פס"ד בבקשה לביטול כתב הסתלקות מירושה שהוגשה כ 16 שנים לאחר חתימתו

האם יש להורות על ביטול הסתלקותה של התובעת מירושת סבה המנוח וכפועל יוצא, לבטל את צו קיום צוואתו שניתן כ 16 שנים טרם הגשת התובענה? זו השאלה העומדת בבסיס פסק דין זה.

[ההדגשות בגוף פסק הדין אינן במקור, אא"כ ייאמר אחרת]

א' – העובדות הצריכות לעניין:

1. המנוח, סבה של התובעת, נפטר ביום 15.2.2005 והותיר אחריו צוואה מיום 22.8.2002 בה ציווה את זכויותיו בבית בתל אביב בחלקים שווים לתובעת ולנתבע (אביה של התובעת ובנו של המנוח); את הצילומים, השקופיות והסרטים ציווה לתובעת ולשני אחיה; ואת יתרת רכושו (למעט הקראוון) ציווה לנתבע, לתובעת ולשני אחיה בחלקים שווים.

    

2. ביום 18.5.2005, כשלושה חודשים לאחר פטירת המנוח, חתמה התובעת על תצהיר הסתלקות מחלקה בעיזבון המנוח לטובת אביה, הנתבע, וביום 18.7.2005 ניתן צו קיום לצוואתו בהתאם להסתלקותה של התובעת.

    

3. ביום 19.4.2021, כ 16 שנים לאחר מתן צו קיום הצוואה, פנתה התובעת לראשונה לרשם לענייני ירושה בבקשה לביטול הצו, בטענה כי כתב ההסתלקות עליו חתמה הוצא ממנה בניגוד לרצונה. באשר לשיהוי שבהגשת התובענה, טענה התובעת כי כוחותיה הנפשיים לא עמדו לה ולכן נמנע ממנה לעתור לביטול הצו קודם לכן.

    

4. במהלך בירור התביעה, עתרה התובעת למינוי מומחה מטעם בית המשפט להוכחת מצבה הנפשי והמניעות שהייתה עליה מלהגיש את התובענה ברבות השנים. הנתבע התנגד לבקשה בטענה עיקרית ולפיה אף מומחה לא יוכל לעולם ליתן חוות דעת שתתמוך באופן חד משמעי בטענות התובעת לאי נקיטת פעולות מצידה ברבות השנים ו/או באשר למידת הפגמים ברצון שהיו או לא היו לתובעת בעת החתימה על תצהיר ההסתלקות. בהחלטתי מיום 28.4.2022, לא מצאתי להורות על מינוי מומחה מטעם בית המשפט ויחד עם זאת, אפשרתי לתובעת להגיש חוו"ד מומחה מטעמה, תוך שהבהרתי כי: "... אין להבין מדבריי משום קביעה כלשהי בדבר המשקל או משמעות חוות הדעת שתוגש אשר מטבעם של דברים תיבחן לאחר הגשתה" (שם).