פס"ד בבקשת רשות ערעור להעברת התובענות לבית המשפט בירושלים בטענה שלו מסורה הסמכות המקומית

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב (כב' השופט א.שני, בתלה"מ 19290-07-20), מיום 14.7.20,  אשר דחתה את בקשת המבקשת להעברת מקום הדיון בתובענות שהגישה לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, לו מסורה, כנטען,  הסמכות המקומית לדון בהליכים המתנהלים בין הצדדים.

העובדות הצריכות לעניין

הצדדים להליך אינם בני זוג ומעולם לא התגוררו יחדיו.

הצדדים הם הורים לקטינים, תאומים , ילידי חודש פברואר 2019 שבאו לעולם לאחר שהתגבשה אצלם החלטה להביא במשותף ילדים לעולם ולאחר הליכי פוריות משותפים.

עת נולדו הקטינים התגוררו הצדדים כולם בעיר תל-אביב (בדירות נפרדות).

בחודש ספטמבר 2019 עברה המבקשת להתגורר עם הקטינים באזור ירושלים בסמוך למגורי אמה ואז נכנסו הקטינים למעון יום ויצו באותו אזור.

ביום 6.5.20 פנה המשיב לבית המשפט קמא בבקשה ליישוב סכסוך ובבקשה לסעד דחוף לפי סעיף 3(ז)(1) לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014 (להלן: "החוק להסדר התדייניות") במסגרתה עתר לקיום הסדרי שהות עם הקטינים ולאסור על המבקשת לרשום את הקטינים לפעוטון פרטי ללא הסכמה מפורשת של המבקש. בו ביום קבע ביהמ"ש קמא את הבקשה לדיון בפניו ליום 14.5.20.

ביום 14.5.20 התקיים דיון בבקשת המבקש לסעד דחוף. בפתח הדיון הגיעו הצדדים להסכמות זמניות בקשר להסדרי השהות. עוד הסכימו הצדדים כי אין עוד צורך בניהול תיק יישוב הסכסוך. לבקשת הצדדים, ביהמ"ש קמא אישר את ההסכמות וסגר את תיק יישוב הסכסוך בפס"ד (י"ס 11996-05-20).

ביום 8.7.20, עם חלוף תקופת עיכוב ההליכים, פנתה המבקשת לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים והגישה תביעות למשמורות ומזונות הילדים ( תלה"מ 19193-07-20 התביעה למזונות; תלה"מ 19290-07-20 התביעה למשמורת). הגשת התביעות נדחתה ע"י מזכירות ביהמ"ש לענייני משפחה בירושלים מהטעם כי לאור בקשת יישוב הסכסוך שנפתחה בביהמ"ש לענייני משפחה בת"א, הסמכות מסורה לאחרון. בנסיבות אלו פנתה המבקשת והגישה את תביעותיה לבית המשפט קמא (בת"א) ובמקביל עתרה מפורשות להעברת מקום הדיון לירושלים, בטענה כי לביהמ"ש לענייני משפחה בירושלים מסורה הסמכות המקומית לדון בתובענות בהתאם להוראות תקנה 258ג(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי").