השופטת נילי ארד
במהלך סכסוך קיבוצי שהתגלע בין עובדי חברת החשמל וההסתדרות הכללית לבין החברה ומדינת ישראל, בנוגע לחתימה על הסכם שכר לעובדים, הגישה חברת החשמל (להלן גם:
החברה) לבית הדין האזורי בחיפה בקשה לסעד זמני. בעתירתה ביקשה החברה להוציא צו זמני המורה למשיבות 1 ו-2 (להלן:
נציגות העובדים או
הנציגות) לחדול מן העיצומים שנוקטים עובדי חברת החשמל (להלן גם:
העובדים) בעבודות ההקמה של פרויקט הגז הטבעי בחוות השסתומים באתר "גזר". משנדחתה הבקשה הוגש הערעור לפנינו.
קודם שנבוא להכרעה בגופו של הסכסוך מושא דיוננו בערעור זה, נקדים ונפנה למסכת העובדתית והמשפטית שברקע ההליכים אשר הביאונו עד הלום.
ההליכים ברקע הערעור
2. בתאריך 2.2.2006 נחתם הסכם שכר לשנים 1999-2005 בין חברת החשמל לבין ההסתדרות הכללית החדשה. חתימת ההסכם הייתה כרוכה בסכסוכי עבודה, בהליכים משפטיים ובהתדיינות בבתי הדין לעבודה (ס"ק (חיפה) 30/05, ס"ק (חיפה) 48/05, עס"ק (ארצי) 77/05). בסופו של דבר נחתם הסכם שכר צופה פני עבר, תוך שנקבעו בו תוספות שכר לעובדי החברה, לתקופה המסתיימת בתאריך 30.6.2003, ותוספות שכר מותנות לתקופה שעד ליום 31.12.2005.
3. בשלהי שנת 2006, פנתה נציגות העובדים להנהלת חברת החשמל בדרישה לקיים משא-ומתן לקראת חתימה על הסכם שכר חדש, בתחולתה מיום 1.1.2006 ואילך (להלן:
הסכם שכר חדש). בחלוף חודשים מספר, בתאריך 13.3.2007, שלחה נציגות העובדים לממונה הראשי על יחסי עבודה "הודעה על שביתה" כשבין הטעמים לה
"מבוי סתום במשא ומתן לחתימה על הסכם שכר חדש לתקופה שמיום 1.1.2006 לאחר שתקופת הסכם השכר הקודם הסתיימה זה מכבר".
בעקבות ההכרזה על סכסוך עבודה ובמסגרת הדיונים שקיימו הצדדים לאחריה, התעוררה מחלוקת בנוגע לזיקה בין משא-ומתן להסכם השכר החדש, לבין השינוי המבני בחברה. נציגות העובדים טענה, כי אין לכרוך בין השניים, וכי דרישתה לחתימה על הסכם השכר קדמה להליכי השינוי המבני והדיונים בהם. נציגי חברת החשמל ונציגי המדינה טענו, כי המשא-ומתן לחתימה על הסכם השכר החדש צריך שיתנהל במסגרת משא-ומתן כולל בנוגע להשלכות השינוי המבני בחברה על זכויות העובדים ותנאי עבודתם.
4. לראשונה נקטו העובדים בצעדים ארגוניים שעילתם דרישה לחתימה על הסכם השכר החדש, בחודש מאי 2007. החברה מצידה, פנתה לבית הדין האזורי בחיפה בבקשה להוצאת צווי מניעה נגד העיצומים בהם נוקטים העובדים (סק 39/07). במהלך הדיון התגבשה הסכמה בין הצדדים לפיה, ינהלו משא-ומתן אינטנסיבי בשני ערוצים נפרדים ומקבילים. האחד - החתימה על הסכם שכר חדש בחברה והאחר - השלכות השינוי המבני על זכויות העובדים ותנאי עבודתם, בהתאם למתווה שקבע בית דין זה בעס"ק 14/07. במסגרת זו, הוסכם על הפסקת הצעדים הארגוניים שננקטו על ידי העובדים בקשר עם הדרישה לחתימה על הסכם שכר חדש.
הבקשה לצו מניעה זמני נגד השיבושים באתרים "חגית" ו"גזר"
5. כעבור כשלושה חודשים, באוגוסט 2007 נקטו העובדים עיצומים שעילתם בדרישה ל
אי קליטת עובדים חדשים לחברה. החברה חזרה ופנתה לבית הדין האזורי בעתירה להורות לנציגות העובדים לחדול מן העיצומים בפרויקט הגז הטבעי (סק 53/07). אף בהליך זה, הגיעו הצדדים להסכמה, לפיה יושעו העיצומים בפרויקט הגז הטבעי למשך שלושה שבועות. אולם, העובדים לא יחברו את חוות השסתומים לאתר המתקן להפעלת לחץ בכניסה לתחנות "חגית" ו"גזר".
