פס"ד בעניין מזונות של קטין שלא חל עליו דין אישי

א.         הצגת השאלות נשוא ההכרעה :

1 .         גבר יהודי נישא לבת זוג חסרת דת בנישואין אזרחיים והשניים מביאים ילד אחד לעולם. סמוך לאחר לידת הקטין נפרדו בני הזוג והוגשה תביעה למזונותיו של הקטין, כאשר אין חולק, כי לא מתקיים קשר בין האב לבין הקטין וכל עול הטיפול בו הוא לפתחה של התובעת.

2.         נוכח נישואי האב לאשתו חסרת הדת, קובע הדין העברי, כי אין הוא חב במזונות הקטין ומשכך חיובו אמור להיעשות על פי הוראות החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט - 1959.

3.         מכאן נבעה השאלה המרכזית והיא: האם על פי חוק זה, הקריטריון הבלעדי לקביעת היקף החיוב במזונות הקטין, הינו הכנסותיהם הפנויות של ההורים, מבלי להתחשב בעובדה בידי מי מוחזק הקטין ומבלי להתחשב בכך שהסדרי ראיה אינם מתקיימים או שמא יש להתחשב בנתונים אלו? ואם כן, כיצד?

4.      שאלה מרכזית זו מציפה אל פני השטח צורך להתמודד עם שאלות נוספות, חשובות לא פחות ואלו הן :

א.       האם ניתן וראוי "לשאוב" רכיבי חיוב שונים במזונות הקטין מכוח הדין העברי ובפרט מדובר בשאלת "דמי הטיפול"?

ב.        מה יהא חלקו של האב בהוצאות המדור של הקטין?

ג.        האם הלכות פסוקות שנקבעו בדיני המזונות של בני זוג שחל עליהם דין אישי, (פוטנציאל השתכרות, חיוב מרכוש וכיו"ב), יחולו גם מקום שהחיוב הוא מכוח החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט - 1959 (להלן : "חוק המזונות")?

ד.         כיצד יש לכמת רכיבי מזונות אחרים אשר משתנים עם השנים, כגון חינוך הקטין, רהיטי הקטין, מחשב וציודו ההיקפי, הוצאות בילוי תרבות ופנאי, תקשורת וכיו"ב?

ה.        האם נכון לערוך תחשיב ממוצע של צרכיו הכוללים של הקטין תוך הסתכלות קדימה אל הבאות והסתמכות על שיקול דעת שיפוטי של בית המשפט או שמא יש לחשב את צרכי הקטין, (הנוכחיים והעתידיים), אך ורק על פי האסמכתאות והעדויות שהובאו במסגרת התביעה?

אלו השאלות המרכזיות העומדות בבסיס פסק הדין.

ב.         חילופי המותב וההחלטות שניתנו על ידם בעניין הצדדים:

5.         כאמור, בפניי תביעה שעניינה חיוב הנתבע במזונות בנו הקטיןוהוא יליד 11/11/2005 וכיום בגיל 5 שנים.

6.         התיק הובא בפניי לכתיבת פסק הדין לאחר שעבר מספר גלגולים ודומה, כי שנותיו הראשונות של הקטין לחייו עברו עליו בצל גלגול ההליך המשפטי בעניין מזונותיו, ללא שיש הכרעה ברורה. עם זאת, יש בחלוף הזמן הרב מאז הגשת התביעה גם יתרונות עליהם אעמוד בהמשך הכרעתי זו.

7.        במקור נשמעה התביעה בפני כב'השופטת מרים רבס וביום 27.11.06 התקיים דיון ראשון במעמד הצדדיםשבתומו ניתנה החלטת מזונות זמניים שאלה היו עיקר קביעותיה:

א.        נדחתה הטענה של הנתבע, כאילו הוא אינו אביו של הקטין ולכן פטור ממזונות.

ב.                    הדין החל על הצדדים הוא החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט -1959

ג.         לא נבחנו צרכי הקטין, אך הם הועמדו על סךכולל של1,500 ש"חתוך שנקבע, כי מדוברבסכום שאמור לספק צרכים מינימליים לקטין, מבלי שיהיה צורך להוכיח הוצאות אלה וזאת לאור סכומי המינימום שנוהגים בתי המשפט לפסוק עבור כל קטין (ראה: עמ' 4 שורות 1-2 להחלטה מיום 27.11.2006).

ד.        נקבע, כי כושר השתכרותם של הצדדים הוא זהה בקירוב (עמ' 3 שורות 25-26 להחלטה מיום 27.11.06), כאשר נראה, כי הכוונה הייתה לסכום של 4,000 ש"ח בקירוב (ראה שם בין השורות 18-22).