פס"ד בנושא חוקיות פיטורים

הנשיא סטיב אדלר

     בערעור זה עומדת להכרעתנו שאלת חוקיות פיטוריו של המשיב 3 (להלן: מר מנדל). האם כטענתו פוטר בניגוד להוראת סעיף 33י לחוק הסכמים קיבוציים , התשי"ז-1957 (להלן: חוק הסכמים קיבוציים) בשל פעילותו לארגון עובדי המערערת (להלן: חברת הוט או החברה) בארגון עובדים, ואם כן, מהו הסעד הראוי והמתאים בנסיבות העניין?

בית הדין האזורי קיבל את עתירתם של המשיבים והכריז על בטלות פיטוריו של מר מנדל. מכאן ערעורה של חברת הוט לפנינו.

ואלה העובדות העומדות ביסוד הערעור

2.         חברת הוט היא חברת תקשורת המספקת שירותי טלוויזיה רב-ערוצית, שירותי טלפוניה ושירותי אינטרנט. החברה מעסיקה כ - 5,950 עובדים בתפקידי הנדסה ותשתיות, שירות לקוחות ושיווק. כפי הנראה, נכון להיום חברת הוט אינה מקום עבודה מאורגן, אולם במרוצת החודשים האחרונים נוקטים עובדיה  בשורת פעולות שמטרתן לארגן את עובדי החברה במסגרת המשיבה 1 (להלן: ההסתדרות הלאומית).

3.         מר מנדל מועסק בחברת הוט מאז חודש פברואר 2004 בתפקיד מפקח באגף תשתיות בחטיבת ההנדסה בחברה. בשנת 2006 מונה לתפקיד ראש צוות מפקחים במרחב דרום ושימש בתפקיד זה עד אוגוסט 2009, מועד בו ביצעה החברה שינוי ארגוני באגף התשתיות, במסגרתו בוטלו תפקידי ראשי הצוותים. במסגרת השינוי הארגוני, "הורד" מר מנדל לתפקיד "מפקח תשתיות" באזור רחובות, תחת ניהולו של מנהל המרחב מר רונן גלס (להלן: מר גלס). תנאי שכרו של מר מנדל לא נפגעו בעקבות השינוי הארגוני.

4.         דעותיהם של הצדדים נחלקו באשר למועד תחילת פעולות ההתארגנות של עובדי הוט. בית הדין האזורי קבע, כי ההתארגנות החלה בשלהי שנת 2008. בדיון לפנינו הובהר, כי עד לסוף שנת 2008, החתים מר מנדל כמאה עובדים על טפסי הצטרפות ל" ארגון עובדי הוט" שהקים, והכין תקנון ארגון עובדים זמני. לאחר מכן, פנה מר מנדל להסתדרות הכללית בבקשה שתסייע בארגון עובדי החברה, אולם פנייה זו לא הבשילה לכדי שיתוף פעולה בין ההסתדרות הכללית לבין עובדי הוט.

                 בחודש מרץ 2009 יצר מר מנדל קשר עם ההסתדרות הלאומית והורחבה הפעילות לצירוף עובדי הוט לשורותיה. בסופו של דבר, הוחלט לקיים כנס כללי לעובדי הוט באשדוד ביום 5.12.2009. ביום 4.12.2009 נשלחה הודעת SMS לכל עובדי הוט, ובה הודעה על הכנס העתיד להתקיים במוצאי שבת, ה - 5.12.2009. במהלך האסיפה, נבחר מר מנדל ליו"ר ועד הפעולה של עובדי הוט. ביום 8.12.2009  הופיע מר מנדל לפני ועדת העבודה והרווחה של הכנסת כנציג עובדי הוט בהתארגנות עובדי החברה.   

5.         בד בבד, וסמוך לאחר כניסתו לתפקיד מפקח תשתיות באזור רחובות באוגוסט 2009, נערכו מספר שיחות בין מר מנדל לבין מנהל המרחב, מר גלס. במסגרת אותן שיחות, העלה מר מנדל דרישה להעלאה בשכרו, אולם דרישתו לא נענתה. ביום 1.12.2009 זומן מר מנדל לשיחה עם מר גלס, במסגרתה הודע לו כי החברה החליטה שלא להיענות לבקשתו בעניין תוספת השכר. בין השניים התקיים דין ודברים בעניין, ולטענת גלס היתה תגובתו של מר מנדל כי הוא "נותן 30% ממה שהוא יכול לתת בהתאם לשכר שהוא מקבל". בתגובה הודיע לו גלס, כי ישקול את המשך העסקתו. מר גלס העביר את תוכן שיחתו עם מר מנדל על גבי טופס שימוע למנהל אגף תשתיות בהוט, מר גיל סספורטס. ב"החלטת המנהל" בטופס נכתב: "פיטורים". המועד שננקב בטופס למסירת הודעת הפיטורים הוא יום 3.12.2009. בהתאם, הנפיקה חברת הוט מכתב פיטורים למר מנדל נושא תאריך 3.12.2009, חתום בידי מר גלס. במכתב הודיעה החברה כי היא מוותרת על עבודתו של מר מנדל בתקופת ההודעה המוקדמת. מכתב זה לא נמסר למר מנדל. זאת, כפי הנראה על פי הוראתו של מר סספורטס.

