פס"ד בעניין אפשרות שינוי תקנות על פי הוראות חוק החברות החדש

עניינה של הבקשה שלפניי בשינוי תקנה 19 לתקנון המשיבה 1, שקבעה כי אין למכור או לשעבד את נכסי החברה ללא הסכמה בכתב של כל בעלי המניות במשיבה 1 (להלן: "תקנה 19"). המבקשים, בעלי מניות במשיבה 1, טוענים כי שינוי תקנה 19 נעשה על אף התנגדותם, שלא כדין, וזאת מאחר שלטענתם שינוי התקנה טעון אישור בכתב של כל בעלי המניות במשיבה 1.

התובענה מעוררת סוגיה חשובה ועקרונית בדיני תאגידים והוא היחס בין הסכמים או מסמכי יסוד של חברה הקובעים את אופן קבלת ההחלטות וההתנהלות החברה לבין הצורך בגמישות. צורך הנובע מהיות החברה אישיות משפטית נפרדת הפועלת בעולם עסקי משתנה ודינמי. שאלת האיזון בין הסכמות העבר לצורך בהתאמת פעילות החברה למציאות העסקית המשתנה.

1. רקע הדברים

המבקשים 1-4 (להלן: "המבקשים") הם בעלי מניות במשיבה 1, חברת מעוז הכרך בע"מ (להלן: "המשיבה" או "חברת מעוז הכרך" או "החברה"). המשיב 2 הינו מנהל החברה (להלן: "המשיב").

חברת מעוז הכרך מחזיקה ב-18% ממניות חברת מרחבי פיתוח בע"מ, שבבעלותה מקרקעין בבת ים ובראשון לציון (להלן: "מרחבי פיתוח"). במסגרת האסיפה הכללית המיוחדת שקיימה המשיבה ביום 28.6.07, התקבלה החלטה ע"י רוב בעלי המניות, לפיה המשיבה תומכת בתוכנית לחלוקת מקרקעי מרחבי פיתוח שעמדה על הפרק (להלן: "תוכנית החלוקה"). בהתאם לכך, מנהל המשיבה היה עתיד להצביע בשם המשיבה באסיפה הכללית של מרחבי פיתוח בעד תוכנית החלוקה. כן התקבלה באסיפה החלטה לשינוי תקנה 19 לתקנון החברה, עליה נסבה התובענה. לפני השינוי, קבעה תקנה 19 כי אין למכור או לשעבד את נכסי החברה ללא הסכמה בכתב של כל בעלי המניות בחברה. לאחר השינוי, קובעת תקנה 19 כי כדי למכור או לשעבד את נכסי החברה, נדרש רוב של 51% מבעלי המניות בחברה, כן נקבע כי לצורך מכירה או שעבוד של נכסים, פרט לנכסים שהוצע למכרם בתוכנית החלוקה שאושרה באסיפה הכללית, נדרש רוב של 90% מבעלי המניות הרגילות.

המבקשים טוענים כי שינוי תקנה 19 נעשה שלא כדין, מאחר שלטענתם נדרשה הסכמה בכתב של כל בעלי המניות על מנת לשנות את התקנה, כאשר המבקשים התנגדו לשינוי התקנה, ואף הסכמתם של יתר בעלי המניות לא ניתנה בכתב. על כן הם מבקשים פסק דין הצהרתי לביטול החלטת האסיפה ביחס לשינוי תקנה 19, ולחלופין פסק דין הצהרתי שיקבע כי שינוי תקנה 19 מחייב הסכמה בכתב של כל בעלי המניות בחברה. 

בדיון שהתקיים לפניי ביום 16.1.08, קיבל עו"ד יערי, בשם המבקשים את הצעת בית המשפט, לפיה יוגשו סיכומים בשאלה הספציפית, האם ניתן היה לשנות את תקנה 19 ללא הסכמה בכתב של כל בעלי המניות בחברה, ופסק הדין יינתן בשאלה זו בלבד. לפיכך, בהחלטתי בדיון שהתקיים במועד זה, הורתי לצדדים להגיש סיכומים בשאלה זו, וכן הורתי על מחיקת יתר הטענות של המבקשים.

בהקשר זה אציין, כי ביום 15.5.08 הגישה המשיבה בקשה למחיקת סעיפים מסוימים מסיכומי המבקשים (בש"א 9934/08), בטענה שהם אינם רלבנטיים לשאלה הספציפית הנ"ל. פסק הדין מתייחס לשאלה האמורה בלבד, על פי החלטתי מיום 16.1.08, ואיני רואה צורך ליתן החלטה נוספת באותו עניין.  

2. טענות הצדדים

המבקשים טוענים כי החלטת האסיפה ביחס לשינוי תקנה 19 התקבלה שלא כדין, ממספר טעמים. ראשית, טוענים המבקשים כאמור, כי לשם שינוי התקנה נדרשת הסכמה בכתב של כל בעלי המניות בחברה, כאשר הם התנגדו לשינוי, ואף הסכמת יתר בעלי המניות לא ניתנה בכתב.

עוד טוענים המבקשים, כי טענת המשיבה לפיה רוב בעלי המניות (98%) הסכימו להחלטה בדבר שינוי תקנה 19 אינה מדויקת, שכן המשיבה לא הודיעה לבית המשפט כמה בעלי מניות השתתפו או יוצגו באסיפה הכללית המיוחדת מתוך כלל בעלי המניות בחברה.

