פס"ד בענייני משפחה

א.        פתח דבר:

• אשה מגישה תביעת מזונות עבורה ועבור בנה הקטין לביה"ד הרבני. מוגש כתב הגנה, מתקיים דיון ובית הדין פוסק מזונות זמניים עבור הקטין. לאחר פסיקת המזונות הזמניים, ניתנות על ידי בית הדין שתי החלטות נוספות בשתי בקשות אחרות בעניין המזונות של הקטין ואם הקטין לא מעלה במהלך כל ההליכים לעיל כל טענה כנגד סמכות בית הדין הרבני.

• בעיצומם של ההליכים הללו מגישה האשה תביעה למזונות הקטין לבית המשפט לענייני משפחה והנתבע מתנגד לדיון בתביעה מטעמי חוסר סמכות.

• האשה טוענת, כי התביעה בבית הדין הרבני אינה אלא תביעה ל"השבת הוצאות קטין" וככזו אין היא כובלת את הקטין לסמכות בית הדין הרבני ומאפשרת לו להגיש ולברר מזונותיו באופן עצמאי בבית המשפט לענייני משפחה וזאת לפי הלכות "עברון" ו"דאובה". הבעל טוען מצדו, כי ההליך בבית הדין הרבני עניינו מזונות הקטין לכל דבר ועניין ולפיכך נשמטת הקרקע תחת התביעה למזונותיו בבית המשפט.

• האם הלכות עברון ודאובה ישימות בענייננו? האם נדרש מבחן נוסף לשם הכרעה בטענות הצדדים? אלו השאלות שניצבו בפניי בפסק דין זה.

ב.         ההליך:

1.         בפני בקשה לדחיית תביעה למזונות קטין על הסף מן הטעם שמתקיים שנושא זה נדון בהליך מקביל בבית הדין הרבני האיזורי בטבריה.

2.         המבקש והמשיבה, (להלן יכונו בהתאמה : " הבעל" ו" האשה"), הינם בני זוג יהודים, אשר נישאו זל"ז כדמו"י ביום 27.05.09. כתוצאה מקשר נישואין זה נולד לבעלי הדין בנם, א.מ. יליד 27.05.2009 (להלן : " הקטין").

3.         ביום 18/11/10 הגישה האשה תביעה למזונות לבית הדין הרבני, ללא שהיא מיוצגת, וכך כתבה ועתרה (בכתב ידה):

" אני מבקשת לקבל מזונות בגלל שבעלי א. לא נותן לי כסף לצרכים שלי האישיים ולא נותן לי כסף לסימילק, טיטולים ולצרכים שם הבן שלנו".

4.         לכתב התביעה צירפה האשה טופס הרצאת פרטים לפי תקנה ל"ג לתקנות הדיון בבתי הדין הרבניים בישראל התשנ"ג ובסעיף 15 שבו, עתרה לחיוב הבעל בדמי מזונות בסך 1,000 ש"ח עבור מזונות אשה ועוד 1,000 ש"ח עבור מזונות הקטין. בעקבות הגשת התביעה היא נקבעה לדיון בבית הדין הרבני ביום 30/12/10, כאשר על גבי טופס ההזמנה לדיון נרשם, כי הנושא הינו " מזונות ".

5.         יש לציין, כי בנוסף לתביעה זו הגישה האשה באותו יום תביעה נפרדת לפתחו של בית הדין הרבני, שעניינה גירושין.

6.         הבעל מצדו הגיש ביום 28/11/10 תביעת גירושין כרוכה לבית הדין הרבני (ללא שביקש לכרוך עניין מזונות הקטין) וזה הורה לאשה למסור כתב הגנה בטרם מועד הדיון שנקבע לצדדים (ראה החלטת בית הדין מיום 2/12/10).

7.         ביום 30/12/10 התקיים דיון בתביעות השונות שהוגשו לבית הדין הרבני האיזורי בטבריה וביום 7/1/11 ניתנה החלטת בית הדין לפיה הופנו הצדדים לבדיקת סיווג רקמות ביחס לקטין בשל טענות האב בדבר ספק אבהותו. אלא שבשל העובדה שהוא מוחזק כאבי הקטין, ובטרם נערך דיון לגופה של תביעת המזונות הוא חוייב במזונות זמניים עבור בנו הקטין בשיעור של 1,200ש"ח בחודש החל מחודש דצמבר 2010 ואילך.

8.         עוד נקבע באותה החלטה, כי במידה והאשה מקבלת חלק מקצבת הנכות של בעלה בגין הקטין, הסכום יקוזז ממזונות הקטין.

9.         האשה הודיעה באמרת אגב במסגרת תגובתה בבית הדין לבקשת הקטנת המזונות הזמניים, כי היא הגישה תביעה למזונות הקטין בבית משפט זה וביום 9/3/11 חזרה על כך במסגרת דיון שנערך בבית הדין הרבני בעניין סידור הגט (בדיון זה, חזרו בהם הצדדים מההסכמות לסידור הגט).

10.        ביום 25.01.2011 הגישה המשיבה לבית משפט זה תביעה למזונות קטין, וביום  13.02.2011 הוגשה מטעם המבקש בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה עד למתן החלטה בבקשה לדחיה על הסף, הבקשה נדחתה וביום 23.02.2011 הוגש כתב הגנה מפורט כדבעי.

ג.         טענות הבעל: