לפנינו מונח ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן (כב' השופט ש' שוחט) מיום 17.9.2006, לפיו נפסק למערער שכר טרחת מנהל עיזבון בסך של כ-171,000 ש"ח כולל מע"מ (בש"א 4058/06 ת"ע 101110/06).
רקע עובדתי
1. המנוחה __________ הלכה לעולמה ביום 25.4.2000 (להלן - המנוחה).
2. המנוחה בצוואתה מינתה את המערער למנהל העיזבון. המערער הגיש בקשה למינויו כמנהל עיזבון לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, והבקשה אושרה.
3. המערער בתוקף תפקידו הגיש בקשה למתן צו לקיום צוואה.
4. התיק כאמור נפתח בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה ושם התנהל עיקר הדיון בו לפני כב' השופט א' גלובינסקי. בהחלטה מיום 21.9.2005 ועל-פי החלטתו של כב' הנשיא (כתוארו אז) א. קיטאי קבע בית המשפט דיון בשאלת שיעור שכר הטרחה ליום 29.9.2005, אולם לאור החלטתו של כב' השופט גלובינסקי מיום 28.9.2005, החליט ביום 6.10.2005 כב' הנשיא א' קיטאי כי יש להעביר את התיק למחוז אחר ועל-כן העביר את התיק לצורך הכרעה בעניין לכבוד נשיא (כתוארו אז) בית המשפט העליון - א' ברק.
ביום 14.10.2005 החליט (בש"א 9571/05) כב' הנשיא ברק _________, אין זה ראוי כי הבקשה תתברר בבית משפט לענייני משפחה במחוז חיפה, על-כן יש להעביר את הדיון בה לבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב.
ההליך והחלטת בית משפט קמא
5. המערער הגיש מחדש את הבקשה לפסיקת שכר טרחה, לאחר שהושגו הסכמות עקרוניות בין המשיבים באשר לחלוקת נכסי העיזבון. המערער ביקש כי ייפסק לו שכר בשיעור של 3% משווי העיזבון עבור ניהול העיזבון ועוד שיעור של 1% משווי העיזבון עבור הגשת הבקשה לקיום הצוואה. לצורך עניין זה העריך המערער את שווי נכסי העיזבון בסכום של 49 מיליון ש"ח, כשעיקר השווי נובע ממניות אותן החזיקה המנוחה ולהערכת המערער שווין עולה לסכום של 46 מיליון ש"ח.
6. המשיבים טענו שתי טענות עיקריות כנגד דרישתו של המערער. האחת נוגעת לעניין שווי המניות והכללתן בשווי העיזבון. השנייה, כי בנסיבות העניין, ניהול העיזבון לא דרש פעולות מרובות או מורכבות ועל-כן יש לפסוק לו 2% מסכום העיזבון הכולל חשבונות בנק (כ-860,000 ש"ח), שווי של רהיטים (120,000 ש"ח), תכשיטים (47,000 ש"ח), היינו כ-20,500 ש"ח, ובנוסף 10,000 ש"ח עבור הגשת הבקשה לצו קיום צוואה.
ביום 11.7.2006 נתקיים דיון בבית משפט קמא וביום 17.9.2006 נתנה החלטת בית המשפט בעניין זה.
7. בית משפט קמא קבע כי בישיבה מיום 11.7.2006 צמצם ב"כ המערער את דרישת מרשו לכדי 2% משווי העיזבון בתוספת מע"מ עבור ניהול העיזבון והותיר את דרישתו לפסיקת שכר טרחה עבור הגשת הבקשה לצו קיום צוואה על כנה. יחד עם זאת דרש המערער כי בכל תחשיב, השכר הכולל שיפסק יעמוד על 3.5% משווי העיזבון.
8. באשר לשכ"ט בגין הגשת הבקשה לצו קיום צוואה, קבע בית משפט קמא כי יש לפסוק את שכרו של מנהל העיזבון בגין הגשת הבקשה בנפרד, משל היתה פעולה מקצועית חיצונית שנעשתה עבור העיזבון ועל פי תקנה 45ג(ג) ל
תקנות הירושה, התשנ"ח-1998 (להלן - תקנות הירושה).
אמנם סעיף 81 ל
חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 וכלל ג' ל
כללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס-2000 ממליצים על שכר טרחה של 1.5% משווי העיזבון בתוספת מע"מ, אך תקנה 512(א) ל
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מאפשרות לבית המשפט לסטות מתעריף זה כלפי מטה, ואין צורך בטעמים מיוחדים לשם כך.
