ובעניין:
אליהו רבוח הזוכה
ע"י ב"כ עו"ד יורם הכהן בהתמחרות
1. משכנות התכלת בע"מ
2. קריית מלך יזמות והשקעות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד דורון לנגה
3. תנובת הארץ וירושלים בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד חגי אולמן
4. אפריקה ישראל מגורים בע"מ
5. פ.א. פיתוח ובניה ירושלים בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד מיכל לדר רוזן
6. בנק הפועלים בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד יפה פינארו
7. עובדי החברה
ע"י ב"כ עו"ד אופיר רונן הנושים
הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי (מחוז ירושלים)
ע"י ב"כ עו"ד אורית צימבר הממונה
פסק דין
לפניי בקשת הנאמנים של שייקה אלה בע"מ (להלן: "החברה"), עו"ד יששכר בר הלל ועו"ד שחר קטוביץ (להלן: "הנאמנים"), לאישור הסדר נושים לפי סעיף 86 או לחלופין לפי סעיף 87 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: "חוק חדלות פירעון").
הרקע לבקשה
הסדר הנושים המוצע
א. הבית ברמה- 45 יחידות דיור לצד שטחי מסחר ברמת בית שמש. ביום 5.11.19, אושרה בקשתם המוסכמת של בעלי הנשייה המובטחת והנאמנים להחרגת הפרויקט מתוך מסת הנכסים ולמינוי כונסי נכסים, תוך ויתור על תביעות חוב בסדר גודל של כ-150 מיליון ₪, הרלוונטיות גם לפרויקט שיפורט להלן.
ב. הבית מול החורשה- 68 יחידות דיור באלפי מנשה. גם פרויקט זה נכלל בבקשה המוסכמת להחרגתו בדומה לבית ברמה.
ג. אלעד בית וגן- מרכז מסחרי (מעטפת בלבד) ומעליו מגדל מגורים נוסף בן 68 יחידות דיור, מעל 5 קומות חניון תת קרקעי, בשכונת בית וגן. הנאמנים והיזם הגיעו להסדר, אודות סיומה בהסכמה של ההתקשרות בין הצדדים בתמורה לפיצוי חלקי בגין אובדן רווח אפשרי מביצוע העבודות תחת הקפאת הליכים וכן ויתור על תביעת חוב בסך של כ-13 מיליון ₪. מלוא התמורה שולמה לקופת הנשייה ואחריות באתר הועברה במלואה לקבלן חלופי, אשר הושכר לו ציוד שהיה מצוי באתר החל מחודש מאי 2020, בכדי להפחית את הוצאות ההליך והעלויות הכרוכות בהובלת אגורני צריח (מנופים) שהיו מצויים באתר.
ד. נחלת חיים ויעקב- 146 יחידות דיור ושטחים ציבוריים בישוב ביתר עילית. בעניין זה אושרה בקשה מוסכמת להחרגתו של פרויקט זה והמשך הפעלתו תחת פיקוחם הכלכלי של הנאמנים, תוך ויתור על תביעות חוב של כ-18 מיליון ₪.
ה. נופים צור הדסה- 60 יחידות דיור ב-4 בניינים, לצד מתחם של 51 יחידות דיור צמודי קרקע בישוב צור הדסה. הנאמנים והיזם ניהלו משא ומתן לסיומה בהסכמה של ההתקשרות בין הצדדים, לנוכח הסכמה עקרונית על חילוט מחצית מתוך הערבות הבנקאית שניתנה ליזם, וכן על ויתור הדדי על כל חוב וטענה בין הצדדים.
ו. שיכון ל'- 22 יחידות דיור עבור קבוצת רכישה בשיכון ל' בתל אביב. הוסכם בין הנאמנים ובעלי הקרקע, על ביצוע עבודות נדרשות לצרכי בטיחות והוסכם על ביטולו של ההסכם כנגד ויתורם של הדיירים על תביעות החוב שהגישו.
