פס"ד בעניין פיצוי המורים על ניכוי היתר משכרם

הנשיא סטיב אדלר

     לפנינו בקשת צד בסכסוך קיבוצי במסגרתה עותר המבקש (להלן: ארגון המורים) לפיצוי המורים המבוטחים בקרנות הפנסיה הותיקות, על ניכוי ביתר בשיעור 1.5% של גמולים משכרם. זאת החל מיום 1.1.2004 ועד למועד בו שונו שיעורי הפרשות המורים לקרנות הפנסיה הוותיקות, בעקבות פסק הדין הקודם שניתן ביום 30.9.2009   (להלן גם: פסק הדין הקודם).

תמצית העובדות

2.         סוגיית הפרשות המורים ומעסיקיהם לקרנות הפנסיה נסקרה בהרחבה בפסק הדין הקודם. נזכיר בתמצית, כי מאז שנת 1988, הפרישו כלל עמיתי קרנות הפנסיה ומעסיקיהם הפרשות בשיעור כולל של 17.5% על פי החלוקה הבאה: הפרשות עובד: 5.5% לגמולים, והפרשות מעסיק: 6% לגמולים ו - 6% לפיצויי פיטורים, ובסך הכל 12%. בשונה מיתר עמיתי הקרנות, הפרישו המורים חברי ארגון המורים 4% לגמולים ומעסיקיהם הפרישו 13.5% לגמולים ולפיצויי פיטורים, ובסה"כ 17.5%. זאת, מכוח הסכם קיבוצי שנחתם בשנת 1978 בין ארגון המורים, מרכז השלטון המקומי ומבטחים הוותיקה, שהוראותיו הותאמו בשנת 1988 להוראות צו ההרחבה הכללי במשק מיום 14.11.1988.

                 בשנת 2003 הנהיגה הכנסת רפורמה בקרנות הפנסיה הוותיקות. מתווה הרפורמה עוגן בפרק ז1 ל חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981 (להלן: חוק הפיקוח על הביטוח) שהוחק במסגרת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו - 2004), התשס"ג - 2003.  במסגרת הרפורמה בקרנות הפנסיה הוותיקות ובמטרה להביאן לאיזון אקטוארי, קבע סעיף 78יא לחוק הפיקוח על הביטוח העלאה בשיעורי הפרשות העובדים ומעסיקיהם לגמולים בקרנות הפנסיה הוותיקות. העלאת שיעורי הגמולים נקבעה בחוק באופן מדורג בין השנים 2004-2007, כך שהחל משנת 2007 התווספו להפרשות העמית לגמולים 1.5%, ולהפרשות המעסיק לגמולים 1.5%, ובסך הכל הופרשו עבור העובד 20.5% משכרו.   

                 הוראת סעיף 78יא לחוק הפיקוח על הביטוח בדבר העלאת שיעורי ההפרשות לקרנות הפנסיה הוותיקות נכנסה לתוקף ביום 1.1.2004.

                בהתאם לתיקון הוראות חוק הפיקוח על הביטוח, חלוקת ההפרשות לקרנות הוותיקות היתה אמורה להיות החל משנת 2007 כזאת:

[א] כלל עמיתי הקרנות הוותיקות - עובד: 7% לגמולים (5.5% + 1.5%). מעסיק: 6% פיצויי פיטורים ו- 7.5% תגמולים (6% + 1.5%), ובסה"כ 20.5%.

[ב] מורים - מורה 5.5% (4% + 1.5%). מעסיק 15% (13.5% + 1.5%), ובסה"כ 20.5%.

                 אלא מאי? במסגרת הליך זה הוברר, כי בפועל מרבית מעסיקי המורים  השיתו על המורים החל משנת 2004 הפרשה נוספת בשיעור 1.5%, מעבר לתוספת הקבועה בחוק הפיקוח על הביטוח, אותה הפחיתו מהפרשת המעסיק לקרן. כך שהפרשת המורה גדלה בסך הכל ב - 3% והפרשת המעסיק נותרה ללא שינוי. זאת, עד אשר נוהג חד-צדדי זה הופסק בעקבות פסק הדין הקודם.

    עתירה זו שלפנינו עניינה בהחזר אותו 1.5% שנוכה לטענת ארגון המורים ביתר מחבריו, החל משנת 2004 ועד לשינוי שיעורי ההפרשות בעקבות פסק הדין הקודם.

