נתוני רקע
1. הונחו בפניי שתי תובענות, הנדונות במאוחד. הראשונה, ב-ת.א. 10834/06 (להלן -"התביעה הראשונה"), הוגשה על ידי התובעת, היא הנתבעת-שכנגד, וכן התובעת 1 והנתבעת-שכנגד 1(להלן -"התובעת")בתובענה השנייה, ב-ת.א. 13026-11-08 (להלן -"התביעה השנייה"). התביעה הראשונה הוגשה על ידי התובעת נגד הנתבעים, הם התובעים-שכנגד בתביעה הראשונה. התביעה השנייה הוגשה הן על ידי התובעת והן על ידי בנה, הוא התובע 2 והנתבע-שכנגד 2 בתביעה השנייה (להלן -"התובע"). בתביעה הראשונה, לעניין התביעה-שכנגד,אף הוגשה הודעת צד ג' על ידי התובעת נגד הצד השלישי שם (להלן, גם "חב' פיינגולד"). בתביעה השנייה, התביעה-שכנגד הוגשה, כאמור, הן כנגד התובעת והן כנגד התובע, וכן הנתבעים-שכנגד 3 ו- 4 הם עו"ד עופר דה-קלו, המייצג את התובעת והתובע במכלול ההליכים, וכן עו"ד סמי דה-קלו.
2. עתה ראוי לעמוד על עיקרי העובדות והטענות.
בזמנים הרלוונטיים היו התובעת והתובע, כאמור אם ובנה, הבעלים הרשומים בחלקה 137 בגוש 10794המצויה ברח' ראול ולנברג 24 בחיפה. התובעת והתובע חתמו ביום 28.9.00 עם חב' פיינגולד, שהיא חברה לקבלנות בניין, חוזה על פיו ייבנו 4 דירות על החלקה (להלן - "חוזה הקבלנות"). במסגרת איחוד וחלוקה של חלקים בלתי מסוימים הייתה זכאית התובעת להירשם כבעלים של שתי דירות מתוך ארבע הדירות האמורות.
3. ביום 26.11.02 נחתם חוזה מכר בין התובעת לבין הנתבעים (להלן - "חוזה המכר"), מכוחו רכשו הנתבעים דירה שאמורה הייתה להיבנות במגרש זה. על חוזה המכר חתם בשם התובעת בנה התובע, וזאת מכוחו של ייפוי כוח קונסולרי מיום 21.9.00 (להלן -"ייפוי הכוח הקונסולרי"). מענו של עו"ד סמי דה-קלו צוין כמען להמצאת מסמכים מטעם התובעת, לעניינו של חוזה המכר. ייפוי הכוח הקונסולרי ניתן אף לעו"ד סמי דה-קלו. הנתבעים התחייבו לשלם לתובעת סכום כולל של 410,000 דולר. הם שילמו את תשלומי התמורה, זולת סכום של 85,000 דולר, הוא התשלום האחרון. בגדר התביעה העיקרית תובעת התובעת את תשלום הסך הנ"ל. עוד נטען כי הנתבעים חייבים לתובעת סכום של 35,046 ש"ח עבור שינויים שהזמינו, מעבר למה שסוכם תחילה. על אלו דורשת התובעת ריבית, בהתאם להוראות חוזההמכר,וכן פיצויים מוסכמים בסך 40,000 דולר. סכום התביעה העיקרית, איפוא, עלה לסך של 676,343 ש"ח.
4. הנתבעים, כאמור, התגוננו בפני התביעה הראשונה והגישו תביעה-שכנגד, אשר לימים תוקנה. כתב התביעה-שכנגד מסתכם בסכום של 417,000 ש"ח לצרכי אגרה. הוא נסב בגין פיצוי מוסכם בסך 273,375 ש"ח בגין איחור במסירת הדירה, פיצוי מוסכם בסך 40,000 דולר בגין הפרה יסודית נטענת, עלויות כספיות שונות בגין רכישת מוצרים שונים, ליקויי בנייה נטענים, ירידת ערך כתוצאה מהם, הוצאות פינוי והובלה ועוגמת נפש. התובעת התגוננה בפני התביעה-שכנגד של הנתבעים והגישה הודעת צד ג' כנגד חב' פיינגולד. זו לא התגוננה ודומה שקיים כיום שיתוף אינטרסים בין חב' פיינגולד לבין התובעת והתובע.
