדים

1. המנוח XXX ז"ל (להלן 'המנוח') הלך לבית עולמו ביום 20.4.15 כשהוא בן חמישים ושמונה שנים. המנוח היה רווק, הוריו הלכו לבית עולמם טרם פטירתו ולא היו לו אחים או ילדים. למנוח היו נכסים וכספים רבים בארץ ובחו"ל והוא התגורר לסירוגין בביתו בXXX ובבית שרכש בקפריסין.

2. התובעת, גב' XXX (להלן בשם בדוי 'זהבה'), אלמנה לה שני ילדים מקשר קודם, הייתה זוגתו של המנוח משך מספר שנים עד לשנת 2002. הנתבעת 1, גב' XXX (להלן בשם בדוי 'רונית'), עבדה כמטפלת בביתו של המנוח ולטענתה הייתה ידועתו בציבור נכון למועד פטירתו. הנתבעים 12-2 הם קרובי משפחתו של המנוח מדרגה שנייה (להלן 'קרובי המנוח'). (רונית וקרובי המנוח ייקראו יחד להלן 'המתנגדים').

3. ביום 1.10.2009 ערך המנוח צוואה בעדים בה ציווה את מלוא רכושו לזהבה ולאחר פטירתה לשני ילדיה (להלן 'הצוואה'). במועד עריכת הצוואה ערכה גם זהבה צוואה דומה במסגרתה ציוותה את רכושה בארץ לילדיה ואת רכושה בחו"ל למנוח ולאחר פטירתו לשני ילדיה (להלן 'צוואת זהבה'). מקור הצוואה היחיד נותר בידי המנוח והעתקו נמסר לזהבה. לאחר פטירת המנוח לא נמצא מקור הצוואה.

4. זהבה עתרה לקיום הצוואה (ת"ע 14130-02-16) ולהוכחתה באמצעות העתק נאמן למקור (ת"ע 14162-02-16) והמתנגדים התנגדו לבקשתה (ת"ע 14145-02-16 ות"ע 14195-02-16). מנגד עתרה רונית למתן צו ירושה אחר המנוח לפיו היא כידועתו בציבור זוכה בשני שלישים מעיזבונו (ת"ע 14177-02-16) וזהבה וקרובי המשפחה התנגדו לבקשה זו (ת"ע 14182-02-16 ות"ע 14235-02-16). גם קרובי המשפחה עתרו למתן צו ירושה אחר המנוח לפיו הם ושניים נוספים שלא הצטרפו להליך הם יורשיו הבלעדיים (ת"ע 38209-02-17) וזהבה הגישה התנגדות לבקשה (ת"ע 7134-05-17).

5. לאחר שנשמעו ראיות הצדדים וערב הגשת הסיכומים הודיעה רונית שהגיעה להסכם פשרה עם קרובי המנוח המייתר מחד 'את הדיון במעמדה ובבקשתה מכח סעיף 55 לחוק הירושה' ומנגד אין בו לייתר את התנגדותה לבקשת זהבה בהיותה "מעוניינת בדבר". בהתאם להסכם שהוצג היה וקרובי המשפחה יוכרו כיורשי המנוח בין בפסק הדין בתיק זה ובין בהליך הערעור תקבל רונית 9% מחלקם נטו של קרובי המשפחה לאחר ניכוי הוצאותיהם למעט שכ"ט עו"ד קראוס. עוד הוסכם שרונית רשאית להוסיף ולהתגורר בבית המנוח עד הכרעה סופית בטענותיהם ללא תשלום דמי שימוש וכן שהצדדים ישתפו פעולה בהכנת הסיכומים נגד תביעת זהבה (להלן 'הסכם הפשרה'). רונית ביקשה ליתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה חרף התנגדות זהבה לבקשתה. בהחלטה מיום 25.3.2018 נקבע: "מהודעת הגב' רונית עולה שהיא מבקשת לסגור את התיק במסגרתו הוגשה בקשתה לצו ירושה אחר המנוח (ת"ע 14177-02-16) בכפוף למתן תוקף של פס"ד להסכם בין הגב' רונית ליתר המתנגדים. אין מקום להיעתר לבקשתה שעה שצד נוסף להליכים בין הצדדים, הגב' זהבה, מתנגדת לבקשתה. טענות הצדדים יוכרעו במסגרת פסק הדין".

6. חרף החלטת בית המשפט מיום 25.3.2018 ואף שרונית עמדה על התנגדותה לקיום צוואת המנוח לא הגישה היא סיכומים מטעמה וסיכומי קרובי המשפחה הוגשו מטעמם בלבד. אף שתוצאת אי הגשת סיכומים כמוה כאי התייצבות וצריכה לגרור מחיקת ההתנגדות, מעת שנימוקי התנגדות רונית לקיום צוואת המנוח זהים לנימוקי התנגדות קרובי המשפחה, נדון בטענותיהם במאוחד.

7. לטענת זהבה יש להכיר בהעתק צוואת המנוח כתחליף למקור משום שזה העתק מקורי ואותנטי של הצוואה המקורית שנערכה לבקשת המנוח על ידי פרקליטו מזה שנים רבות שהעיד על עשייתה וחתימת המנוח בפניו וכן שהעותק שהוגש חלף המקור ניתן לה בנוכחותו לבקשת המנוח. לטענתה הצוואה משקפת את יחסו המיוחד של המנוח כלפיה ואת רצונו להוריש לה את נכסיו הן בשל קרבתו אליה והן בשל היותה אשת אמונו וסודו משך שנים רבות תוך נטילת סיכונים רבים על עצמה באופן אישי. לעניין בקשת קרובי המנוח לצו ירושה טוענת זהבה שכלל לא עלה על דעת המנוח להוריש להם את רכושו באשר יחסיו עמם היו רעים ומלאי ניכור. מוסיפה היא שהמנוח היה עורך דין בהכשרתו וידע שאלמלא יערוך צוואה ירשו אותו בני משפחתו בניגוד גמור לרצונו ולכן ערך צוואה כאמור.