ז. סביון ויו (בית מפא"י)- בניה של מגדל בן 28 קומות, מעל מרכז מסחרי ו-5 קומות חניון במרכז ירושלים. עובר למועד הגשת הבקשה למתן צו פתיחת הליכים, הגיעו היזם, אפריקה ישראל מגורים בע"מ (להלן: "אפריקה ישראל"), ומנכ"ל החברה דאז, מר ישעיהו אלה, להסכם ביחס לפרויקט, לפיו ויתרה החברה על זכויותיה בפרויקט. בנוגע לפרויקט זה, הוגשו בקשות נפרדות מטעם אפריקה ישראל, אליהן נשוב בהמשך.
ח. סביוני רמת שרת- 108 יחידות דיור ב-2 מגדלים בשכונת רמת שרת, על גבי חניון, שטחי מסחר ומתנ"ס. הנאמנים ונציגי אפריקה ישראל, בכובעה כנציגת חברת פ.א. פיתוח ובנייה בירושלים בע"מ (להלן: "פ.א. פיתוח"), קיימו ביניהם משא ומתן אודות אופן הטיפול בשלב הבדק בפרויקט, אך לא הגיעו לכלל הסכמה. מחצית הזכויות בחברת פ.א פיתוח מצויות בבעלותם של ה"ה פישר ואייכלר באמצעות חברות בשרשור (25% כל אחד). אפריקה ישראל מחזיקה ב-50% הנותרים ממניות החברה.
ט. תנובת הארץ וירושלים- 360 יחידות דיור ב-9 בניינים וכן שטחי מסחר על גבי חניון תת קרקעי באזור שכונת רוממה בירושלים. חברת תנובת הארץ וירושלים בע"מ (להלן: "תנובת הארץ") מצויה אף היא בבעלות חלקית של ה"ה פישר ואייכלר באמצעות חברות בשרשור (25% כל אחד) ובבעלות חברת ב.ה.ל. אסדן ישראל בע"מ (50% הנותרים). לטענת הנאמנים, מקורם הלכאורי של כספים שהועברו לידי חברת פנינת האומה בע"מ וכן לחברות נוספות המצויות בבעלות ה"ה פישר ואייכלר וגורמים נוספים אחרים, הינו בחלק מתוך התמורה שקיבלה החברה בגין עבודות בהיקף כולל של כ-80 מיליון ₪, שהחברה ביצעה בפרויקט תנובת הארץ. תנובת הארץ הגישה תביעת חוב בסך כולל של כ-173 מיליון ₪ בגין הפרויקט, המושתתת בחלקה הארי על טענות בדבר איחור במסירת דירות לדיירים.
י. פנינת האומה- 82 יחידות דיור בשכונת רמת שלמה בירושלים. על פי בדיקת הנאמנים, נחתם הסכם לכאורי נוסף בין פנינת האומה בע"מ (להלן: "פנינת האומה"), לפיו החברה נטלה על עצמה את ביצועו של הפרויקט, ללא כל רווח קבלני או תועלת כלכלית כל שהיא. חברת נועם השבת בע"מ, המצויה בשליטתם בשרשור של ה"ה פישר ואייכלר, טענה לזכאות לקבלת דמי תיווך בגין עסקאות אלו. על פי ממצאי הנאמנים, החברה כלל לא ביצעה את העבודות בפועל בפרויקט והם בוצעו על ידי חברת אלרואבי סחר והשקעות בע"מ, כאשר לכאורה, כנגד כל תקבול שקיבלה החברה מאת פנינת האומה, בגין פרויקט זה, הוצאה הוצאה בסכום זהה.
יא. מורדות גילה- 42 יחידות דיור באזור שכונת גילה בירושלים. הנאמנים הגיעו לכלל הסכמה עם יתר הצדדים הנוגעים לעניין, על ביטולו של ההסכם, כנגד תשלום לקופת הנשייה של 200 אלף ₪, אשר מחציתה הועברה לידי חברת צין השקעות בע"מ.
ההצבעה על הצעת ההסדר
ההתנגדויות להצעת ההסדר
עמדת בנק הפועלים
עמדת הזוכה בהתמחרות
עמדת עובדי החברה
עמדת הנאמנים
עמדת הממונה
דיון והכרעה
התשתית הנורמטיבית
"85. (א) הצעה לתכנית לשיקום כלכלי יראו אותה כהצעה שאושרה בידי הנושים וחברי התאגיד, אם אושרה בכל אחת מאסיפות הסוג בהתאם להוראות כמפורט להלן:
(1) בהצעה תמכו רוב המצביעים באותה האסיפה.
(2) המצביעים שתמכו בהצעה מחזיקים יחד בשלושה רבעים לפחות מכוח ההצבעה של כלל המצביעים באותה אסיפה.
(ב) בסעיף זה, "מצביעים" – למעט מי שנמנעו בהצבעה.
(ב) בבואו לאשר הצעה לתכנית לשיקום כלכלי ישקול בית המשפט, בין השאר, שיקולים הנוגעים להוגנות ההליך, ורשאי לשקול שיקולים נוספים, ובהם שיקולים הנוגעים לעובדי התאגיד או לטובת הציבור".
"87.על אף האמור בסעיפים 85 ו-86(א), בית המשפט רשאי לאשר הצעה לתכנית לשיקום כלכלי גם אם לא אושרה בכל אחת מאסיפות הסוג ברוב הדרוש לפי סעיף 85, אם שוכנע, במידת הצורך על יסוד הערכת שווי של התאגיד שהגיש מומחה מטעמו או מטעם הצדדים הנוגעים לעניין, כי ההצעה הוגנת וצודקת ביחס לכל נושה או חבר התאגיד באסיפת סוג שלא אישרה אותה (בסעיף זה – אסיפה מתנגדת), ובכלל זה שוכנע כי מתקיים המפורט להלן:
(1) אם לא תאושר תכנית לשיקום כלכלי לא יהיה מנוס מפירוק התאגיד והתמורה שהוצעה לכל נושה או חבר תאגיד באסיפה מתנגדת אינה נמוכה מהתמורה שהיה מקבל בפירוק התאגיד;
(2) ההצעה אינה מבטיחה תמורה כלשהי לחברי התאגיד, ובכלל זה אינה מותירה בידיהם נכס שיש להם זכות בו מכוח היותם חברי התאגיד, בלי שהובטח לכל נושה באסיפה מתנגדת תמורה השווה למלוא סכום חוב העבר שבו הוא נושה;
(3) לכל אחד מהנושים המובטחים באסיפה מתנגדת הובטחה תמורה שערכה אינו נמוך משווי הנכס המשועבד לטובתו או מהחוב הכולל שלטובת פירעונו שועבד הנכס, לפי הנמוך; תמורה כאמור יכול שתינתן בכסף או בשווה כסף, בתשלום מיידי או בכמה תשלומים, ובלבד שנקבעו דרכים להבטחת התשלומים; לעניין זה, "שווי הנכס המשועבד" – שווי השוק של הנכס המשועבד לאחר שההצעה תאושר בידי בית המשפט, בניכוי ההוצאות שהוצאו בשמירת הנכס או במימושו, ואם הנכס משועבד לטובת הנושה בשעבוד צף בלבד – בניכוי נוסף של 25% משווי הנכס בהתאם להוראות סעיף 244".
"ככלל, בית המשפט אינו נוהג לכפות הסדר על הנושים בניגוד לרצונם שעה שלא הושג הרוב הדרוש כקבוע בסעיף 350(ט) לחוק (ראו: דברי כב' השופטת אלשיך בפש"ר 1048/02 מדרשת רופין להשכלה גבוהה נ' המרכז האקדמי רופין עמותה רשומה בפסקה 17 (פורסם במאגרים המשפטיים, 17.9.02) וכן דברי כב' השופטת לושי-עבודי בפר"ק (ת"א) 44247-06-17 סוהו אילת השקעות בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי תל-אביב, פסקה 60 (פורסם במאגרים המשפטיים, 14.10.18) (להלן: "עניין סוהו"); וכמות שציינתי לא אחת ובין השאר במסגרת פר"ק (ת"א) 23117-06-16 הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ נ' אפריקה ישראל להשקעות בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים, 2.9.18)). עם זאת, בית המשפט רשאי לאשר הצעה לפשרה או להסדר בחברה, אף אם זו לא אושרה בקרב כל אספות הנושים או בעלי המניות, בתנאים מצטברים שעיקר מטרתם היא שמירה על זכויות הנושים כולם. סמכות זו מוקנית לבית המשפט לפי סעיף 350יג לחוק..."
