פס"ד בתובענה לפירוק שיתוף בדירה

ר ק ע

1.         התובענה לפירוק שיתוף בדירה הידועה כגוש **** חלקה **** ברחוב *****, הוגשה בראשית ביום 23.10.06 על ידי הנתבעת (להלן: אשה בתמ"ש 44853/08 ) ביום 11.01.2007 על פי בקשת האם התובענה נמחקה.

2.         ביום 5.2.07 התובע (להלן: "הבעל") הגיש התובענה המונחת בפני לפירוק שיתוף באותו נכס.

3.         מתנהלים בין הצדדים הליכים משפטיים הנובעים מסכסוך בין בני הזוג לרבות תביעת גירושין בפני כב' ביה"ד הרבני.

4.         אין חולק שהאישה עזבה את הבית בחודש אוגוסט 2006, על רקע תלונת אחותה כנגד הבעל  בטענה שהוא אנס אותה.

            אין בהליכים בפני כדי להכריע בפן הפלילי. כנגד הבעל הוגש כתב אישום ובמקביל מתנהל תיק פלילי. יחד עם זאת הוא נמצא במעצר בית מחוץ לדירת הצדדים.

5.         האישה ו-2 ילדי בני הזוג גרים כבר שנתיים בשכירות. האישה לא שבה לדירה המשותפת חרף שהותו של הבעל במעצר בית.

            ומכיוון שמתגוררים בסביבת הדירה בני משפחת הבעל הפוגעת בשלוותה על רקע האשמות כנגד הבעל ולכן לא נוח לה במקום.

הבעל מפנה לתובענת האישה לפירוק שיתוף אשר נמחקה כדי לטעון לחוסר תום לב. ב"כ האישה טוענת, ובצדק על זכות כל תובע למשוך תובענה.

ד י ו ן

6.         תובענה לפירוק שיתוף בין בני זוג בנדל"ן שונה מתובענה לאיזון משאבים לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג - 1973 (להלן: "חוק יחסי ממון").

7.         תובענה לפירוק שיתוף בנדל"ן מבוססת על סעיף 37 לחוק המקרקעין , התשכ"ט- 1969  (להלן: "חוק המקרקעין").

8.         סעיף 5 לחוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג- 1973 הקובע שאין איזון משאבים עד פקיעת הנישואין, מונע פירוק שיתוף לפי חוק המקרקעין. יחד עם זאת מוסכם, שניתן לטעון כנגד פירוק שיתוף בדירה משותפת לצדדים בטענת חוסר תום לב ב ע"א 1915/91 אסתר יעקובי נ' עזרא יעקובי , משה קנובלר נ' מזל קנובלר  מט (3) 529. המחסום בפני תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין או במיטלטלין הוא, אם התביעה הוגשה שלא בתום לב, שכן יריעתם הרחבה של סעיפים 39 ל חוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג- 1973 - ( להלן: " חוק החוזים") הקובע ש"בקיום חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך המקובלת ובתום לב והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מחוזה", וסעיף 61(ב) לחוק החוזים האמור המחיל את הוראות החוק ככל שהדבר מתאים ובשינויים המחויבים גם על פעולות משפטיות שאינן בבחינת חוזה, ועל חיובים אשר אינם נובעים מחוזה - פרושה אף על הפעלה זכות פירוק השיתוף במקרקעין או במיטלטלין.

מכאן, שמכוח דרישת תום הלב והתנהגות בדרך מקובלת בהפעלת השימוש בזכות, יכול שבית המשפט יפעיל שיקול דעתו ויסרב לבקשה לפירוק שיתוף במקרקעין או במיטלטלין, חרף גישת המחוקק כפי שצוין לעיל, כי יש להיעתר לבקשת שותף לפרק שותפות (דר' דרורה פלפל - פירוק שיתוף במקרקעין בדירת מגורים של בני זוג - הפרקליט ל"ט חוברת ג', 488).

בדרך כלל טענת חוסר תום לב מבוססת על ניסיון התובע/ת להשיג יתרון כלכלי ו/או בהליך הגירושין בפירוק השיתוף.

            כמו כן קיים סעיף 40א' לחוק המקרקעין הקובע :

                 (א)  החליט בית המשפט לפי סעיף 40, על פירוק השיתוף במקרקעין משותפים שהם דירה של בני זוג המשמשת להם למגורים, בדרך של מכירה, לא יורה על ביצועה והמכירה תעוכב, כל עוד לא נוכח בית המשפט כי לילדי בני הזוג הקטינים ולבן הזוג המחזיק בהם, יחדיו, נמצא הסדר מגורים אחר המתאים לצרכיהם, לרבות הסדר ביניים למגורים זמניים המתאים לצרכיהם, לתקופה שיקבע.

11.       בכתב ההגנה מטעם האישה היא מעלה טענות שונות ובסעיף 11 מעלה כוונה לשוב לגור בדירה ו/או שיש לעכב את פירוק השיתוף עד שיובטח מדור הקטינים, אין בסעיף 11 אזכור של סעיף 40א' לחוק המקרקעין. בסעיף 40א' ובמספר פסקי דין ע"א 9136/02 מיסטר מאני נ' רייז, פ"ד נח(3) 934 (2004); רע"א 1132/94 PFI establishment נ' רוזנר, פ"ד מט (5) 215   (1996); רע"א 4905/98 גמזו נ' ישעיהו, פ"ד נה (3) 360, 375-376 (2001)).  מדובר בעיכוב ביצוע פירוק השיתוף עד הבטחת מדור חילופי עובר הקטינים. זאת כדי למנוע מצב מכירת הדירה שתגרום להשארות הקטין ללא מדור.

            ניתן להבין, שתנאי סף להפעלת  סמכות בית המשפט בעניין הינו עצם שהותם של הקטינים בדירה. כך לא המצב בעניין דנן.

            בנוסף לטענה הנ"ל האישה מפנה לנזק הכלכלי לצדדים במכירת הדירה היום בכך שיחויבו להחזיר מענק שקיבלו בסך 10,000 דולר ארה"ב.

12.       אין מה בכך בשתי הטענות כדי למנוע פירוק שיתוף בדירה.