פס"ד בענין זכויות "בן ממשיך" במשק חקלאי לאחר פטירת ההורים

1.         כללי:

הצדדים ועתירותיהם:

בפני תביעה שהוגשה על ידי התובעת לפירוק שיתוף במקרקעין המתייחסת לזכויות במשק חקלאי במושב י. משק מס' 45, ותביעה כספית על מטלטלין והזכויות הכספיות שנגבו על ידי הנתבע מאז פטירתו של אביהם המנוח.

1.א       התשתית העובדתית הרלוונטית לענייננו

התובעת 1 הינה בתו של המנוח ס.ס ז"ל (להלן: "המנוח") ואחותם למחצה מהאב של הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") והנתבע 2. 

1.ב       המנוח הלך לעולמו ביום 01.04.00 מבלי להותיר אחריו כל צוואה.  הנתבעים 3-4 הם מנהל מקרקעי ישראל והסוכנות היהודית.

1.ג        ביום 27.06.02 ניתן צו ירושה אשר לפיו נקבעו יורשיו על פי דין של המנוח, כאשר התובעת הנתבע  ויורשים אחרים יורשים ¼ כל אחד מזכויותיו ומרכושו של המנוח. מכוח היות התובעת יורשת על פי דין של המנוח רואה היא את המשק כחלק מרכושו של המנוח אשר יש לה זכויות בו ועל כן עותרת היא לפירוק השיתוף.

1.ד       במסגרת התביעה טוענת התובעת להחלת חוק הירושה על המשק ושוללת את היותו משק חלקאי כמשמעותו וכהגדרתו כפי שהוגדרו בסעיף 114 לחוק הירושה, מעצם שלילת היות המשק משק חקלאי לא חלים עליו, לטענתה, כל הסייגים והחריגים כמופיע בחוזה המשולש לגבי משק חקלאי.

עוד טוענת התובעת כי יש לשלול כל אפשרות היות הנתבע "בן ממשיך" אם מהטעם שההסכם שנעשה עמו נוגד את סעיף 8 לחוק הירושה ולחילופין, הרציונל של "בן ממשיך" ומטרתו אינם תקפים כלל לגבי משק זה שאיננו עוד משק חקלאי כעולה מהמדיניות שנקבעה בזמנו על פי ההסכמים שנעשו עם האגודות השיתופיות, שמטרתן לשמור את היחידה החקלאית כשלמות אחת ולצורך מיצוי הפוטנציאל של המשק.

בכל מקרה, טוענת התובעת כי גם אם יקבע בית המשפט כי אין מקום לפירוק השיתוף ויש לקבוע יורש אחד שיקבל את המשק, כי אז יש להחיל את סעיף 114 לחוק הירושה המזכה אותה כפיצוי כספי.

1.ה'      הנתבע במסגרת כתב הגנתו שולל מכל וכל את טענות התובעת באשר לזכותה במשק וטוען לזכויות בלעדיות מכוח היותו "בן ממשיך", זאת בהסתמך על הסכם שעשה עם אביו המנוח לפיו הורה באופן בלתי חוזר כי הנו "בן ממשיך" תוך קבלת הסכמה מטעם ועד המושב והסוכנות וכן וויתור של אחיו נ. - נתבע 2.  העובדה שזכויותיו לא נרשמו במנהל נעוצה, לטענתו, בצו מניעה שניתן מטעם "המשקם" אשר טען לחובות הרובצים על המשק וכל עוד לא יסולקו החובות סירב לאפשר רישום הזכויות במנהל.

עוד טוען הנתבע כי מכוח הכרתו כ "בן ממשיך" קיבל אישור לבנות ביתו, בית בו מתגורר עד היום.

הנתבע תמך טענותיו ב:

1.ה'.א   הצהרה מיום 03.08.89 עליה חתמו אביו המנוח ואשתו שהינה גם אמם של נתבעים 1 ו- 2 לפיה מצהירים הם כי בהתאם להסכם בינם לבין הנתבע, בו הם קבעו אותו באופן בלתי חוזר כ "בן ממשיך" מסכימים כי יבנה את ביתו בשטח המשק כפי הנהוג במוסדות כלפי "בן ממשיך". ההצהרה הנ"ל ניתנה כתמיכה לבקשת הבן (הנתבע) להתקבל כמועמד להתיישבות במשק הנ"ל במעמד של "בן ממשיך".

להצהרה זו ניתנה הסכמה של הנתבע ורעייתו וכן אישור האגודה כי הנתבע אושר כ "בן ממשיך" עוד מיום 21.01.79.

1.ה'.ב   פניה מטעם הסוכנות היהודית למשרד הבינוי והשיכון המנהל לבניה כפרית מיום 26.10.81 לאפשר לנתבע לבנות את ביתו בחצר המשק מכוח אישורים על היותו "בן ממשיך".

1.ה'.ג    דו"ח בנים ממשיכים מטעם מושב י. נכון ליום 02.01.91 על היות הנתבע רשום כ "בן ממשיך"מיום 26.10.81.

1.ה'.ד   היתר בניה שניתן לנתבע מטעם הועדה המקומית מיום 20.04.82 לבקשתו, לבנות את ביתו במושב י..