תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה ב א ר - ש ב ע
|
2642-05
28/06/2009
|
בפני השופט:
טפרברג דניאל
|
- נגד - |
התובע:
ג. ג. עו"ד חביב אלי
|
הנתבע:
ג. נ. (להלן: "הקטין") עו"ד שי כהן
|
פסק-דין |
בפני תביעה להקטנת מזונות קטין, אשר נקבעו בהסכם גירושין בין התובע ובין אמו של הקטין, שאושר בביה"ד הרבני.
התביעה הוגשה ביום 21/2/05 לאחר ששתי תביעות אחרות, אשר הוגשו קודם לכן ע"י האם ביום 3/2/05 להגדלת מזונות (תמ"ש 2640/05) ולביטול הסכם הגירושין (תמ"ש 2641/05) נמחקו.
1.
הרקע העובדתי :
מהחומר שהובא בפני בית המשפט עולה הרקע העובדתי המפורט להלן:
אם הנתבע (שתקרא להלן: "האם") והתובע (שיקראו להלן יחדיו: "הצדדים") נישאו זל"ז ביום 15/8/96, והתגרשו זמ"ז בג"פ ביום 1/5/02.
מנישואי הצדדים נולד הנתבע (שיקרא להלן: "הקטין") יליד 17/9/98.
ביום 12/2/02 הגיעו הצדדים להסכם גירושין, אשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין ע"י בית הדין הרבני האזורי בבאר שבע. (להלן: "ההסכם").
עפ"י ס' 7 להסכם התחייב התובע לשלם למזונות הקטין סך של 4,000 ש"ח לחודש.
כמו כן, התחייב התובע לשאת, בנוסף לתשלומי המזונות השוטפים, במלוא התשלומים הכרוכים באחזקתו של הקטין במוסדות החינוך הפורמליים השונים עד הגיעו לגיל 18 שנה, למעט "אחזקה שוטפת של הילד במוסד החינוך ככל שהדברים נוגעים לציוד לו יזקק הילד במהלך לימודיו וחינוכו, ואשר לא נדרש ע"י מוסד הלימודים כאמור, כגון חומרי כתיבה, חומרי יצירה וכיו"ב". (להלן: "הוצאות לימוד").
בנוסף התחייב התובע לשאת במחצית הוצאות רפואיות שאינן מכוסות ע"י ביטוח בריאות ממלכתי.
בהחלטה מקדמית של בית המשפט מיום 6/7/05 נתבקשו ב"כ הצדדים להגיש טיעונים בשאלה האם האב, כתובע, יכול להגיש תביעה כנגד הקטין להפחתת מזונותיו כאשר הקטין מעולם לא תבע מזונות ולא היה צד להליכים, בהתייחס לחיוב שקיבל על עצמו התובע עפ"י הסכם הגירושין שאושר בבית הדין הרבני.
ב"כ התובע הגיש טיעונים לעניין זה ביום 21/8/05 ואילו טיעוני ב"כ הנתבע הוגשו ביום 20/9/05.
ביום 16/11/05 ניתן פסק דין ע"י בית משפט זה, אשר הגיע למסקנה כי בית המשפט אינו יכול להיזקק לתביעה להפחתת מזונות אשר הקטין צד לה, כאשר מעולם לא ניתן פסק דין בעניינו בבית משפט זה כאשר שהקטין מקבל בפועל את צרכיו מאמו לאור הסכם הגירושין בין הוריו, שאושר בביה"ד הרבני, וע"כ הורה על מחיקת התביעה כנגד הקטין.
בית המשפט היה בדעה כי מאחר וההסכם היה בין ההורים, בינם לבין עצמם (הסכם שאושר בביה"ד הרבני), הרי שכל תביעה לשינוי האמור בהסכם עליה להתנהל ביניהם ובמסגרת הערכאה בה אושר ההסכם.
על פסק דין זה הוגש ערעור ע"י התובע, וביום 3/10/2006 ניתן פסק דין ע"י כב' סגן הנשיא השופט ניל הנדל בבית המשפט המחוזי בב"ש, המקבל את ערעורו של התובע והקובע כי יש ליתן לתובע הזדמנות לקבל יומו בבית המשפט לענייני משפחה, הגם שהקטין מעולם לא היה צד להליכים, וזאת מבלי שבית המשפט המחוזי מביע עמדה באשר לסיכויי תביעתו לגופה.
וזאת עשה בהקבלה למצב שבו הקטין יכול לתבוע באופן עצמאי מזונותיו, למרות ההסכם אליו הגיעו הוריו, אשר אושר בביה"ד הרבני.
בדיון מיום 30/1/07 קבע בית משפט זה כי ההכרעה אם מדובר בתביעת מזונות ראשונה של הקטין, או תביעה להפחתה, אשר יש להוכיח שינוי נסיבות, תינתן בעת מתן פסק הדין הסופי. וזאת לאור עמדת ב"כ הצדדים כי בית המשפט ילך בשני המישורים במקביל, ויתן את פסק הדין הסופי לאור המצב העובדתי כפי שיהיה לאחר שמיעת הראיות בתיק.
בהתאם לכך ניתנה הוראה לצדדים להגיש תצהירים משלימים המתייחסים הן לצרכיו של הקטין והן למצב העובדתי כפי ששרר בעת חתימת הסכם הגירושין תוך פירוט הרכוש והזכויות שהיו ע"ש כל אחד הצדדים באותה עת, בליווי אסמכתאות.
כמו כן, נדרשו הצדדים לפרט בתצהיריהם את מצבם נכון ליום הגשת התביעה (21/2/05) ומצבם נכון למועד אישור ההסכם, כולל פירוט הכנסות, רכוש, כספים תוך צירוף דוחות רווח והפסד, וזאת לאור ההלכה שנקבעה בע"א 363/81 פייגה נ' פייגה.