5. כך, ככל שעסקינן בתביעה הראשונה. ככל שעסקינן בתביעה השנייה נטען כי הנתבעים פלשו למחסנים מס' 1 ו- 3 ולחלק מן הרכוש המשותף שבקומה הראשונה. הם נתבעים לפנות ולסלק ידם מאלו וכן לשלם דמי שימוש ראויים בגין שימושם באלו. עוד נדרשים הנתבעים לשלם פיצויים בסך 80,000 ש"ח בגין נזקים ממשיים שנגרמו לתובעת ולתובע עקב האיחור בהמצאת טופס 4 שנבע מפלישת הנתבעים הנטענת לשטחים שאינם שייכים להם.
ככל שעסקינן באלו התגוננו הנתבעים והגישו, כאמור, תביעה-שכנגד. בגדרה של זו קבלו הנתבעים על כך שהגם שנרשם צו רישום בית משותף, אף נרשמו הדירות על שם כל יתר בעלי הדירות, עדיין לא נרשמה הדירה על שמם. ועוד נטען כי צו רישום הבית המשותף טעון תיקון, שהרי הוא נעשה תוך הפרת התחייבות נטענת להצמיד חלל נטען בבית כחלק מן הממכר. כאמור, הנתבעים-שכנגד התגוננו בפני תביעה-שכנגד זו.
6. ועוד ראוי לפרוס מספר נתונים. בבית נבנו ארבע דירות. בקומה הראשונה קיימת דירת קוטג' מס' 1 אשר נמכרה למשפחת אלאלוף-כהן. בקומה השנייה קיימת דירת קוטג' מס' 2 שנמכרה לנתבעים. בקומה השלישית קיימת דירה 3 שנמכרה למשפחת מילר. בקומה הרביעית קיימת דירת קוטג' 4 שנמכרה למשפחת רימוני. אכן, בגין ליקויי בנייה, אף בגין חובות נטענים, ננקטו הליכים משפטיים על ידי משפחות מילר ורימוני, אשר נדונו בבית משפט זה.
7. ועוד ראוי לציין, ודומה שנתון זה ישוב ויעלה, כי התובעת היא ישישה. גילה המדויק לא היה ידוע בתחילה, ועל היסוד הנתונים ניתן היה ללמוד שיכול שהיא כבת 83, 86 או 90. כיום נהיר כי התובעת היא בת 87. אף מקום מגוריה המובהק לא היה ידוע. דומה היה שהיא מתגוררת, במען לא ידוע, בגרמניה, בבלגיה או בהולנד. בנה התובע, כך עולה מן הנתונים שבפניי, הוא איש עסקים ברחבי העולם ואין לו כתובת ברורה. דומה שהוא אינו שולט דיו בשפה העברית. אין עוררין כי הרוח החיה בכל העסקאות היה עו"ד סמי דה-קלו. התובעת לא מסרה כל תצהיר. עו"ד סמי דה-קלו היה המוציא והמביא הן בתביעות שבפניי, והן בתביעות של משפחת מילר ושל משפחת רימוני, וכאמור ייפוי הכוח הקונסולרי ניתן אף לו.
8. ההליכים בתיק היו מסועפים ויגעים. מונו מומחים מטעם בית המשפט, הוגשו תצהירי עדויות משופעי-נספחים והתיק נקבע להוכחות.ואולם טרם שמיעת ההוכחות הגיעו ב"כ הצדדים להסכם דיוני. משום החשיבות הנודעת לו ראוי להביא מובאות ממנו.
9. ב"כ הצדדים הסכימו כי יינתן פסק דין מנומק בדרך הרגילה על יסוד החומר שבתיק והגשת סיכומי טענות. סוכם כי יישמר היתרון הדיוני של התובעים, לעניין התביעות-שכנגד כנגדם. סוכם כי לחומר הראיות ניתן יהיה לצרף כתבי בי-דין מתיקי רימוני ומילר. משום כך, אף הובלט, כי
"לנוכח העובדה שב"כ התובעת יתוודע למסמכים שיצורפו לסיכומי ב"כ הנתבעים הרי בגדר סיכומיו האחרונים הוא יהיה רשאי לא רק להגיב לתביעה-שכנגד, אלא אף למסמכים לעניין התביעה העיקרית שצורפו כאמור. לסיכומיו האחרונים לא יוכל ב"כ התובעת לצרף מסמכים נוספים". אף צויין כי טרם שיגיש ב"כ התובעת את סיכום טענותיו לעניין התביעות העיקריות, ימציא לו חברו כתבי בי-דין בתביעות רימוני ומילר הנ"ל.