תכנית לשיקום כלכלי
"חלק גדול (אם לא רוב) של ההסדרים, המסיימים הקפאת הליכים, אינו מתמקד בשיקום לשמו. עיקר ההסדרים מכוון למכירת החברה או השליטה בה למשקיע, אשר מזרים הון חדש לטובת חובות העבר של החברה, ומעתיק אליו את מצבת התביעות של ערב הקריסה. בכך הוא רוכש אפשרות להפעיל את החברה בלא אותן "משקולות על רגליה". לא פעם, אין זו אלא נקודת הפתיחה של הליך השיקום האמיתי, ולא סופו. למרבה הצער, לא אחת כושלות חברות לאחר הסדר הנושים, אם וכאשר מתברר כי תהליך הייעול לא היה בו די כדי לאפשר לחברה להמשיך ולפעול בטווח הארוך, ותחזיות המשקיע התבדו. אמנם, חלק חשוב מהדיאגנוזה שעורך הנאמן בעת הקפאת ההליכים נועד לצמצם סיכונים כאלה, אך, בשום פנים ואופן, אין היא מסוגלת למנוע אותם באופן מוחלט. לא פעם, הצעת הנאמן להביא את החברה להבראה (והסכמת הנושים לה), נעשית בידיעה כי קיים סיכון שמא התחזיות האופטימיות לא יתממשו – וקיים סיכוי חלקי בלבד להשלמת הליך ההבראה עד תום. מסיבה זו עצמה נוטים הנושים להעדיף (ובצדק), הסדרי נושים בהם הדיבידנד משולם להם לאלתר, על פני כאלה בהם הוא נפרש על פני תקופה ארוכה יותר, ותלוי בהצלחת פעילותה של החברה.
לסיכומה של נקודה זו. הסדר הנושים, במקרים רבים, מסיים את השלב הראשון והקריטי של הטיפול ביישות המשפטית החולה, אך אין להגדירו כהצלחה של הליך השיקום. קל וחומר, שאין הוא בגדר הבטחה ודאית כי החברה תוסיף לעמוד על רגליה לאחר שתצא מהגנת בית המשפט ותנסה לעמוד על רגליה שלה במסגרת הלא מוגנת של השוק הסולבנטי והתחרותי".
"שמירת עסקו של התאגיד כעסק חי".
שיקום כלכלי במובנו הקלסי פירושו הגנה על מקומות עבודה ושימור עסקים הנחוצים לכלכלה או לחברה, אשר נקלעו למצוקה זמנית. על פי הפסיקה שקדמה לכניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון, יש ליתן העדפה לשיקום העסק, משום התרומה לנושים ולמשק כולו. כך תוארו הדברים בעניין זידאן:
"ניתן לסכם את עדיפותו של הליך השיקום על פני הליך הפירוק תוך בחינתו משלוש נקודות מבט עיקריות: (1) מזווית הראייה של המשק הלאומי: בכך שארגון מחדש מוצלח יניב ניצול מוצלח יותר של משאבים קיימים, בכך שתישמר רמת התעסוקה במשק ותישמר התחרות; (2) מנקודת המבט של בעלי זכויות כלפי החברה: בכך שנמנעת מכירה כפויה של נכסי החברה אשר מורידה את ערכם באופן דרסטי, בכך שנמנעת ירידת ערכו של ציוד מיוחד, בכך שמנוצל המלאי הקיים, בכך שנמשכת באופן סדיר גביית החובות ושנשמר המוניטין; (3) שיקולי הנהלת החברה כערך כלכלי וכערך רגשי".
במקרה שלפנינו, הזוכה בהתמחרות לא התחייב להמשיך ולהעסיק את עובדי החברה ולמעשה הנאמנים התחייבו לפטר את כל עובדי החברה עד מועד הקצאת המניות אליו. כמו כן, הזוכה בהתמחרות לא ייכנס בנעלי החברה למתן שירותי בדק לפרויקטים של החברה ולא התחייב להמשיך ולעבוד עם ספקיה. יחד עם זאת, נותרו עדיין פרויקטים מסוימים, הכוללים 259 יחידות דיור ( הבית מול החורשה באלפי מנשה, הבית ברמה ברמת בית שמש ונחלת חיים ויעקב בביתר עילית). לפי חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, רכישת החברה מהווה, הלכה למעשה, "רכישה של קבוצה של נכסים נטו ולא של "עסק" (סעיף 5.3.3 לחוות הדעת) ומשום כך, המומחה קבע כי אין לתת ביטוי לשווי נוסף שעשוי לנבוע ממכירת החברה כעסק חי (סעיף 5.3.4 לחוות הדעת). כל האמור מלמד, כי הסדר הנושים המוצע עומד בהגדרה הסטטוטורית של "שיקום כלכלי", במיוחד על רקע העובדה שהוא כולל השלמת בנייה של כ-260 יחידות דיור, אף שאין לו את כול המאפיינים של שיקום כלכלי קלסי.
הצבעות המתנגדים באספות הנושים
"אך טבעי וצפוי הוא כי הנושה ינהג באופן המשרת את עניינו ויצביע לפי החלופה שלדעתו הסוביקטיבית היא החלופה הכדאית ביותר עבורו... לא פעם עשוי הנושה לשקול אף שיקולים שנראים על פניהם רציונליים פחות וערכיים יותר... על פניו, אין בכך פסול, שכן כל יישות משפטית כשירה זכאית לשקול את תועלתה וטובתה בעצמה – כל עוד היא עומדת ברף הבסיסי של תום לב ונמנעת מהתנהגות שנראית, על פניה, כניסיון בוטה לגרום נזק לשמו".
כך נאמר בבש"א (מחוזי ת"א) 25413/01 מזרחי נ' דן, אגודה (2002):
"בעניין כדאיותם הכלכלית או הסיכויים והסיכונים הצפונים בהסדרי נושים ופשרות, הלכה פסוקה היא כי אין בית המשפט נוטה להחליף את שיקול דעתם של רוב בעלי העניין (בין אם עסקינן בנושים או בחברי אגודה שיתופית), אלא בנסיבות חריגות, כאשר הוכח כי ההחלטה היתה בלתי סבירה במובהק, או נגועה בפגם יסודי שנפל באופן קבלתה".
תוצאה זו נראית בעיני מסתברת יותר מאשר חישוב הנשייה המאושרת מצד הנאמנים, שלא הביא בחשבון כלל את תביעות משכנות התכלת וקרית מלך. לאור האמור, אני סבור שיש לבחון את מצב הדברים מתוך הנחה שהרוב של הנושים התומכים בהסדר נופל מן הרוב הנדרש על פי סעיף 85(א) לחוק חדלות פירעון. בחינה זו תעשה לאור האמור בסעיף 87 לחוק חדלות פירעון, כפי שיפורט להלן.
הסדר שלא אושר באספות הנושים
נטען כי על פי חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, שווי החברה הוא כ- 3.7 מיליון ₪ בעוד שהזוכה בהתמחרות התחייב לשלם סך של כ- 5.7 מיליון ₪, דהיינו, שווי התמורה על פי ההסדר עולה על 150% משווי החברה, בהתאם לחוות דעת המומחה. בנוסף הזכירו הנאמנים כי במסגרת ההסדרים שאושרו על ידי בית המשפט, קופת הנשייה תזוכה בעתיד ב-25% מהרווחים שיושגו על ידי כונסי הנכסים באותם פרויקטים שהוחרגו ( עמוד 24 לתמליל, שורות 24-27). לדעת הנאמנים, ככול שהצעת ההסדר לא תאושר, לא יהיה מנוס מפירוק החברה ובמקרה כזה תאבד החברה את סיווגה הקבלני ולכול היותר תוכל למכור את הציוד שנותר, בתמורה לסכום נמוך משמעותית מהסכום המוסכם עם הזוכה בהתמחרות.
"ככלל ההלכה מקדמת דנא היא כי שאלת כדאיותו של ההסדר והאם הוא עדיף על פירוק, מסורה בידי הנושים. בית המשפט אינו מתערב בדרך כלל בשיקולי הכדאיות של הנושים אשר אישרו את ההסדר גם במקרים בהם לבית המשפט תמיהות וספקות באשר לכדאיות זו. יש לזכור כי לבית המשפט אין יתרון על פני הנושים בשאלת בחינת כדאיות ההסדר. להיפך, על פי רוב, הנושים עצמם מצויים בעמדה טובה יותר מבית המשפט לבחינת כדאיות ההצעה עבורם והם מודעים לכלל הסיכונים והסיכויים הכרוכים בכל אחת מהדרכים העומדות בפניהם, בדרך של הסדר כמו גם בדרך של פירוק".