6.         לאחר הדברים האלה, זומן מר מנדל ביום ביום 9.12.2009 לישיבת שימוע אשר התקיימה ביום 13.12.2009. בעקבות דיון שקיים בית הדין האזורי בעתירתה של ההסתדרות הלאומית מושא דיוננו ביום 14.12.2009, התקיים למר מנדל שימוע נוסף ביום 21.12.2009, בנוכחות באי כח הצדדים. בעקבות השימוע, ערכה הנהלת החברה בירור נוסף אצל הממונים על מר מנדל, ואפשרה לו להשלים טיעוניו בכתב בהתייחס לתוצאות אותו בירור. ואכן, במכתב מיום 27.12.2009 העלה מר מנדל באמצעות באת כוחו טיעונים נוספים כנגד פיטוריו. ביום 29.12.2009 נמסר למר מנדל מכתב פיטורים בתוקף מיום 28.1.2010.

7.         דעותיהם של הצדדים לפנינו נחלקו באשר לטעמים שעמדו ביסוד פיטוריו של מר מנדל. לטענת החברה, מר מנדל פוטר בשל תפקודו המקצועי והניהולי הלקוי ואין בין פיטוריו לבין פעילותו לארגון עובדי החברה, ולא כלום. החברה ביקשה לתמוך טענה זו בעובדה שדבר ההתארגנות הובא לידיעתה לראשונה בצהרי יום 4.12.2009, עת קיבלה סמנכ"ל משאבי אנוש בחברת הוט, הגב' עמליה זרקא, הודעה טלפונית בעניין כנס העובדים העתיד להתקיים ביום 5.12.2009. המשיבים טוענים לעומתה, כי מר מנדל פוטר בשל היותו "הרוח החיה" בניסיון ההתארגנות של עובדי הוט, וכי אין ממש בטענות בדבר כשלים בעבודתו.

8.         ביום 10.12.2009, יום לאחר זימונו של מר מנדל לשימוע, הגישה ההסתדרות הלאומית לבית הדין האזורי בתל-אביב בקשת צד בסכסוך קיבוצי, בה עתרה לשני ראשי סעדים: הסעד האחד - בקשה למתן סעדים בעניין כניסת נציגי ההסתדרות הלאומית לחצרי החברה לשם קידום התארגנותם. הסעד השני - בקשה למתן סעדים זמניים וקבועים למניעת פיטוריו של מר מנדל.

                 הבקשה למניעת פיטוריו של מר מנדל הוכרעה בפסק דינו החלקי של בית הדין האזורי מיום 27.1.2010, והיא מושא דיוננו בערעור.

                 העתירה למתן סעד זמני בעניין כניסת נציגי ההסתדרות הלאומית לחצרי החברה הוכרעה בהחלטת בית הדין האזורי מיום 8.2.2010. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור (ברע 180/10) שנועדה להישמע במסגרת הדיון בערעור ביום 4.3.2010.  בתום הדיון בערעור בעניין ביטול פיטוריו של מר מנדל, ובטרם נשמע הדיון בבקשת רשות הערעור,  הודיע בא כח המשיבים, כי הוא מושך את בקשת רשות הערעור.

                 לפיכך, סב דיוננו בערעור על העתירה בעניין פיטוריו של מר מנדל בלבד.

פסק דינו של בית הדין האזורי

9.         בית הדין האזורי קיבל את עתירתם של המשיבים והוציא מלפניו צו המונע את פיטוריו של מר מנדל.

                 בית הדין האזורי קבע, כי במקום בו נטען לפיטורים תוך פגיעה בזכות ההתארגנות, נטל ההוכחה כי הפיטורים נעשו משיקולים ענייניים רובץ על כתפי המעסיק, ודי בחשד שנימוקי הפיטורים אינם ענייניים על מנת להעביר את נטל ההוכחה אל כתפיו. בית הדין האזורי שוכנע, כי קיימים כשלים בהתנהלותו של מר מנדל אשר הצדיקו נקיטת צעדים נגדו וקבע כי הטענות שהועלו בעניין תפקודו לא נסתרו. עוד קבע, כי לא נפלו פגמים בהליך השימוע שנערך למר מנדל בעקבות הדיון בבית הדין האזורי. עם זאת, קבע בית הדין האזורי, כי מאחר ו "מצויים אנו בעיצומו של הליך ניסיון התארגנות מצד חלק מעובדי המשיבה...שונות אמות המידה להתערבותו של בית הדין בהליך הפיטורים של עובד שהינו פעיל מרכזי בהתארגנות עובדים".           

                 בית הדין האזורי קבע, כי לא שוכנע שהחברה לא ידעה על ניסיון ההתארגנות עד ליום 4.12.2009, וכי "אין זה סביר כלל ועיקר שניסיון התארגנות, אשר הקיף לפחות מאות עובדים, לא הגיע לידיעתה של הנהלת המשיבה".