כן טוענים המבקשים כי שינוי תקנה 19 מהווה הפרה של סעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, מאחר שהוא פוגע בזכויותיהם הקנייניות כבעלי מניות בחברה. עוד טוענים המבקשים כי שינוי תקנה 19 פוגע במטרות החברה וברכוש שבבעלותה, וכי שינוי התקנה נעשה בחוסר תום לב, מהווה עושק המיעוט, ומקפח את המיעוט.

בנוסף טוענים המבקשים כי המשיב 2 בא לביהמ"ש בחוסר ניקיון כפיים ובחוסר תום לב, תוך שהוא משתמט מהגשת תצהיר תגובה וסיכומים להמרצת הפתיחה.

המשיבה טוענת כי יש לדחות את התובענה על הסף, ממספר טעמים. ראשית, מאחר שהתובענה הוגשה לטענתה בשיהוי ניכר, שכן ההחלטה המיוחדת נשוא התובענה התקבלה ביום 28.6.07, ואילו המרצת הפתיחה הוגשה רק ביום 30.8.07. שנית טוענת המשיבה, כי התובענה הוגשה בחוסר ניקיון כפיים, שכן המבקשים הסתירו את העובדה שטענותיהם נשוא התובענה הועלו בפני ביהמ"ש עובר לישיבת האסיפה הכללית בה התקבלה ההחלטה על שינוי תקנה 19, בדיון שהתקיים בפני כב' השופטת ציפורה ברון ביום 25.6.07, בו ציינה השופטת ברון באופן מפורש, כי העניין אינו שייך לתיק המתנהל בפניה, וכי על המבקשים לשקול נקיטת הליך אחר, כגון הגשת בקשה למתן צו מניעה. בהקשר זה טוענת המשיבה למניעות, מאחר שהמבקשים לא פעלו על מנת למנוע את קיום האסיפה, ונציגם, שנכח בישיבת האסיפה, עו"ד פרידנרייך, התנגד בשם המבקשים להצעות שהועלו באסיפה לגופן, אך לא התנגד לעצם קיומה של האסיפה, ולא טען כנגד חוקיות קבלת ההחלטה לשינוי תקנה 19, נשוא התובענה.

לגופו של עניין, טוענת המשיבה, כי ההחלטה המיוחדת נשוא התובענה התקבלה כדין, שכן על פי חוק החברות, תשנ"ט (להלן: "חוק החברות"), במקרים שהתקנון לא קובע אחרת לגבי אופן שינויו, די ברוב של 75% מבעלי המניות המשתתפים בהצבעה, כאשר במקרה דנן, 98% מבעלי המניות שנכחו באסיפה הצביעו בעד שינוי תקנה 19, ורק המבקשים אשר מניותיהם מהוות כ-2% בלבד מהון המניות של החברה, התנגדו לשינוי התקנה. לגבי טענת המבקשים לפיה לא ברור כמה מבעלי המניות בחברה הסכימו לשינוי התקנה, טוענת המשיבה כי כל בעלי המניות במשיבה הוזמנו לאסיפה וכל הנוכחים באסיפה, למעט המבקשים, הצביעו בעד שינוי התקנה.

המשיבה מוסיפה וטוענת כי המבקשים מונעים ממניעים זרים, כאשר כל רצונם הוא לשים מקלות בגלגלי החברה ולהובילה למבוי סתום, מתוך תקווה כי כך יוכלו להתמנות כמנהליה. כן טוענת המשיבה כי המבקשים מתנגדים באופן סדרתי לכל פעולה המוצעת ע"י המשיבה ללא אבחנה וללא כל טעם ענייני, כנגד עמדתם החולקת של שאר בעלי המניות. בהקשר זה טוענת המשיבה גם לחוסר תום לב של המבקשים, כאשר מחד הם מלינים בתביעות האחרות שהגישו על הזנחת המקרקעין ע"י המשיבה, ומאידך, בתובענה דנן הם מתנגדים למהלך שמנסה המשיבה לקדם על מנת להשביח את ערך המקרקעין והמניות.

כן טוענת המשיבה, כי המבקשים טוענים כי שינוי התקנה גורם להם לנזק ופוגע בזכויותיהם, אולם הם אינם מפרטים איזה נזק נגרם להם או עלול להיגרם להם כתוצאה משינוי התקנה. נהפוך הוא, המטרה העומדת מאחורי העניין היא הגעה למימוש אופטימלי ורווחי של מניות החברה המוחזקות על ידם מזה כ-40 שנה.

ביחס לטענת המבקשים לפיה שינוי התקנה מהווה פגיעה בקניינם המוגן מכוחו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, טוענת המשיבה כי בהיותם בעלי מניות במשיבה, המשיבים כפופים להחלטות התאגיד. כן טוענת המשיבה, כי גם ליתר בעלי המניות (רוב מוחלט של בעלי המניות), קיימת זכות לקבוע ולהחליט לגבי קניינם, ממנה מתעלמים המבקשים. 

המשיבה מוסיפה וטוענת, כי מבחינה מהותית, זכויותיהם של המבקשים והזכויות הצמודות למניותיהם נותרו בעינן, ומהבחינה הכלכלית, זכויותיהם של המבקשים אף הושבחו. זאת כיוון שעם חלוקת נכסי חברת מרחבי פיתוח, נוצרה הזדמנות לחלוקת רווחים לבעלי מניות מעוז הכרך, ובכללם המבקשים, הזדמנות שלא היתה קיימת קודם לכן.