"ככלל, בית המשפט אינו נוהג לכפות הסדר על הנושים בניגוד לרצונם שעה שלא הושג הרוב הדרוש כקבוע בסעיף 360(ט) לחוק (ראו: דברי כב' השופטת אלשיך בפש"ר 1048/02 מדרשת רופין להשכלה גבוהה נ' המרכז האקדמי רופין עמותה רשומה בפסקה 17 (פורסם במאגרים המשפטיים, 17.9.02) וכן דבר כב' השופטת לושי-עבודי בפר"ק (ת"א) 44247-06-17 סוהו אילת השקעות בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי תל-אביב, פסקה 60 (פורסם במאגרים המשפטיים, 14.10.18) (להלן: "עניין סוהו"); וכמות שציינתי לא אחת ובין השאר במסגרת פר"ק (ת"א) 23117-06-16 הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ נ' אפריקה ישראל להשקעות בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים, 2.9.18))".
בעניין תיאטרון הבימה הוחלט לאשר את ההסדר, על פי סעיף 350יג לחוק החברות, לאחר שבית המשפט השתכנע כי חלופת הפירוק תיפגע עוד יותר בזכויות הנושים המתנגדים מאשר אישור הצעת ההסדר. באותו מקרה, הפער בין הרוב הנדרש לרוב שהתקבל בפועל היה פחות מ-6% מהנושים בדין קדימה שהצביעו באסיפה והוא תואר על ידי בית המשפט כפער "זעום".
"במסגרת סעיף 87 לחוק חדלות פירעון, נקבע כי בהתקיים תנאים מסוימים ובנסיבות המצדיקות זאת, ניתן לכפות הסדר שמטרתו פשרה או הבראת חברה, הגם שלא קיבל את הרוב הנדרש באסיפת סוג מסוימת של נושים. עולה אפוא, מלשון סעיף 87 לחוק חדלות פירעון, כי ניתן לאשר הצעה לתכנית שיקום כלכלית גם אם לא אושרה בכל אחת מאסיפות הנושים ברוב הדרוש, אם שוכנע בית משפט כי אם לא תאושר התכנית לא יהיה מנוס מפירוק התאגיד והתמורה שהוצעה לכל נושה אינה נמוכה מהתמורה שהיה מקבל בהליך פירוק; ההצעה אינה מבטיחה תמורה כלשהי לחברי התאגיד ובכלל זה אינה מתירה בידיהם נכס שיש להם זכות בו מכוח היותם חברי התאגיד; לכל אחד מהנושים המובטחים באסיפה מתנגדת, הובטחה תמורה שערכה אינו נמוך משווי הנכס המשועבד לטובתו או מהחוב הכולל שלטובת פירעונו משועבד הנכס לפי הנמוך.
מן האמור יוצא אפוא, כי גם אם לאחר חקיקת חוק חדלות פירעון ניתן לאשר תכנית שיקום, גם אם לא זכתה לרוב הנדרש על פי הוראות סעיפים 85 ו-86 לחוק חדלות פירעון, בתנאי שבית המשפט שוכנע על יסוד שווי החברה כי תכנית השיקום וההסדר הוגנים וצודקים ביחס לכל סוג לרבות סוג שלא הסכים להם; בתנאי שהחלופה להיעדר אישור התכנית לשיקום כלכלי היא פירוק החברה וכאשר התמורה במסגרת אישור ההסכם אינה פחותה מהתמורה המתקבלת במסגרת חלופת הפירוק."
ובהמשך הוסיף בית המשפט כדלקמן:
"לאחר ששבתי ושקלתי את תכנית השיקום הכלכלית שהוצגה לי על ידי החברה והערבים סבורני כי אכן יתרונותיה רבים. תכנית השיקום המוצעת מאפשרת את שימור פעילותה של החברה, שימור מקום תעסוקתם של עובדיה. בהקשר זה ראוי לציין כי מכירת מניות החברה בסכום המוצע שהינו תולדה מנכונות הערבים להמשיך ולעבוד בחברה תניב ההקפאה סכום כסף אשר עולה בהרבה מערך הציוד ופעילות החברה. האמור וכל האמור על ידי הנאמן ביחס לתרומת הערבים מעלה כי אכן ניתנת על ידי הערבים תרומת בעלים ממשית שעולה בהרבה על ערכי נכסיהם האישיים, לרבות דירת מגורים.
