פס"ד הקובע כי מי שחלה במחלת הפוליו בחו"ל, אינו זכאי לפיצוי מכוח חוק הפיצוי לנפגעי פוליו, גם אם מצבו הוחמר בארץ

השופט יגאל פליטמן

1.         לפנינו שני ערעורים לאחר מתן רשות (ברע עע 577/09 וברע 670/09) על פסקי דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת חנה בן יוסף; בל 2236/08 בעניינו של דוד אלמיזרק; והשופטת רווית צדיק בל 3254/08 בעניינו של חנניה אלמליח) בהם נדחו ערעוריהם של המערערים על החלטות הוועדות הרפואיות לעררים לפי חוק הפיצוי לנפגעי פוליו. הטעם לדחיית הערעור היה אחד - מי שלקה במחלת שיתוק הילדים מחוץ לישראל ומצבו החמיר בהיותו תושב ישראל עקב תופעת "הפוסט פוליו", אינו בגדר "נפגע פוליו" הזכאי לפיצוי על פי החוק.

            על פי החלטת בית הדין והסכמת הצדדים אוחד הדיון בשני הערעורים.

2.         הרקע לחקיקת החוק

חוק הפיצוי לנפגעי פוליו התשס"ז-2007 (להלן - החוק), נחקק כאמור בסעיף המטרה שלו, על מנת " לפצות את נפגעי הפוליו שלקו בישראל במחלת שיתוק ילדים ובכך לבטא את מחויבותה של מדינת ישראל כלפיהם".

            בשנות החמישים הראשונות בעיקר, לקו רבים בישראל במחלת שיתוק ילדים, ומספר החולים מדי שנה הגיע לכדי מאות רבות. במשך השנים שלאחר מכן רווחה בציבור התחושה שלא נעשה די כדי למנוע את התפשטות המחלה והיו מחדלי טיפול בלוקים בה. נוכח זאת בעקבות מספר הצעות חוק פרטיות נחקק החוק כ"חוק פיצוי" ללוקי מחלת שיתוק הילדים, להבדיל "מחוק נכות" (הצעות החוק השונות לנפגעי הפוליו. סקירה היסטורית מיום 16.2.07 כרקע לדיון בהצעת החוק בוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת. פרוטוקול הדיון של אותה ועדה מיום 13.3.07).

3.         עיקרו של החוק:

א.        על פי סעיף ההגדרות שבחוק מחלת הפוליו כוללת - מחלת שיתוק ילדיםPOLIOMYELITIS  לרבות החמרה מאוחרת של המחלה SYNDROME  POST (להלן - פוסט פוליו).

 "נפגע פוליו" מוגדר כתושב ישראל שלקה בישראל במחלת שיתוק הילדים ושרופא מוסמך או ועדה רפואית לעררים קבעו, כי נגרמה לו נכות עקב אותה מחלה.

ב.         מי שנגרמה לו נכות כאמור, זכאי על פי החוק לפיצוי חד פעמי בהתאם לדרגת נכותו בסכום הנע בין 50,000 ש"ח ל-120,000 ש"ח (סעיף 3 לחוק)      , ולקיצבה חודשית גם כן בהתאם לדרגת הנכות בין 1,000 ש"ח לחודש לכ-4000 ש"ח לחודש. מי שנכותו פחותה מ-20% זכאי למענק של 70 קיצבאות על פי דרגת נכותו (סעיף 4 לחוק).

ג.         כיוון שהמצב הרפואי איננו סטטי, נקבע, כי אם חלה החמרת מצב של נפגע פוליו, תקום לו הזכאות לתשלום גימלה על פי החוק, על פי דרגת נכותו לאחר החמרת המצב (סעיף 5 לחוק).

ד.         הטיפול בתביעת הטוען להיותו נפגע פוליו נמסר למוסד (סעיף 6 לחוק). לרופא המוסמך מטעם המוסד ניתנה הסמכות לדון בתביעה ולהחליט - האם יש להכיר בתובע כנפגע פוליו, תוך התייחסות לשאלות הבאות:

ראשית - האם התובע לקה במחלת הפוליו?

שנית -     אם התובע לקה בישראל במחלת שיתוק הילדים?

שלישית - מהם אחוזי נכותו?

רביעית - האם חלה החמרה במצבו כתוצאה ממחלת הפוליו שבה  

                הוא לקה ומהם אחוזי נכותו עקב כך?

על החלטת הרופא המוסמך ניתן להגיש ערר לוועדה הרפואית לעררים המוסמכת לדון ולבחון מחדש את התביעה. על החלטת הוועדה ניתן לערער לבית הדין האזורי ועל החלטתו ניתן לערער ברשות לבית הדין הארצי.