עס"ק
בית דין ארצי לעבודה
|
23-10
24/03/2010
|
בפני השופט:
1. סטיב אדלר
2. נילי ארד
3. עמירם רבינוביץ
|
| - נגד - |
התובע:
אקרשטיין תעשיות בע"מ
|
הנתבע:
1. כוח לעובדים - ארגון עובדים דמוקרטי
2. נציגות עובדי מפעל אקרשטיין-ירוחם בכוח לעובדים
|
| פסק-דין |
הנשיא סטיב אדלר
בערעור זה עומדת להכרעתנו לראשונה סוגיית קביעת יחידת המיקוח בהתארגנות ראשונית של עובדים במקום עבודה בלתי מאורגן. בית הדין האזורי הצהיר, כי "כוח לעובדים, ארגון עובדים דמוקרטי", (להלן גם:
כוח לעובדים או
הארגון) הוא ארגון העובדים היציג של אחד מבין שלושת מפעלי הייצור של המערערת אקרשטיין תעשיות בע"מ (להלן גם:
חברת אקרשטיין, החברה או
המערערת) ועל החברה לנהל עימו משא ומתן קיבוצי. על כך ערעורה של החברה לפנינו.
בפתח הדברים נטעים, כי הסתדרות העובדים הכללית החדשה (להלן:
ההסתדרות) לא היתה צד לדיון לפני בית הדין האזורי בבאר-שבע, והיא נדרשה להגיש עמדתה במסגרת ההליכים לפנינו.
העובדות הצריכות לעניין
הצדדים
2. [א]
אקרשטיין תעשיות בע"מ הינה חברה תעשייתית פרטית, שעיקר עיסוקה בפיתוח וייצור מוצרי בטון, כגון מוצרי תשתית, ריצופי חוץ, מוצרים לפיתוח סביבתי, רעפי בטון, בטון אדריכלי, ועוד. החברה מעסיקה כ- 410 עובדים, מרביתם מועסקים בשלושה מפעלי ייצור:
· באתר הייצור בירוחם - מועסקים 106 עובדים; (להלן:
אתר ירוחם)
· באתר הייצור באשדוד - מועסקים 105 עובדים;
· באתר הייצור בצ.ח.ר. (צפת, חצור הגלילית , ראש פינה) - מועסקים 95 עובדים.
נוסף על אלה, מועסקים 105 עובדים במטה הנהלת החברה בהרצליה פיתוח ובמשרדי מכירות ברחבי הארץ.
מרבית העובדים בשלושת אתרי הייצור של החברה מועסקים בעבודות כפיים.
[ב] "
כוח לעובדים, ארגון עובדים דמוקרטי", הוא ארגון עובדים כללי שהוקם בסוף שנת 2007, ושם לו למטרה לאגד עובדים בלתי מאוגדים בישראל. נכון להיום, חתום הארגון על שני הסכמים קיבוציים.
[ג]
ההסתדרות העובדים הכללית החדשה היא ארגון עובדים כללי שהוקם בשנת 1921. מדובר בארגון המייצג את מספר העובדים הגדול בישראל.
המסגרת המשפטית של העסקת עובדי חברת אקרשטיין
- עובדי חברת אקרשטיין מועסקים בדרך של חוזים אישיים. לטענת החברה, תנאי העסקתם של העובדים בשלושת אתרי הייצור של החברה זהים או דומים ומבוססים על רכיבי שכר קבועים. העובדים טוענים מנגד, כי תנאי העסקתם אינם זהים.
הארגון הגיש חוזה עבודה משנת 2000, ובו סעיף השולל את חופש ההתארגנות, בזו הלשון:
"5.5 העובד מתחייב כי במהלך תקופת ההסכם לא ישתתף בעצמו, ו/או יתמוך בדרך כלשהי בהתארגנות העובדים, אם כוועד עובדים ואם בכל צורה אחרת".
לטענת החברה מדובר ב"חוזה היסטורי", שאינו משמש כיום את החברה לצורך התקשרות עם עובדיה. החברה צירפה לטיעוניה חוזה אחר לדוגמא בו ההתחייבות להימנעות מהתארגנות אינה קיימת .
יחסי העבודה בחברה הוסדרו בעבר בהסכמים קיבוציים מיוחדים שנחתמו בין חברת "
אקרשטיין צבי בע"מ" לבין ההסתדרות . לבית הדין הוגשו שני הסכמים קיבוצים:
האחד - משנת 1996, בין חברת "אקרשטיין צבי בע"מ" לבין מועצת פועלי הרצלייה ואגודת פועלי הבניין. תוקפו מיום 1.1.1966 עד ליום 31.12.1966. בהסכם נאמר, כי הוא יחול על כל עובדי החברה ברחבי הארץ.
ההסכם השני - מיום 4.1.1983, בין חברת "אקרשטיין צבי בע"מ" לבין מועצת פועלי הרצלייה ואגודת פועלי הבניין שליד מועצת הפועלים. תקופת ההסכם נקבעה לשנתיים, מיום 1.1.1983 ועד ליום 1.1.1985. כפי הנראה, ההסכם חל רק על עובדים ששמותיהם צורפו להסכם (הנספח לא הוגש לבית הדין).
יחסי העבודה הקיבוציים במפעלי החברה לא נמשכו לאורך זמן מטעמים שלא הובררו לפנינו כל צרכם.
מתוקף יחסים קיבוציים "היסטוריים" אלה, המשיכו חלק מעובדי חברת אקרשטיין, וחלק מעובדי אתר ירוחם בכללם, לשלם דמי חבר להסתדרות הכללית. זאת, עד למועד ההתארגנות בכוח לעובדים וביטול חברותם בהסתדרות של חלק מעובדי אתר ירוחם, כפי שנבאר.
לטענת ארגון כוח לעובדים, נעשה בשנת 1994 ניסיון של עובדי אתר ירוחם להתארגן בהסתדרות הכללית ולהקים ועד עובדים. לפי הטענה, מהלך ההתארגנות נגדע באיבו בשל פיטוריהם של פעיליו.