מכל המקובץ עולה כי ככל שינקטו הליכים אישיים כנגד הערבים, ספק אם יניבו תקבולים שיעלו על המוצע בתכנית, כך שהתמורה שתתקבל בפועל לנושים בעלי הערבות אישית לו תופנה החברה לפירוק ללא אישור התכנית לשיקום כלכלי, הינה נמוכה לאין ערוך מזו שתתקבל לידיהם לו תאושר התכנית.
אין צורך להוסיף ולהדגיש כי פירוק החברה מבלי שאושרה התכנית לשיקום כלכלי תוביל להפסקת עבודתם של עובדי החברה והכנסתם למעגל האבטלה, תוך פגיעה ממשית באינטרס הציבורי ובעקרונות עליהם מושתת חוק חדלות הפירעון.
לאור האמור מקובלת עליי עמדת הנאמן והממונה, כי בנסיבות העניין יש לאשר את תוכנית השיקום אשר עומדת במלוא תנאיו של סעיף 87 לחוק חדלות פירעון, משרתת את האינטרסים של הנושים ומתיישבת עם האינטרס הציבורי ובכלל זה ציבור העובדים בפרט שעה שהערבים העמידו כאמור אף הם תרומה משמעותית לטובת הנושים שממצה את פוטנציאל הפירעון".
"3. החברה שהיתה בפירוק או בכינוס נכסים ומניותיה הועברו לאחרים, לא תבוטל התליית הסיווג והוא לא יחודש אלא לאחר שתניח דעת הרשם בדבר מילוי כל התנאים הקבועים בתקנות אלה.
על פי הוראות אלה, במקרה של שיקום החברה באישור בית המשפט, לא יותלה סיווג החברה (תקנה 10(ב)(4)), בעוד שהעברת המניות בהליך פירוק, תביא לאי חידוש הסיווג (תקנה 10(ב)(3)). בעניין זה ראו: פר"ק (נצ') 38837-03-15 גזאל נאסר בע"מ נ' בנק הפועלים (7.7.15) בעמוד 8 להחלטה, שם ציינו הנאמנים כי צו פירוק יוביל לביטול הסיווג הקבלני של החברה וכן פר"ק (נצ') 29526-10-16 בני בכר זועבי חברה לבנין בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי (29.7.20), (להלן: "עניין זועבי") שם נאמר בעמ' 2 להחלטה, כי על פי עמדת רשם הקבלנים, בעקבות מכירת מניות החברה, קיימת אפשרות של שינוי סיווגה הקבלני.
בדיון מיום 26.10.20 טען ב"כ משכנות התכלת וקריית מלך כי שוחח עם רשם הקבלנים והבין כי העברת מניות החברה בפירוק לא תביא בהכרח לביטול הסיווג, אולם לא הוגשה עמדת הרשם בכתב ולא ניתן להסתמך על דברים אלה לצורך ההכרעה. באותו דיון טען ב"כ העובדים כי לפי ניסיונו, הסיווג הקבלני לא יישאר בתוקפו במצב של פירור החברה (עמוד 21 לתמליל, שורות 1-2). בעניין זועבי, הוגשה תגובה מטעם רשם הקבלנים באמצעות הפרקליטות, על פיה לא ניתן למכור את סיווג החברה, שכן רישיון הקבלן אינו קניינו של הקבלן ואינו מהווה מטבע עובר לסוחר, בדומה לרישיון נהיגה, שלא יעלה על הדעת לאפשר את מכירתו. בתגובת רשם הקבלנים נכתב כי הרישיון מעיד על כשירותו של הקבלן לבצע את עבודות ההנדסה הבנאיות הנכללות ברישיונו והרשם רשאי בכל עת לבחון מחדש את הרישיון במידה ולא מתקיימים עוד בקבלן התנאים שעל פיהם סווג לפי תקנות רישום קבלנים. הנאמנים ציינו בדיון מיום 26.10.20 כי לאחר קבלת המינוי הם פנו לרשם הקבלנים, אשר החליט שלא להתלות את הסיווג הקבלני לאור העובדה שחלק מן הפרויקטים נותרו בידי החברה (עמ' 39 לתמליל, שורות 4-11). לאור האמור, מסקנתי היא כי חלופת הפירוק תסכן את הסיווג הקבלני שהוא נכס משמעותי של החברה, אותו העריך המומחה בשווי של כ-1.5 מיליון ₪.
