פס"ד בתביעה רכושית

פתח דבר

1.         עניינו של פסק הדין אשר בפני הוא הכרעה בתביעה שהוגדרה בכותרתה כ"תביעה רכושית", ובמסגרתה ביקשה התובעת כי ינתן פסק דין הצהרתי כי היא שותפה בנכסים הרשומים ע"ש הנתבע וכן ביקשה לתת נתונים ביחס לפרטי הרכוש והזכויות, מתן צווים זמניים והערת אזהרה.

הרקע ותמצית טענות הצדדים

2.         התובעת והנתבע נישאו זל"ז כדמו"י ב-09/11/99 והתגרשו ב-04/06/01.

3.         לטענת התובעת, מספר שבועות לאחר הגירושין, חזרו הצדדים לחיות יחד ולקיים חיי משפחה, ולפיכך יכולים הם להיחשב בתקופה זו כנשואים או ידועים בציבור, מכוח מצב משפטי זה תבעה התובעת, את סעדיה.

התובעת הגישה תביעה ל פסק דין הצהרתי ובו דרשה את מחצית הזכויות בבית הבנוי ב......, והידוע כגוש ....  חלקה .. (להלן "הבית") שזכויותיו נרשמו ע"ש הנתבע. לטענתה של התובעת, הבית נרכש עבורו ועבור הנתבע והוא ממנה את רכישתו.

עוד תבעה התובעת מחצית הזכויות בנכסים שרכשו הצדדים במהלך נישואיהם: מחצית זכויות במגרש בשכונת ..., זכויות בעסק למימוש אביזריהם בשם "...." בתחנת הדלק ..., וזכויות בקיוסק פיצוחייה "...." ברח' .....

4.         הנתבע הכחיש בהגנתו את טענות התובעת.

5.         הנתבע טען כי ביום 14/06/00 חתמו הצדדים על הסכם גירושין אשר קיבל תוקף של פסק דין, ועל פי סעיף 5 אשר בו, הסכימו כי "אין להם כל רכוש שיש צורך להסדיר חלוקתו וכי אין להם כל תביעה ו/או דרישה זה מזו, וכי כל הנושאים הנובעים מתקופת נישואיהם לרבות בגין סיומה, הוסדרו לשביעות רצונם המלאה של הצדדים".

6.         הנתבע הכחיש כי היו לצדדים תוכניות ו/או הסכמות לרכישת דירה משותפת, וגם לא היו כל השקעות כספיות של התובעת בבית, לא מצידה ולא מצד הוריה, "הן בשל העובדה שההורים היו מסובכים עד צוואר, והן בשל העובדה שאימו של הנתבע, אשר כספה הושקע ומושקע בבית לרבות במשכנתא שמשלמת, לא הסכימה ולא היתה מסכימה לדריכת רגל של ש. דנן ובוודאי לא של הוריה".

7.         באשר לטענות בעניין רכישת מגרש ב.... - טוען הנתבע כי לא היה ולא נברא, ואילו באשר ל "פיצוחייה" - לא הוקם. באשר לעסק ..... - אף זה לא היה בשותפות, והנתבע ביקש לדחות תביעות התובעת גם בפריטים אלה.

הרקע הדיוני

8.         התובענה נפתחה ב-26/09/04. הדיונים המקדימים בתיק זה נשמעו בפני מותב אחר. מסיבות שונות, עקב כוונת המותב הקודם לפסול עצמו מליישב בדין בו יוצג הנתבע ע"י בא כוחו, לא נשמע התיק עד אשר נקבע קדם משפט בפני ביום 22/02/06.

9.         בישיבת קדם המשפט של 22/02/06 קבעתי את התיק להוכחות תוך קביעת מסלול מסודר להגשת תצהירי עדות ראשית.

10.        ישיבות ההוכחות נשמעו בפני ב-12/11/06 ; 28/11/06 ; 14/01/07 ; 20/11/08 ; 19/02/09 ו-21/09/09. אציין כי העיכובים בשמיעת ההוכחות ובהגשת סיכומיהם ביוזמת ב"כ הצדדים. הדיונים התנהלו באווירה קשה מאוד, ולא אחת נדמה היה כי הסכסוך בין הצדדים חלחל גם אל באי כוחם והדיונים היו סוערים וגם כוחי לא עזר לי לגרום ולו לעיתים - שתשכך הסערה.

11.        עוד אוסיף שהתובעת החליפה כמה פעמים את באי כוחה, והציפה את התיק בעדים (הוגשה רשימה של 23 עדים שנתנו תצהירי עדות ראשית) עדים אשר לא כל העדויות שנשמעו בפני היו רלבנטיות. לעיתים נדמה היה שהתובעת היא שמכתיבה לבאי כוחה את ההתנהלות, במקום שיהיה ההיפך.

12.        ביום 20/02/07 פסקתי מזונותיה של הקטינה, בתם של הצדדים (במסגרת תמ"ש (חד) 4604/04), וקבעתי בפסק הדין כי במידה שתפנה האם את הבית, תקבל במסגרת מזונותיה תוספת עבור דמי שכירות לפי שיעור אותו קבעתי. בנסיבות אלה ולאחר מתן פסק דין זה, כך אני מבינה, שכרה התובעת דירה אחת למגוריה ולא טענה יותר שהיא מתגוררת בבית (טענה שגם קודם הוכח ש ה ע"י הנתבע).

13.        להשלמת הרקע הדיוני אבהיר כי בישיבת ההוכחות האחרונה, לאחר שנשמעו מספר התנגדויות מב"כ הנתבע לחקירתה הנגדית של ב"כ התובעת, היא הודיעה שהיא מסיימת את חקירתה ולפיכך ניתנה על ידי החלטה להגשת סיכומים. הבנתי כי לב"כ התובעת תרעומת על כך ששמעתי את ההתנגדויות, ואולם בכל הכבוד, איני מכירה דרך אחרת ליישום השיטה האדברסרית. התייחסותה של ב"כ התובעת לעניין זה הובאה, כך אני מבינה בסעיף 3 לסיכומיה. לצערי, אין בידי להסכים עם הטיעון של "הפרעות" מצד ב"כ הנתבע כפי שאין בידי לקבל את הטיעון כי "ביהמ"ש לא אפשר לח"מ לחקור את הנתבע בצורה סדירה ומנע מהח"מ לחקור את הנתבע כראוי". הדרך היחידה שאני מכירה עת נטענת התנגדות לשאלה, היא לשמוע את ההתנגדות, התשובה לה, וליתן החלטה. במידה שלדעת ב"כ התובעת היו התנגדויות סרק, היה עליה לבקש פסיקת הוצאות אך ככל שעיינתי בפרוטוקול ישיבת 21/09/09, לפחות חלק ההתנגדויות התקבלו. כך שכאמור לעיל, אין בידי לקבל טענה זו, כפי שאיני יכולה לקבל את הטענה בסיכומים כי נראה לב"כ התובעת כי ביהמ"ש "קיבל החלטתו בתיק". לו סבורה היתה ב"כ התובעת כי חרצתי עמדה, היה עליה להפנות אלי במועד, בקשת פסילה. אין זה נכון שהבעתי דעה שלילית כלפי התובעת או חוסר אמון בה, כל דברי בתיק זה נכתבו בפרוטוקול ולא מעבר לו. ואולם, גם בעניין זה אני נאלצת לספוג הדברים במחאה - אילמת ו תוך הבלגה על דברים פוגעים אלה.

דיון