בית משפט קמא ממשיך ואומר כי שווי העיזבון לא צריך להיות גורם בעל משקל בקביעת שכ"ט בגין הגשת בקשה שכזו, שכן הפעולות הכרוכות בהגשת הבקשה אינן תלויות בשווי העיזבון. הגורם היחיד הנצרך לקביעת שכ"ט, אמור להיות היקף העבודה שהושקעה בהגשת הבקשה. זאת להבדיל מניהול העיזבון שהינו פעולה מתמשכת החובקת בתוכה אחריות כבדה.
בענייננו, קובע בית משפט קמא, אוחזת הבקשה לקיום צוואה שלושה עמודים סטנדרטיים, נספח חלוקה האוחז 3 עמודים נוספים ותעודת פטירה. ממשיך וקובע בית משפט קמא, כי אמנם הוגשה התנגדות לצוואה אך המערער לא היה צד לכך. כל חלקו של המערער התמצה בהתייצבות לדוכן העדים לחקירה. "
מבחינה זו מוטב היה לב"כ מנהל העזבון שלא 'להגדיל ולהאדיר' בפעולותיו של מנהל העזבון באשר להגשת הבקשה לצו קיום צוואה. בכל הכבוד, העובדה שלמנהל העזבון אינטרס בקיום הצוואה, כמי שערך אותה, לא הופכת אותו ל'מגן הצוואה' כנגד 'הקמים עליה לכלותה' ואינה מעמידה אותו, למעט לענין האינטרס, במתרס אחד עם באי כוחם של הזוכים על פיה, בעלי האינטרס לקיומה..."
לאור האמור העמיד בית משפט קמא את שכרו של המערער בגין הגשת הבקשה לצו קיום הצוואה על סך של 10,000 ש"ח + מע"מ.
9. באשר לשכר טרחה בגין ניהול העיזבון קובע בית משפט קמא כי השכר נקבע על ידי בית המשפט (סעיף 91 ל
חוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן - חוק הירושה)). השכר לא יעלה על 3% משווי העיזבון כשכר מקסימלי, אלא במקרים חריגים, בהם נדרשו פעולות חריגות או שנדרש מאמץ מיוחד ממנהל העיזבון, שאזי רשאי בית המשפט לחרוג משכר זה ולהגדיל אותו כדי 4% משווי העיזבון (תקנה 45ב(א) לתקנות הירושה). השיקולים אותם ישקול בית המשפט בעת קביעת השכר יהיו, בין השאר,
השווי הכולל של נכסי העיזבון,
סוג הנכסים שבעיזבון,
טיב הפעולות שביצע ו
היקפן של פעולות אלה (תקנה 45ב(א) לתקנות הירושה).
מסביר בית משפט קמא,
שווי העיזבון משום אחריותו של מנהל העיזבון לשמירה על הנכסים ולחלוקתם ליורשים, ככל שהשווי גבוה יותר האחריות כבדה יותר.
היקף העבודה, משום המאמץ אותו משקיע המנהל בשמירה על הנכסים. שני אלה משתלבים זה בזה כשהמחבר ביניהם הוא מורכבות עבודת הניהול. המורכבות בעיקרה נקבעת על פי
סוג הנכסים שבעיזבון. סוג הנכסים משליך על טיב הפעולות והיקפן.
טיב הפעולות - מידת המעורבות של מנהל העיזבון ואופיה.
היקף הפעולות - הזמן אותו השקיע מנהל העיזבון בביצוע פעולות אלה. עיזבון גדול מבחינת שוויו, המורכב מנכסים 'בעיתיים', מצריך ניהול מורכב ומקצועי יותר.
10. לאחר דברים אלה ניגש בית המשפט קמא לבחון את נכסי העיזבון:
רהיטים וחפצי בית בשווי 120,000 ש"ח, תכשיטים ודברי ערך בשווי 47,000 ש"ח - המשיבים לא חלקו על הערכות שווי אלו שנעשו על ידי המערער. המשיבים הסכימו לתשלום בגובה 2% אליו הסכים גם המערער במהלך הדיון, לפיכך דרישתו בעניין זה נענית.
חשבונות בנק- המערער העמיד סכום זה על סך של 2.48 מיליון ש"ח (נכון לנובמבר 2004). בית המשפט קבע כי לצורך קביעת שכר טרחת מנהל העיזבון יש לקבוע את שווי הנכסים לפי יום פטירת המוריש בצירוף הפרשי הצמדה בשיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום הגשת הבקשה לפסיקת שכר טרחה לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום פטירת המוריש. היינו, לפי חישובו של בית המשפט קמא, הסך של 1,916,252 ש"ח. זאת לאחר שהמשיבים הסכימו לראות במלוא הכספים שבחשבונות השונים, גם המשותפים עם אחרים, ככספי המנוחה.