בקשת הזוכה בהתמחרות
עוללות
מספר נושים וכן הזוכה בהתמחרות הביעו ביקורת ביחס להתנהלות הנאמנים. הזוכה בהתמחרות טען כי הנאמנים לא עדכנו אותו, עובר לדיון מיום 3.8.20, בדבר התנגדויות נושים להסדר ומשום כך לא התייצב לדיון בבית המשפט. בנוסף, הוא טען כי הנאמנים העלימו ממנו את חוות דעת המומחה, דברים שלא הוכחשו מטעם הנאמנים. הנושים המתנגדים העלו טענות כנגד בקשת הנאמנים מיום 1.10.20 לאישור הסדר הנושים לאלתר, ללא צורך בקיום דיון בבית המשפט. נטען כי מדובר בניסיון לביצוע "מחטף" שלא כדין. בעניין זה ברור כי הנאמנים ידעו על מועד הדיון הנוסף שנקבע תחילה ליום 1.10.20 והם אף ביקשו כי ייקבעו לגביו סדרי הדיון, כדי למנוע חריגה ממספר המשתתפים המותר לאור הנחיות "התו הסגול" (בקשה מיום 24.9.20). והנה, ביום 1.10.20 הגישו הנאמנים בקשה לאשר את הסדר הנושים לאלתר, ללא צורך בקיומו של דיון נוסף. כיצד ניתן להסביר את השינוי בעמדת הנאמנים? ההסבר נעוץ בכך, שבין מועד בקשת הנאמנים לקביעת סדרי הדיון מיום 24.9.20 ובין מועד הבקשה לאישור ההסדר ללא דיון (1.10.20), הוגשה בקשת הזוכה בהתמחרות לביטול ההסכם שנחתם עמו (ראו את הסבר הנאמנים בדיון מיום 26.10.20 בעמ' 37 לתמליל, שורות 17-19). אכן, בבקשת הנאמנים לאישור ההסדר ללא דיון במעמד המתנגדים הייתה קיימת בעיתיות ויש בבקשה שהוגשה התעלמות לכאורה מזכויות הנושים המתנגדים, אשר ציפו לדיון שנקבע תחילה ליום 1.10.20, לצורך השלמת הטעון השלמה על פי ההחלטה מיום 3.8.20. החלטת הנאמנים שלא לבחון מחדש את הכרעתם בתביעות החוב של משכנות התכלת וקרית מלך בין הדיון מיום 3.8.20 ועד הדיון ביום 26.10.20 גם היא מעוררת קשיים. מצופה מנאמנים, הפועלים כידו הארוכה של בית המשפט, לשמור על הוגנות כלפי כל המשתתפים בהליך, לרבות המתנגדים להצעתם, אף אם לדעתם ראוי היה לאשר את הצעת הזוכה בהתמחרות, תוך דחיית ההתנגדויות, עמדה שהוחלט בסופו של דבר לקבלה. כפי שציין לאחרונה כב' סגן הנשיא ח' ברנר, לעתים קיים מתח מובנה בין חובת בעל תפקיד לנהוג בתום לב, בהגינות ובדרך מקובלת, ובין חובתו לפעול להשאת הערך לנושים (פר"ק (ת"א) 50129-09-20 עורכי הדין רענן קליר ואלון בנימיני, בתוקף תפקידם ככונסי נכסים על מניות השליטה בדסק"ש נ' דולפין איי אל השקעות בע"מ (22.10.20) (להלן: "עניין דולפין איי"). כאשר ערכי יסוד אלה אינם ניתנים ליישוב זה עם זה- הבכורה לעולם תהא נתונה לערך של הגינות, יושר ותום לב (עניין דולפין איי, פסקה 19).
סוף דבר
המזכירות תמציא את העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.
ניתנה היום, כ"ב חשוון תשפ"א, 9 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.
אביגדור דורות, שופט
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.