פס"ד תביעות אשה לפיצוי בגין הפרת חובה חקוקה

1.                     בפני תביעות אשה לפיצוי בגין הפרת חובה חקוקה.

2.        א.          המעשה המהווה בסיס לתביעה: מעשי גירושין שנעשו עד להחלטת בית הדין השרעי ביום 11.5.05. על פי החלטת בית הדין השרעי באותו יום נאמר בין היתר כך:

"בית הדין הזהיר את המבקש כי גירושין מצד אחד וללא הסכמת הצד השני, מהווים עבירה על סעיף 181 לחוק העונשין המתוקן לשנת 1977, לפיו העונש עלול להיות עד 5 שנות מאסר.

דברי המבקש: אני נחוש בבקשתי להפעיל את הגירושין על אף הזהרת בית הדין. אני מבין את החוק ואני נחוש מלהפעיל גירושין מצד אחד".

ב.         בהחלטת בית הדין מופיע בהמשך כך:

"לאור האמור, בית הדין החליט לרשום הוכחת גירושין מוחלט....

בית הדין מדגיש כי הגירושין הנ"ל, הן גירושין מצד אחד ללא הסכמת הצד השני וללא נתינת פסק דין מבית משפט מומחה בדבר, ומדגיש, כי גירושין מצד אחד וללא הסכמת הצד השני נחשבים לעבירה על סעיף 181 לחוק העונשין המתוקן שנת 1977 וכי תקופת ההמתנה....."

ג.          אין ספק, כי מדובר בהפרת חובה חקוקה, על פי סעיף 63 לפקודת הנזיקין, ועל פי פסיקת בית המשפט העליון, מדובר בתופעה, גירושין ללא הסכמה, שיש להוקיע אותו וגם לפצות את הניזוקה על ידי המעשה; ראה לדוגמא ע"א 245/81 סולטאן נ' סולטאן, פ"ד לח(3) 169.

3.                     המשיב אינו מכחיש את מעשה הגירושין, אך טוען כי לא הוכח כל נזק, ומעבר לכך כי הייתה לו עילת גירושין ברורה מתוך בגידתה של האשה.

4.                     יצוין מיד כי אם הייתה עילת גירושין, היה על הנתבע לפעול בדרך המלך, להגיש תביעה לערכאה המוסמכת ומקבל פסק דין לגירושין. משלא עשה כן, נעשתה עוולה בת פיצוי.

5.         א.         יחד עם זאת, התנהל דיון הוכחות אשר במרכזו השאלה האם יש בסיס לטענתו של האיש בדבר בגידה, כי אם הדבר יוכח, יש בכך כדי להשפיע על תום ליבה של התובעת בעצם הגשת התביעה הנוכחית, וגם על גובה הנזק.

ב.         יצוין כבר בשלב זה, כי האשה לא הוכחה נזק של ממש: לא הוגשו ראיות רפואיות כלשהן. אכן היא טוענת שהיא הושפלה על ידי עצם מעשה הגירושין, ועל כך העידה גם החברה שלה. משום כך, כל שמגיע לתובעת אלה פיצויים בגין נזק כללי.

6.         א.         טענתו של הנתבע היא, שלמשך שנתיים לפני הגירושין, וגם מאז, מנהלת התובעת רומן עם אדם בשם מ', אשר היה ממונה על הנתבע במקום עבודתו. לטענתו, הגיעו לאוזניו שמועות, כי האשה בוגדת; תחילה הוא לא האמין, כי הוא אהב אותה, אך החששות שלו גברו, והוא פנה למקום העבודה ושם תועדו לא פחות מ- 5,000 שיחות טלפון, בכל שעות היממה כולל השעות הקטנות של הלילה, בין מ' לבין התובעת, מטלפונים ניידים וקווים.

ב.         עוד הוא טוען כי  פרק זמן קצר לאחר שגילה את הבגידה, התובעת עזבה את דירת בני הזוג ועברה להתגורר בדירה שכורה בשכונה אחרת, דירה אשר שכר עבורה אותו מאהב, אשר עבר להתגורר יחד עימה.

7.         א.         בדיון הוכחות שהתנהל בפניי נשאלה התובעת עם מי היא הגיעה לביהמ"ש. וכך מופיע בפרוטוקול הדיון מיום כו סיון תשס"ז 12.6.07,

" ש. הנתבע אומר שאת היית בקשר עם אדם בשם מ'.

ת. אני לא מכירה אותו באופן אישי, אני יודעת שהוא הממונה על הנתבע.

ש. היום את לא מכירה אותו.

ת. זה היה דרך העבודה של בעלי וזה נגמר, רק שהוא הבוס של בעלי.