תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה ירושלים
|
4222-04
28/10/2009
|
בפני השופט:
נילי מימון
|
- נגד - |
התובע:
ו. א. עו"ד אירית רייכמן
|
הנתבע:
מ. א. עו"ד יעקב קצין
|
פסק-דין |
בתביעה זו תובעת התובעות אכיפת חלק מהסכם אשר נחתם בינה לבין הנתבע ביום 31.5.89.
הרקע לתביעה
הצדדים נישאו זה לזו בשנת 1979 . מנישואיהם נולדו להם שני בנים א. יליד 80... וי. יליד 86...
ביום 31.5.89 חתמו הצדדים על הסכם גירושין אשר בו ביום אושר על ידי בית הדין הרבני וקיבל על ידו תוקף של פסק דין.
בבעלות הצדדים דירה ברח' ה. בירושלים דירה זו הינה נשוא התביעה והמחלוקת.
התביעה
התובעת הגישה ביום 31.5.07 תביעה כנגד הנתבע (בתמ"ש 4221/04) על פי סעיף 7
לחוק בית המשפט לענייני משפחה התשנ"ה-1995 בה תבעה חיוב הנתבע להעביר את הדירה על שמה שכן, לדבריה, שלמה את מלוא התשלום בסך 19,800 ש"ח בו חויבה על פי הסכם הגירושין.
ביום 22.5.08 ניתן פסק דין בו נקבע שהתובעת לא הוכיחה תביעתה , לא הוכיחה ששילמה את הסכום האמור לנתבע, כן נקבע, כי אין לערוך קיזוז בגין כספים אחרים אותם טענה ששילמה, שכן גם תשלום כספים אלה לא הוכח.
בתביעה זו עותרת התובעת לבצע חיוביה עפ"י ההסכם קרי, לשלם לנתבע סכום של 19,800 ש"ח כשהוא צמוד למדד על פי חישוב שלדבריה נערך ע"י רו"ח לסכום של 70,544.95 ש"ח נכון ליום 1.7.08.
עוד מציינת התובעת כי שילמה לעו"ד עבור העברת זכויותיו של הנתבע בדירה בטאבו על שמה, כן שילמה לבדה דמי היוון למינהל מקרקעי ישראל , כן שילמה דמי המשכנתא, וגם שילמה הלוואות שנלקחו לצורך רכישת הדירה.
ההגנה
הנתבע הגיש כתב הגנה וכן תביעה שכנגד, הנתבע טוען טענותיו כי נוכח אי מילוי חיובה של התובעת לשלם לו סך של 19,800 ש"ח תקופה כה ארוכה הוא הודיע לה בע"פ ובמסגרת ההליכים דנן אף בכתב,על ביטול ההסכם בכל הנוגע לעניין הדירה.
הנתבע עותר בכתב תביעתו שכנגד למכירת הדירה וחלוקת תמורתה שווה בשווה בין הצדדים.
כן תובע סכום של 1,700 ש"ח לחודש, החל מיום 07..., יום בו הגיע בנם הצעיר של הצדדים לגיל 21 כדמי שכירות ראויים עקב מגורי התובעת בדירה. לחילופין, אם יקבע שיש לקיים את ההסכם כי אז טוען הנתבע, כי יש להורות לתובעת לשלם לו את מלוא התשלומים על פי הסכם הגירושין, כאשר כל תשלום ותשלום נושא הפרשי הצמדה וריבית מרבית על פי דין מיום התשלום המיועד ועד לתשלום בפועל.
דיון
בהסכם הגירושין אשר נכרת בין הצדדים אושר וקיבל תוקף של פסק דין ביום 31.5.89 נקבע:
כי בדירת הצדדים יתגוררו התובעת וילדי הצדדים.
התובעת תשלם לנתבע סכום של 19,800 ש"ח צמוד למדד המחירים לצרכן ,כשהמדד הקובע הוא זה המתפרסם ביום 15.4.89. הסכום ישולם בתשלומים של 900 ש"ח כל שישה חודשים החל מששה חודשים שלאחר מתן הגט.
עם התשלום האחרון ימחוק הנתבע את שמו בטאבו , התובעת מתחייבת שלא למכור או להעביר החזקה בדירה כל זמן שלא מובטח דיור הולם וקבוע לילדים עד הגיעם לגיל 21 .
צודק הנתבע כי אי מילוי הוראות ההסכם לפיהם על התובעת לשלם לנתבע סכום של 19,800 ש"ח מהווה הפרה יסודית של ההסכם בכל הנוגע לעניין הדירה.
טענת התובעת כי אין ניתן לבטל רק את הסעיף המדבר בדירה , מאחר ומדובר בהסכם גירושין אשר סעיפיו ותנאיו שזורים זה בזה, איננה מתאימה לנסיבות הסכם הגירושין הספציפי הנדון.