10. בהחלטתי מיום 25.10.11 ציינתי שיש להידרש לשתי סוגיות נוקבות, העולות הן למקרא סיכומי הטענות והן למקרא המתחייב ממכלול החומר שבפניי, אף לנוכח הטיעונים האמורים.
הסוגיה האחת הייתה באשר לספקות שהטיל ב"כ הנתבעים בכך שהתובעת אכן מיוצגת ומודעת למכלול ההליכים המתנהלים בשמה באופן שבפניי, כלשונו, "תביעת פאנטום".
הסוגיה השנייה דנה בחלק מן הסוגיות הנדונות בתביעה העיקרית ובתביעה-שכנגד שבתביעה השנייה אשר לכאורה לא ניתן לדון בהן אלא כאשר היריבים הנכונים לכך הם הדיירים האחרים בבית, משפחות אלאלוף-כהן, מילר ורימוני (להלן - "השכנים"). בהחלטתי הנ"ל הצבעתי על בעייתיות הקיימת בדיון בסוגיות אלו. וכך, ככל שעסקינן בעתירה שהונחה בפניי לסילוק ידם של הנתבעים ממחסנים מספר 1 ו- 3 ומחלק מן הרכוש המשותף שבקומה הראשונה, לכאורה היריבים הנכונים שלהם הם השכנים. כך, אף ככל שעסקינן בעתירה לתיקון צו רישום הבית המשותף שבתביעה-שכנגד. אכן, לעניין זה, יריביהם המובהקים של הנתבעים, ומי שעלולים להיפגע כתוצאה מקבלת טענתם אם תתקבל, הם השכנים.
באשר לשתי סוגיות אלו הוריתי את אשר הוריתי. אף הזמנתי את השכנים להגיש טיעונים באשר לסוגיות שונות המתחייבות כתוצאה מכך. אף על כך להלן.
11. ככל שעסקינן בסוגיה הראשונה, כך ניתחתי בהחלטתי מיום 18.8.13, הונחו בפניי ראיות וטענות משלימות באופן שסוגיה זו, וכן התביעה הראשונה, בשלות, לכאורה, להכרעתי ולמתן פסק דיני.
ככל שעסקינן בסוגיה השנייה, כך המשכתי וניתחתי בהחלטתי מיום 18.8.13, הרי אף אחד מן השכנים לא מסר, כפי שהוריתי בסעיף 23 להחלטתי מיום 25.10.11, הודעה מפורשת שהוא מסכים להצטרף כתובע נוסף בתביעה העיקרית וכנתבע-שכנגד נוסף בתביעה-שכנגד, ככל שעסקינן בתביעה השנייה, ללא צורך בהליכים נוספים ותוך נטילת מכלול הסיכונים והסיכויים בהליך שבפניי, וכמות-שהם עובר להחלטתי מיום 25.10.11. אכן, לכאורה, ככל שעסקינן בגוף המחלוקת נמסרו אישורים של אלאלוף-כהן ושל רימוני, המסכימים עם גרסתם של הנתבעים לעניין המחלוקת האמורה, ואולם אף שכנים אלו לא נתנו הסכמתם להצטרף כבעלי דין נוספים כאמור.
12. בהחלטתי מיום 18.8.13 היתרתי לנתבעים לנסות ולשכנעני, חרף המסתמן לכאורה לנוכח ניתוחי זה, כי אין מניעה שאדרש לכל נשואי התביעה-שכנגד שלהם בתביעה השנייה, לעניין תיקון צו רישום הבית המשותף. אכן בעקבות זאת הונח בפניי טיעון משלים של ב"כ הנתבעים. אקדים ואבהיר כי טיעון משלים זה לא שינה ממאזן שיקוליי, באשר להיקף הדיון בתביעה העיקרית ובתביעה-שכנגד אשר בתביעה השנייה. לנוכח העובדה כי ממילא אתחיל בדיון בנשואי התביעה הראשונה, שבמוקד המחלוקת, אדרש לכך שעה שאדון בנשואי התביעה השנייה שנותרו להכרעתי.