תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה ראשון לציון
|
26751-09,26753-09
11/01/2013
|
בפני השופט:
אילת גולן-תבורי
|
- נגד - |
התובע:
נ. ל. עו"ד אביעד לוי
|
הנתבע:
ע. ל. עו"ד אופק תבור
|
פסק-דין |
מבוא
1. פסק דין זה ניתן בשתי תביעות למשמורת שהגישו שני ההורים, האם והאב, בעניין בנם היחיד, קטין יליד 12/2006 (להלן: "הבן"), כיום בן 6 שנים.
אף שנקבעה משמורת זמנית לאם בשנת 2009, הרי שנוכח העובדה כי הסדרי השהות שנקבעו לאב בשלב מוקדם היו נרחבים, בפועל - ההורים מחלקים את השהות של הבן באופן דומה בין שניהם. כך מתנהלים ההורים ולהסדר זה הורגל הבן במשך למעלה משלוש שנים.
אלא שבמקביל להסדרי השהות בפועל, מנהלים ההורים מאבק משפטי מי מהם יוכרז ההורה 'המשמורן', כאשר כל אחד מההורים עותר להיות המשמורן על הקטין.
משכך ולאחר שהוגשו בפני בית המשפט מספר תסקירים וכן חוות דעת מומחה לעניין המסוגלות ההורית, נערכו חקירות והוגשו סיכומי הצדדים, אף לאחר שבית המשפט ניסה לסייע להורים להגיע להסכמה ביניהם לטובת הבן, והדבר לא הסתייע, ניתן בזאת פסק הדין.
רקע עובדתי
2. הצדדים נישאו בשנת 2000, והתגרשו בשנת 2010.
בין הצדדים מתנהלות 2 תביעות למשמורת על בנם X (להלן: "הבן") יליד 12.2006. _, כיום בן 6 שנים.
התביעות הוגשו לאחר שפרץ בין ההורים משבר המפורט בכתבי הטענות. האם הגישה תביעת משמורת ביום 5.7.2009 (תמ"ש 26751/09) והאב הגיש תביעת משמורת ביום 12.7.2009 (תמ"ש 26753/09).
3. האם העלתה טענות קשות כנגד האב בכתב התביעה ובהליכים נוספים שפתחה, לרבות טענות לאלימות מצידו. האם הגישה תלונה למשטרה, וכן בקשה לצו הגנה אשר לא התקבלה לאחר שנקבע כי אין מסוכנות מצד האב.
לטענת האם כמפורט בתביעה, הבן צריך להיות במשמורתה, נוכח גילו הרך ולטובתו. לטענתה, יש להקפיד כי על אף המצב בינה לבין הנתבע הבן ימשיך בשגרת יומו עם אמו, אשר קשובה יותר לצרכיו ונמצאת בקשר טוב יותר עימו.
4. האב טען בכתב התביעה שהגיש כי הבן צריך להיות במשמורתו. לטענתו, האם לא מטפלת היטב בבן ויש לשלול ממנה זכות זו, כאשר האב יכול לספק את מלוא צרכי הבן כהורה ראוי ולהעניק לו כל הדרוש לו.
האב הכחיש טענות האם כי נהג באלימות כלפיה וטען כי התלונה שהוגשה במשטרה הסתיימה בלא כלום, ובשקר יסודה.
5. האם עובדת ב X, והאב עובד כ X והם התגוררו במשותף בעיר ראשל"צ.
לאחר הפירוד המשיכה האם לגור בראשל"צ, גם כאשר קיבלה משמורת זמנית על הבן, ואילו האב עבר לגור, לאחר תקופה, בבת-ים עם בת זוגו הנוכחית וילדיה.
עם הגשת סיכומי האב, הודיעה האם כי החליטה לעבור גם היא לעיר בת ים, בסמיכות לבית האב ולבית הספר בו לומד הבן, (מחודש 11/12), לדירה שמצאה ואף הראתה לבן.
6. ביום 5.7.2009 ניתנה החלטת מותב קודם, כי נוכח חזקת הגיל הרך וגילו של הקטין המשמורת הזמנית תהא לאם.
בנוסף הופנו הצדדים לפקידת סעד לסדרי דין, לצורך עריכת תסקיר והמלצות בעניין משמורת והסדרי הראייה.
7. המלצת פקידת הסעד בדבר הסדרי הראייה קבעה (ביום 10.9.09) כי: