פס"ד בשאלה - מהן הראיות הדרושות לצורך הוכחת אבהות

מהן הראיות שיש להניח בפני בית המשפט לצורך הוכחת אבהות- זה עניינו של פסק דין זה.

1.         רקע:

הקטין ס.א., נולד באוקראינה ביום 21.10.96, וכיום הנו כבן  12 ו-9 חודשים (להלן: " הקטין"). בשנת 2000 עלה ארצה מאוקראינה הקטין עם אמו, כבת 40, אזרחית ישראלית, חסרת דת, נשואה לנתבע 1 ועם אחותו מנישואיה הראשונים של אמו.

כיום מתגורר הקטין עם אמו התובעת ועם נתבע מס' 1, כבן 42 אשר קיבל לאחרונה מעמד של אזרח קבע, ולו ילדים בגירים מנישואים קודמים (להלן: " הנתבע"),

תסקיר פקידת הסעד לסדרי דין שירותי הרווחה, מיום 17.3.09, מתאר כי התובעת והנתבע הכירו עת היתה התובעת בת 23 והם ניהלו חיים משותפים וגידלו ביחד את בתה מנישואין קודמים. לבקשת הנתבע העניקו הצדדים את שמו לקטין. לטענת הצדדים מסיבות בירוקרטיות התגרשו זה מזו בשנת 1998 אך המשיכו בחייהם המשותפים. בשנת 1999 פנו הצדדים לשגרירות וביקשו לעלות יחדיו לארץ אך הוסבר להם כי רק לתובעת, בהיותה בת לאב יהודי זכות לעלות לארץ ורק אם יינשאו מחדש יקבלו אישור בהדרגה גם לעלייתו של הנתבע לארץ תחילה כתייר. כך עלו התובעת וילדיה בשנת 2000 וכחצי שנה לאחר מכן, עלה גם הנתבע לארץ. בין השנים 2003 -2000, ניהל הנתבע את חייו באוקראינה ובישראל לסירוגין, ובשנת 2003 נסעו הצדדים לאוקראינה ונישאו שם בנישואין אזרחיים. מאז מתגוררים הצדדים בארץ, התובעת עובדת כאחות מעשית בבית אבות והנתבע עובד במפעל לפלסטיקה.

באשר לקטין, מציינת פקידת הסעד (עמ' 3 לתסקיר)-

"בשיחה עמו יצר קשר בקלות, נראה ילד שמח וגלוי לב. .א. סיפר על געגועים לאביו- .אי. בתקופה שבה שהה בחו"ל ועל תחושה של יחס מועדף שמקבל ממנו על פני אחותו מנישואיה הראשונים של אמו. כמו כן סיפר על נסיעה יחד עם הוריו ואחותו מנישואיה הראשונים של אמו לאוקראינה, שם ביקרו את בני משפחתו המורחבת של אביו. הוא ציין כי היה סקרן להכיר את הבת הנוספת שיש לאב שם. הוא הוסיף וציין שלדעתו הוא מאוד דומה לאביו .אי. כפי שאכן עולה מהתמונות שהוריו הציגו בפניי".

בפרק הסיכום וההמלצות מציינת פקידת הסעד:

"..מפגישותיי עם בני הזוג .י. ו-.אי., הבן .א. ובתה של .י. מנישואיה הראשונים עולה בבירור שאין לאיש מבני המשפחה ספק באשר לכך ש-.אי. הנו אביו של הבן .א. כך נחווים היחסים בתוך המשפחה מאז ומתמיד על ידי כל חבריה.  בנסיבות אלו, כשקיימת הסכמה בין אנשי המקצוע כי טובתו של ילד הנה להכיר ולחוות קשר וטיפול של שני הוריו חשוב עבור הבן כקטין ועבור האב ויתר בני המשפחה כי תעוגן אבהות עליו למצוי זכויותיו כקטין ולמצוי חובותיו וזכויותיו של אביו, על כן, ומאחר שבמקרה שלפנינו גם אין חשש לפגיעה במעמד הקטין בהיות שני הוריו לא יהודיים אני ממליצה לשקול הכרה באבהות כמבוקש ואת הצורך בבדיקת רקמות לשם כך".

(להלן: " התסקיר").

דיון בין הצדדים נערך ביום 14.6.09 במסגרתו נחקרו התובעת והנתבע על ידי בית המשפט, ובסיומו סיכמו הצדדים בקצרה טענותיהם.

2.         עמדות הצדדים:

עמדת התובעת-  הנתבע  הנו אביו הביולוגי של הקטין. ביום 27.9.96, כחודש לאחר לידת הקטין, נישאה התובעת לנתבע באוקראינה. בטרם החתונה התגוררו הצדדים יחד וקיימו יחסים אינטימיים שבעקבותיהם הרתה מהנתבע. לאחר לידת הקטין הסתכסכו הנתבע והתובעת ובחודש אוגוסט 2000 עלתה התובעת עם הקטין לארץ. בשנת 2001 עלה גם הנתבע לארץ ומאז מתגוררים הצדדים יחדיו. לטענת התובעת יש להצהיר כי הנתבע הנו אבי הקטין ללא עריכת בדיקת סיווג רקמות, שכן הנתבע הנו האב היחיד שהקטין מכיר והיה ותוצאות בדיקת הרקמות יגלו אחרת הרי שזכויות הקטין תפגענה. בנוסף- לצדדים אין אפשרות לעבור בדיקת רקמות.

עמדת הנתבע - הגיש תצהיר מיום 7.11.08 בתמיכה לכתב התביעה במסגרתו מאשר הוא את תוכן התביעה ואת אבהותו על הקטין.

עמדת ב"כ היוהמ"ש - הלכה פסוקה היא כי חובתו של בית המשפט לדרוש ראיות בתיקי אבהות גם במקרים שבהם לא עולה שאלה של מעמד ואין להסתפק בהצהרה או הסכמה של הצדדים בעניין זה שכן מדובר בקביעה של סטאטוס אשר לה השלכות גם על זכויות של צדדים שלישיים. הצדדים לא המציאו ראיות אובייקטיביות על הקשר בין התובעת והנתבע טרם הוריית הקטין-התמונות שהוצגו אינן נושאות תאריך וקיימות סתירות בין הנטען בכתב התביעה לבין תסקיר פקידת הסעד. בנסיבות אלו יש להורות על עריכת בדיקת סיווג רקמות שתבחן את אבהות הנתבע על הקטין.

3.         דיון:-

סעיף 21 לחוק מרשם האוכלוסין התשכ"ה - 1965 קובע כדלקמן:

"שם אביו של ילד שנולד לאישה פנויה יירשם על פי הודעת האב והאם כאחד,
או על פי פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך".