פס"ד בדחיית התנגדות לקיום צוואה

האם יש ליתן צו לקיום צוואת המנוח מיום 5/6/2016 (במסגרתה נישל את יורשי בנו המנוח מקבלת חלק בעזבונו) או שמא לקבל התנגדות לקיומה כך שעזבונו יחולק על פי דין?

רקע כללי:

המנוח ד.פ. היה נשוי בחייו לגב' ט.פ. ולבני זוג היו 5 ילדים משותפים: ד., צ., ש., י. וש..    ש.פ. ז"ל נפטר בשנת 2015 כתוצאה ממחלת סרטן הדם (לוקמיה) ממנה סבל והוא הותיר אחריו אשה וילדים. המתנגד בהליך שלפניי, מר י.פ. הוא אחד מילדיו של ש. פ.  המנוח ולטענתו סבו וסבתו לא רצו מעולם לקפח את צאצאי בנם ש. פ.  המנוח והוטו או הושפעו לעשות כן בעקבות הבן הבכור י.פ. המבקש את קיום הצוואה. זה האחרון "שלט" בהוריו עד יומם האחרון, השתלט על כל רכושם ודאג לכך שיערכו צוואות המנשלות את צאצאי בנם המנוח בעוד שלא היה זה רצונם האמיתי. כנגד כך טוען י.פ., כי אכן ההורים המנוחים ביקשו לצוות את עזבונם רק לילדיהם שבחיים ואת חלקו של הבן ש.פ. שנפטר קבעו מפורשות כי יועבר ליתר אחיו. לדבריו לא השפיע על הוריו השפעה בלתי הוגנת, הם סלדו בלשון המעטה מנכדם המתנגד כאן, ולא בכדי ערכו צוואותיהם כפי שערכו. זו בתמצית המחלוקת שבפניי.

הצוואה הראשונה ושגיאתם הדיונית של שני הצדדים:

חשוב להדגיש, כי להתדיינות הנוכחית קדמה התדיינות בעניין צוואת המנוחה ט.פ. ז"ל וזאת בת"ע 45811-11-16 (ותיקים קשורים). ומדוע הדבר בעל חשיבות וצריך הדגשה, משום שלא מדובר רק בצוואתה של ט.פ. המנוחה, אלא מדובר היה בצוואה הדדית של שני המנוחים. זאת ועוד, מדובר בצוואה הדדית שנערכה ביום 9/12/13, מועד שבו אין כל חולק, כי המנוח היה כשיר לצוות. העדים שהובאו באותו הליך הם מן הסתם עדים שהעידו ביחס לשני המנוחים ולא רק ביחס למנוחה. התרשמות בית המשפט הייתה לעניין רצון שני המנוחים ולא רק לעניין רצון המנוחה. מדובר בפסק דין שניתן בהליכים הקשורים לאחר ניהול הליך הוכחות בעניינה של אותה צוואה משנת 2013 (הגם שהוא  מתייחס למנוחה בלבד). באותו פסק דין השתכנעתי כי הצוואה שיקפה נכונה ונאמנה את רצון שני המנוחים וקביעותיי לגביה היו ברורות כדלהלן:

"47. אמנם כן לא שוכנעתי כי אכן י.פ.  לא מעורב לחלוטין בעריכת הצוואות וכי המנוחה ובעלה המנוח היו מסוגלים לערוך הצוואה לבדם ללא סיועו.  הכחשתו של י.פ.  של קרבתו להוריו ועזרתו להוריו בכל פרט בחייהם לרבות בעניין הצוואות, הקשתה על מתן פסק דין והכרעה קצרים בהרבה והצריכה לבחון כל פעם מחדש בעת ההנמקה האם אכן היא תרמה במידה כה משמעותית לראיות המתנגד לעניין מעורבות בעריכת הצוואה, השפעה בלתי הוגנת ושאר טענות ההתנגדות. ויחד עם כל זאת, בסופו של יום, משוכנע בית המשפט כי הרצון האחרון של שני המנוחים מצא ביטוי מפורש בצוואה וכי בכוונת מכוון לא ביקשו לצוות עזבונם ליורשי בנם המנוח.

48. אני קובע, כי לא עלה בידי המתנגד לעמוד בנטל השכנוע ולהראות כי מדובר בהשפעה בלתי הוגנת או מעורבות המגיעה עד כדי פסלות זכותו של י.פ. לזכות בצוואה. עוד אני קובע כי העובדה שמדובר בצוואה הדדית שבה ככל הנראה לבעלה המנוח של המנוחה חלק מכריע וכאשר הוא עצמו העיד בפני בית משפט בתיק אחר, בעודו בחיים על קיומה של הצוואה ולא נצפתה בשעתו כל השפעה בלתי הוגנת לפי דבריו הוא והדבר נעשה כאשר הוא צלול לחלוטין – כל אלה מטים הכף כנגד קבלת ההתנגדות." (ההדגשה אינה במקור ונועדה להמחיש קביעותיי ביחס לשני המנוחים בהליך הקודם – קביעות שהיו צריכות לייתר עריכת צוואה חדשה בשנת 2016 או הגשת התנגדות לה).

אי לכך, מה היה יותר מתבקש וקל מבחינת המבקש אם לא לעתור בפניי כעת לקיום צוואת המנוח שהיא אותה צוואה הדדית כאשר נקבעו קביעותיי השיפוטיות והעובדתיות?

אלא שתחת ניהול הליך זה, ראה לנכון המבקש לפעול אחרת ולעתור לקיום צוואה מאוחרת יותר שערך המנוח בפני עדים וזאת מיום 5/6/16.

מצד שני, מסכים אני לחלוטין עם הנטען בסיכומי המבקש, כי הליכי בקשת צו הירושה על פי דין וההתנגדות לקיום הצוואה האחרונה של המנוח אף הם הליכי סרק, שכן ממה נפשך? גם אם תתקבל ההתנגדות לצוואה האחרונה, הרי שעל בית המשפט להידרש לקיום הצוואה ההדדית המוקדמת יותר משנת 2013 ובעניינה של צוואה זו קיימות קביעות שיפוטיות חלוטות של בית המשפט (אזכיר כי היה זה המתנגד שהתנגד לכל ביטול של פסק הדין שאישר הסכמות של הצדדים בהליך ערעור על פסק הדין בתיק הקשור ואותו פסק דין לא ביטל קביעות בית המשפט והתרשמותו מהעדים ומכך שהצוואה נעשתה מרצונם הטוב והחופשי של המנוחים).

הצוואה נשוא ההליך הנוכחי:

את הצוואה נשוא ההליך שבפניי ערך המנוח ביום 5/6/16 ומדובר בצוואה בפני עדים, שמי שערך אותה גם הכיר אישית את המנוח ואת בנו. בצוואה זו מבטל המנוח את הצוואה ההדדית משנת 2013 לעיל בכל הנוגע לחלקו והוא מוריש באמצעותה את כל עזבונו לבנו מר י.פ.  הוא המבקש (להבדיל מהצוואה של שנת 2013 בא הונחל העזבון של שני ההורים האחד למשנהו ובעת פטירה לילדיהם החיים). המנוח נפטר ביום 26/6/17, כשנה לאחר עריכת הצוואה.