תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה תל אביב - יפו
|
32459-11-20
07/02/2021
|
בפני השופט:
ארז שני
|
| - נגד - |
התובעת:
ש. ק.
עו"ד עטרה שינברגר
|
הנתבע:
י. ק.
עו"ד רומי קנבל
עו"ד עדי כרמלי
|
| פסק דין |
לפניי תביעתה של אם לשתי בנות כבנות ... ו- ... כנגד אביהן של הבנות.
בסעיף העתירות לא מבוקש למעשה דבר זולתי מינוי מתאם הורי.
אומר ואסביר – מתאם הורי הוא גוף פרטי אשר משמש למעשה, במקום חוסר יכולתם של הורים לנהל תקשורת ביניהם. אלא שכמו כל גורם פרטי, לא ימהר בית המשפט לכוף טיפול של גורם פרטי.
כלל הוא שבית המשפט אינו נותן סעדים אשר לא נתבעו בתובענה, זולת במקרים חריגים ביותר, אם שוכנע כי מדובר בסעד דחוף ולא זה המצב כאן.
זה לא מכבר נכנסו לתוקפן תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018 וסבור אני כי אין לו לבית המשפט לענייני משפחה יכולת או צורך שלא לפעול בראש ובראשונה על-פי חלק א' לתקנות, הקרוי "עקרונות היסוד".
שומע אני כפעם בפעם כי "התקנות אינן חלות בבית המשפט לענייני משפחה". לא כך הוא המצב החוקי – להפך. מקום בו לא חלות התקנות הספציפיות שהופנו לבית המשפט לענייני משפחה, חלות גם חלות תקנות סדר הדין האזרחי ובוודאי עקרונות היסוד.
תקנה 4 אוסרת על בעלי דין לבצע פעולות בלתי מידתיות או לפעול באופן שאינו פרופורציונאלי לאופי הדיון, עלותו ומורכבותו.
אין עורר כי האם טוענת שעל בית המשפט למנות, למעשה לכפות מינוי מתאם הורי, כדי לשפר את הקשר בין האב לבין הבנות.
אומר כי עקרונית אין אני מבין אלו הסוברים כי דרך כלל טוב לכפות על הורה להיות בקשר עם ילדו למעלה מכפי שהוא חפץ.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת