פס"ד בעניין התנגדות לקיום צוואה

1.         עניינו של פסק דין זה בקשת המבקש בתעז' 1400/05 לקיום צוואת המנוחה מ' ז"ל (להלן:"המנוחה") מיום 6.1.04 (להלן:"הצוואה"). המבקש הינו בנה החורג של המנוחה ד"ר י', בנו של ר', בעלה השני של המנוחה(להלן:"המבקש" ו-"הבעל" בהתאמה) . בתה של המנוחה הגישה התנגדות לקיום הצוואה (להלן "המתנגדת") במסגרת תעז' 1401/05.

2.  המנוחה ואבי המבקש נישאו בשנת 1968. לשניהם היו אלה נישואים שניים ונולדו להם שני ילדים משותפים י' וס' ז"ל שנפטרו בגיל צעיר.

טענות המתנגדת

3.         עיקרם של טענות המתנגדת כנגד קיומה של הצוואה הינם כדלהלן:

א.         השפעה בלתי הוגנת - שהשפיע ר', "הבעל" שלטענתה הינו היורש "האמיתי" בפועל של המנוחה וזאת לאור מצבה הרפואי של המנוחה, חולשתה הפיזית והנפשית.

ב.         חוסר סבירות קיצונית של הצוואה המלמד על חוסר כשרות לצוות-המבקש אינו שאר בשרה של המנוחה , שהה בשנים האחרונות בחו"ל ולא היה בקשר עם המנוחה ואף לא השתתף בהלווייתה או באזכרות ולפיכך לא סביר שהמנוחה התכוונה להוריש לו את כל רכושה, עובדה המוכיחה את חוסר כשרותה.

ג.          נטילת חלק בעריכתה - ר', היורש בפועל, נטל חלק בעריכת הצוואה כששהה במשרד עורכת הדין  פנקס, עורכת הצוואה ואף מסר את מספר ת.ז של המבקש לעו"ד פנקס.

ד.         תחבולה או תרמית - של ר' הן בעיתוי לעשיית הצוואה, בסמוך לסכסוך בתעז' 62/99 שהתנהל בבימ"ש מחוזי, בין המנוחה והמתנגדת ( להלן:הסכסוך") והן כהתחמקות מנושיו וחובותיו.

ה.         עשיית הצוואה באונס מתוך טעות ו/או הטעיה.

ו.          הצוואה כללית ואינה כוללת הסבר לנישולם של המתנגדת וילדיה.

4.         לטענת המתנגדת, יש להכיר בתצהיר המנוחה מיום 13.11.00 כצוואתה, לפיו המתנגדת היא היורשת היחידה של המנוחה.

5.         בשולי הדברים נטענו טענות כנגד ניהול העזבון ע"י עו"ד פנקס תוך הפנייה לבש"א 3116/07.

טענות המבקש

6.         הצוואה מיום 6.1.04 מבטאת את רצונה החופשי של המנוחה ולפיכך יש ליתן צו קיום לצוואתה, כאשר ביטויי רצון קודמים אינם רלבנטיים. גילויי רצון לאחר עשיית הצוואה לא הוצגו. לטענת המבקש המתנגדת לא פרטה ולא הוכיחה את טענותיה, כאשר חלק מטענותיה אינן מהוות עילות לביטול צוואה. המתנגדת העלתה השערות ודברי רכילות בעלמא. המתנגדת לא פרטה מה התחבולה שננקטה.

7.         הוכח שהמנוחה היתה אישה חזקה ואסרטיבית, איתנה בדעתה למרות מחלתה הפיזית. המנוחה היתה צלולה ואיש לא כפה עליה את עריכת הצוואה. אין חובה לכלול בצוואה את אלו המודרים מהצוואה ואין צורך לפרט את הרכוש, כאשר כל הרכוש מצווה לאדם אחד. אין בחוסר שביעות רצון של המתנגדת להצביע על אי כשירות המנוחה.

8.         המבקש מציין מערכת יחסים משפחתית טובה וחמה בינו לבין המנוחה והעובדה כי בילדותו נטל חלק בטיפול באחיו הקטנים. הכנסותיו מעבודה תרם המבקש לרווחת הבית ואת חופשותיו מהצבא בילה בבית הוריו. יחסיו עם המנוחה היו כיחסי אם לבן והמנוחה אף ליוותה אותו בחתונתו בשנת 1986.

9.         לטענת המבקש, היחסים בין המנוחה למתנגדת היו עכורים מאד. לטענת המבקש יתכן וההליך המשפטי שהתנהל בבית המשפט המחוזי בין המנוחה למתנגדת בעניין צוואת הסבתא הוא הסיבה לכך שהמנוחה בחרה לא להוריש למתנגדת דבר. המתנגדת החתימה את סבתה על צוואה, ימים ספורים לאחר פטירת האח יריב. כמו כן המתנגדת החתימה את הסבתא על תצהיר ויתור על ביתה לטובתה על מנת שהמנוחה לא תירש את אמה. מעשי המתנגדת נודעו למנוחה רק לאחר שהגישה בקשה לצו ירושה, לאחר פטירת הסבתא. על מנת להניא את המתנגדת ממימוש צוואת הסבתא אמרה המנוחה למתנגדת כי היא ממילא תירש אותה. עם זאת, המתנגדת המשיכה בהליך המשפטי והסכימה להתפשר, רק לאחר ששולם לה סך של 300,000 ש"ח. המנוחה אושפזה מייד בסמוך לסערת הנפש שעברה בדיון בתיק עזבונות 62/99 בבימ"ש המחוזי (להלן:"הסכסוך"). עוד מציין המבקש, כי המתנגדת נמנעה מלבקר בבית אמה ואף לא הודיעה למנוחה על לידת נכדתה. המתנגדת עצמה לא היתה ליד מיטת המנוחה בעת שנפטרה.

10.        לעניין מעורבות אביו בעריכת הצוואה, טוען המבקש כי הגם שאביו הסיע את המנוחה למשרדה של עו"ד פנקס ביום 6.1.04, הרי שיצא לעשן ובכל אופן גם אם היה במשרד לא נכח בחדר במעמד חתימת הצוואה. לפגישה קדמה שיחה טלפונית, בו ציינה המנוחה את רצונה לצוות את רכושה למבקש וכן לא להוריש לבעלה דבר.

11.        המתנגדת מנסה לבצע מקצה שיפורים במסגרת בש"א 3116/07 להוכחות שלא הובאו במהלך הדיון. שכר הדירה שנגבה על ידי אביו הועבר לידי מנהלת העזבון. גיפ' הסוזוקי נרכש במקורו ע"י המבקש ולא היה מעולם חלק מהעזבון.

דיון

המסגרת הנורמטיבית