פס"ד בבקשת רשות ערעור בעניין דין חוות דעת מומחה שנחשף לחוות דעת פרטית

1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופטת מאיה לוי) בתיק ת"ע 20990-02-20 מיום 21.4.21, במסגרתה הורה על הוצאת חוות דעת פסיכיאטרית פרטית מתיק בית המשפט, ולא מצא לפסול את מינוי מומחה בית המשפט שמונה על מנת לבחון את כשירות המנוח לצוות את צוואתו, בגינה הוגשה התנגדות (להלן: "ההחלטה קמא"), והכל כפי שיפורט להלן.

רקע וההחלטות קמא

2. המבקש והמשיב (להלן גם: "הצדדים") הם אחים.
3. אביהם המנוח של הצדדים, מר ... ז"ל (להלן: "המנוח"), הלך לעולמו ביום 16.8.2019, והשאיר אחריו צוואה מיום 15.11.2017.
4. ביום 2.10.2019 הגיש המשיב בקשה לקיום צוואת המנוח אצל הרשם לענייני ירושה.
5. ביום 27.11.2020 הגיש המבקש כתב התנגדות לבקשה לקיום צוואה, בין היתר בשל טענות נגד כשרות המנוח לצוות, ובפרט נגד כשירותו הרפואית של המנוח לחתום על צוואה ביום 15.11.2017.
6. לכתב ההתנגדות צורף תצהיר מאת מר מ.מ (בן זוגה של גב' א.מ, אחייניתו של המנוח, להלן: "מ.מ") במסגרתו הצהיר, כי המנוח ביקש מ-מ.מ לדאוג לו לרופא פסיכיאטר שיאשר לו שהוא יכול לערוך צוואה. מ.מ פנה לפסיכיאטר ד"ר י. מקס שטרן (להלן: "ד"ר שטרן") לצורך עריכת חוות דעת פרטית כאמור.
7. ד"ר שטרן בדק את המנוח ביום 5.7.2017 ולאור ממצאיה ערך חוות דעת פסיכיאטרית פרטית, נושאת תאריך 6.7.2017, בה קבע כי הוא כשיר לחתום על צוואה (להלן: "חוות הדעת הפרטית").

            המבקש פירט בבקשתו, כי מ.מ בתצהירו ציין, שד"ר שטרן אמר לו, כי למרות האמור בחוות דעתו (בדבר כשירותו של המנוח לחתום על הצוואה), הוא יתקשה להגן בחוות דעתו על קביעה זו לנוכח אבחנתה של דמנציה אצל המנוח כבר בחודש יוני 2017.

8. בדיון קדם משפט שנערך בתיק קמא ביום 6.7.2020 טען המבקש, בין השאר, כי ביום 05.06.2017 (כחמישה חודשים עובר למועד חתימת המנוח על צוואה) השתחרר המנוח משיקום במרכז הרפואי בי"ח מאיר, וכי במסגרת דו"ח הסיכום הרפואי שניתן לו בשחרור צוין כי המנוח סובל מדמנציה. על כן ביקש המבקש מבית משפט קמא, להורות על הסרת חיסיון רפואי לתקופה של שנה אחת לפחות עובר למועד חתימת המנוח על צוואה וביחס לשלושת מוסדות רפואיים בלבד: בי"ח מאיר, קופ"ח כללית (סניף ק.ביאליק וסניף הרצליה) ובית משהד (בית אבות בהרצליה).
9. מנגד טען המשיב בדיון, כי חווה"ד הפרטית מיום 06.07.2017 (שנערכה כארבעה חודשים עובר למועד חתימת המנוח על צוואה) מייתרת את טענת המבקש בדבר דמנציה המיוחסת למנוח, וכי אין בבקשת המבקש להסרת חיסיון רפואי, כל שכן הטענה לדמנציה כאמור, "כדי להשפיע כאשר יש את חוה"ד הפרטית".
10. לאחר שמיעת טענות הצדדים הורה בימ"ש קמא על הסרת חסיון רפואי ביחס לשלושת המוסדות הרפואיים (ולגביהם בלבד), כשנה עובר למועד חתימת המנוח על צוואה, קרי מיום 15.11.2016 ועד ליום 15.11.2017.
11. כמו כן, הורה בימ"ש קמא על מינויו של מנהל יחידת פסיכיאטריה במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא), ד"ר אדם דרנל (להלן: "ד"ר דרנל"), כמומחה מטעם בית המשפט לצורך הכנת חוו"ד ביחס לכשירותו של המנוח לחתום על צוואה מיום 15.11.2017.
12. ביום 19.11.2020 העביר המבקש לד"ר דרנל את כל המסמכים הרפואיים שהתקבלו לידיו מהמוסדות הרפואיים, בהתאם להחלטת בית המשפט קמא.
13. ביום 24.11.2020 הגיש המשיב "בקשה לקבלת סרטון כראיה בהליך משפטי", במסגרתה ביקש להעביר לד"ר דרנל סרטון בו מופיע המנוח, כשנה וארבעה חודשים לאחר עריכת הצוואה. ביום 6.12.2020 הגיב המבקש לבקשה, במסגרתה לא התנגד להעברת הסרטון.
14. ביום 07.12.2020 ניתנה החלטת בימ"ש קמא בבקשה לצירוף סרטון, במסגרתה הותרה העברת הסרטון למומחה ד"ר דרנל.