     נטעים, כי בעקבות פסק הדין הקודם, הנחו משרדי החינוך והאוצר את מעסיקי המורים להפריש לקרנות הוותיקות שיעורים בהתאם לקבוע בפסק הדין כדלקמן: מורה - 5.5% (4% ועוד 1.5% הקבוע ב חוק הפיקוח על הביטוח), מעסיק - 15% (13.5% ועוד 1.5% הקבוע ב חוק הפיקוח על הביטוח). כך, ששיעורי הפרשות המורים ומעסיקיהם לקרנות הוותיקות כיום אינם נתונים במחלוקת והם אינם מעניינה של עתירה זו.

3.         כיצד נולד אותו ניכוי עודף משכר המורים לגמולים? בד בבד עם יישום הרפורמה בקרנות הפנסיה הוותיקות בראשית שנת 2004, הורה הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר, "להשוות" את שיעורי הפרשות המורים ומעסיקיהם בקרנות החדשות והוותיקות לשיעורים שהיו נהוגים בקרב יתר עמיתי הקרנות עד לאותה עת: 5.5% חלק עובד ו - 12% חלק מעביד (6% תגמולים, ו - 6% פיצויי פיטורים), ולחדול משיעורי ההפרשות שהיו נהוגים בקרב ציבור המורים בהתאם להסכמות הקיבוציות בין הצדדים (4% חלק עובד, 13.5% חלק מעסיק). על שיעורים מעודכנים אלה, (5.5%, 12%), נוספה למורים המבוטחים בקרנות הוותיקות העלאת דמי הגמולים המדורגת שנקבעה ב חוק הפיקוח על הביטוח.

בפסק דיננו בס"ק 1002/04 עמדנו על הוראה זו של הממונה על שוק ההון, הביטוח והחסכון, באלה הדברים (בסעיף 8 לפסק הדין):

"בעקבות פניות של הממונה על שוק ההון לקרנות הפנסיה בעניין שיעורי הפרשות המורים ומעסיקיהם, שלחה מבטחים הוותיקה לארגון המורים בחודש דצמבר 2003 מכתב, בו נאמר כך:

            "...הננו להפנות תשומת לבכם להעלאה בשיעור 1% שחלה בדמי הגמולים לפנסיה מקיפה בקרן הוותיקה החל מתאריך 1.1.2004 בחלוקה הבאה: הניכוי מהעובד: 6.17%, הפרשת המעסיק 12.33%, סה"כ לפנסיה מקיפה 18.5%. החלוקה המקובלת המוכרת לכם לגבי מורים = 4% עובד (מורה), 13.5% מעסיק בוטלה מכח הוראות נציבות מס הכנסה..."  

תוצאת הדברים היתה, שהחל משנת 2004, הפרישו חלק ניכר מהמורים, 5.5% משכרם לקרן הפנסיה ומעסיקיהם הפרישו 12% בגינם. לשיעורים אלה, התווספה עליית דמי הגמולים המדורגת לקרנות הפנסיה הוותיקות כקבוע ב חוק הפיקוח על הביטוח. בסופו של דבר, החל משנת 2007, הפרישו חלק ניכר מהמורים 7% משכרם לקרנות הוותיקות, ומעסיקיהם הפרישו 13.5%.

    נטעים, כי "השוואת" שיעורי הפרשות המורים ומעסיקיהם לאלה של יתר עמיתי קרנות הפנסיה, נעשתה באופן חד-צדדי הן לגבי עמיתי הקרנות החדשות והן לגבי עמיתי הקרנות הוותיקות.

פסק הדין הקודם (סק 1002/04)

4.         במסגרת ההליך הקודם, עתר ארגון המורים למתן צווים שיורו למשיבים להמשיך ולהפריש בגין המורים הפרשות לקרנות הפנסיה בהתאם להסכמות הקיבוציות בין הצדדים: מורה - 4% ומעסיק - 13.5%. זאת, בתוספת העלאת דמי הגמולים בקרנות הוותיקות כקבוע ב חוק הפיקוח על הביטוח.

                 בקשה זאת נדחתה ובית דין זה קבע, כי הסדר הפרשות המורים ומעסיקיהם (4%, 13.5%) הוא הסדר בלתי חוקי, שאינו מתיישב עם הוראת תקנה 19 לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964 (להלן: תקנות קופות הגמל). זאת, באשר המורים הפרישו במסגרתו שיעור נמוך משיעור הסף שנקבע בתקנה. לפיכך, נדחתה עתירת ארגון המורים להורות למעסיקי המורים להמשיך ולקיים את הסדר ההפרשות הבלתי חוקי שהונהג על פני שנים, וההסדר הוכרז כבטל. בהתאם, הורה בית הדין לשנות את הסדר הפרשות המורים ומעסיקיהם לקרנות הפנסייה החדשות, שנמצא בלתי חוקי.