6. חלפו שלושה שבועות ובתאריך 5.9.2007 חידשה נציגות העובדים את העיצומים באתרים "חגית" ו"גזר". או אז, הגישה החברה לבית הדין האזורי בקשה לצו מניעה זמני נגד השיבושים בעבודות ההקמה של פרויקט הגז הטבעי.
עיקר טיעוני החברה
בבקשה היו אלה: נציגות העובדים משביתה את "כל עבודות ההקמה הנדרשות במסגרת פרויקט הגז הטבעי באתר חברת החשמל 'גזר' ". כתוצאה מכך, אין ניתן להפעיל את יחידת הכוח בתחנות אלה באמצעות גז טבעי במחצית חודש דצמבר 2007 כפי שתוכנן; בשל העיצומים הללו נגרמים לחברה נזקים כלכליים בהיקפים אדירים, נגרמות השלכות אקולוגיות קשות, והחברה עלולה למצוא עצמה בהפרת התקשרותה החוזית עם חברות פרטיות בנוגע להולכת גז טבעי מחוץ לתחנות הכוח של החברה.
נציגות העובדים, ביקשה לדחות את עתירת החברה, תוך שטענה, כי עילת העיצומים ב"מבוי הסתום" אליו נקלעו המגעים לחתימה על הסכם שכר חדש. הוסיפה הנציגות וטענה, כי אין מדובר בהשבתה כוללת של עבודות ההקמה בפרויקט הגז הטבעי באתר "גזר", אלא בעיצומים בחוות השסתומים שבתחנת הכוח באתר "גזר" ובחוות השסתומים שבתחנת הכוח באתר "חגית".
בהתייחס לטענות אלה, הטעימה
החברה, כי גם אם עיצומי העובדים אינם ננקטים בכל מקטעי העבודה, הרי שעיכוב העבודות בחוות השסתומים, גורם ל"אפקט דומינו" בהשלמת הקמת פרויקט הגז הטבעי בכללותו.
החלטת בית הדין האזורי
7. בית הדין האזורי בחיפה (השופטת מיכל פריימן ונציגי הציבור מר גאול מרגלית ומר אלכס ריינשטיין; סק 56/07; החלטה מיום 19.9.2007) דחה את עתירת חברת החשמל להוצאת צו מניעה זמני נגד העיצומים שנוקטים העובדים בעבודות ההקמה של פרויקט הגז הטבעי, תוך שקבע כך: העילה עליה מושתתים עיצומי העובדים, היא כלכלית באופייה, ודרישתם לחתימה על הסכם שכר חדש, תוך קביעת מבנה השכר הפנסיוני, באה בגדר "תנאי עבודה"; עמדת המדינה והחברה לפיה יש לכרוך את הדיון בעניין הסכם השכר החדש עם הדיון בעניין זכויות העובדים בשינוי המבני, עומדת לכאורה בניגוד להסכמת הצדדים בפני בית הדין האזורי, בדבר ניהול הליכי משא-ומתן נפרדים ומקבילים בכל אחד מנושאים אלה; אף מן הבחינה המהותית, אין לכרוך את הדיון בעניין השכר ומבנה השכר הפנסיוני עם הדיון בדבר השינוי המבני.
בהתייחס למידתיות העיצומים הננקטים בחוות השסתומים בלבד, ולא במקטעי עבודה אחרים נקבע, כי
"אף אם עיכוב העבודות בחוות השסתומים יביא לעיכוב בגמר הפרויקט, הרי שבהעדר פירוט הולם והוכחה באשר להיקף הנזקים הנטענים לא מצאנו לנכון לקבוע כי העיצומים הננקטים אינם מידתיים בשיעור חומרה כזה שיהא בהם, בשלב זה, כדי למנוע מהעובדים נקיטת ההליך הארגוני".
הדיון בערעור והדיווח השוטף במהלכו
8. בתאריך 8.10.2007 הגישה חברת החשמל בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי תוך שטענה, כי במועד הגשת הבקשה
"מושבתת כליל הפעילות הנוגעת לפרויקט הגז הטבעי בחוות השסתומים". החברה הצהירה, כי אין יסוד לטענות נציגות העובדים בדבר "מבוי סתום" במשא-ומתן לחתימה על הסכם שכר חדש, וכי קיימת נכונות מצד החברה והמדינה
"לשוב בכל עת לשולחן המשא ומתן"; הוסיפה החברה וטענה בהרחבה על הנזקים האדירים הנגרמים לה בשל העיצומים ועל מעגל הנזקים המתרחב והולך כתוצאה מעיכוב העבודות בחוות השסתומים.
9. דיון ראשון בערעור (לאחר מתן רשות) נועד בפנינו ביום 16.10.1007. במהלכו, ובהמלצתנו, התגבש הסדר מוסכם בין הצדדים, שקיבל תוקף של החלטה, וכך נקבע: