פס"ד בנושא זכויות פנסיה

הנשיא סטיב אדלר

      לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע,  (להלן: פסק הדין), אשר הושלם בהחלטה מיום 9.7.2007    (להלן: ההחלטה המשלימה) , בה התקבלה עמדתו של המשיב (להלן: מר ירקוני) לעניין אופן חישוב  " השכר הקובע" לצורך קביעת פנסיית הזקנה החודשית המשולמת לו על ידי מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ (בניהול מיוחד) (להלן: מבטחים או הקרן).

העובדות הצריכות לעניין

[2] עבודתו של מר ירקוני - מר ירקוני הועסק בחברת דשנים וחומרים כימיים בע"מ (להלן: חברת דשנים וחמרים כימיים או החברה או דשנים), החל משנת 1959 ועד לפרישתו המוקדמת ביום 1.1.1988 (להלן: מועד הפרישה המוקדמת), בהיותו בן 58 שנים.

     חוזה עבודה אישי - בשלב מסוים, הפך מר ירקוני להיות עובד בכיר בחברה, והועסק על פי חוזה עבודה אישי שנחתם בינו לבין חברת דשנים וחומרים כימיים ביום 20.11.1977 (להלן: חוזה העבודה האישי). בסעיף 3.4(ב) לחוזה העבודה האישי נקבע,  כי שכרו של מר ירקוני " יהיה צמוד בכל עת לשכר הדרגה הגבוהה ביותר בדירוג המהנדסים הארצי (בתוספת ותק מקסימאלי לדרגה..).". יוער, כי מבטחים לא הייתה צד לחוזה זה. 

     לאורך כל תקופת עבודתו, היה מר ירקוני מבוטח בביטוח פנסיה בקרן מבטחים. בתחילה, על פי ההסכמים הקיבוציים החלים על עובדי החברה, ובהמשך מכוח הסכם הצטרפות אישי, כפי שיפורט בהמשך. 

[3] בתחילת דרכה, מבטחים הוקמה על ידי ההסתדרות הכללית כקרן פנסיה חברתית הפועלת על פי עקרון ההדדיות, עקרון הביטוח הקבוצתי-שיתופי ועקרון הביטוח הדינמי . אחד המאפיינים של קרנות אלה היה העדר התאמה בין הסכום המבוטח לקצבה המשולמת, דבר אשר הוביל לגירעונות אקטואריים כבדים. בשנת 2003, במסגרת חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), תשס"ג-2003 תוקן חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981, הועברו כספים רבים מהמדינה לקרנות ההסתדרותיות חברתיות, והן הועברו לניהול מיוחד מטעמה, וזאת במטרה להבריא אותן, ולהבטיח את יכולתן להמשיך ולשלם את גמלתם של עמיתיה . כיום, מבטחים הינה חברה בע"מ המנהלת, בין היתר, קרן פנסיה במסלול פנסיית יסוד ובמסלול פנסיה מקיפה. מבטחים פועלת בהתאם ל תקנות מס-הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), תשכ"ד-1964 (להלן: תקנות מס הכנסה), תחת הפיקוח של מפקח על שוק ההון הפועל מכוח חוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981.

     נעיר, כי במסגרת תיקוני החקיקה, הוסמך המפקח על הביטוח להתקין תקנון אחיד, אשר יחליף את תקנוני הקרנות. התקנון האחיד נכנס לתוקף ביום 1.10.2003, וזכויותיהם הפנסיוניות של הפורשים לגמלאות לאחר יום זה נקבעו על פי האמור ב תקנון האחיד, ועל פיו בלבד.

      במקרה שלפנינו, פרש מר ירקוני לגמלאות ביום 1.1.1995, בטרם כניסתו לתוקף של התקנון האחיד, ועל כן זכויותיו נקבעות על פי תקנות קרן הפנסיה מבטחים (להלן: התקנון או תקנון מבטחים), אשר היו בתוקף ביום פרישתו לגמלאות.

[4] הצטרפות אישית של מר ירקוני למבטחים - ככלל, עובדים הצטרפו לקרן הפנסיה הותיקה מבטחים מכוח הסכמים קיבוציים. עם כניסתו של מר ירקוני לתפקיד בכיר בחברה, והסדרת תנאי העסקתו בחוזה עבודה אישי, הוסדרה גם המשך חברותו בקרן הפנסיה בחוזה אישי.

     התחייבות החברה להפריש לקרן על פי ההסכם האישי - ביום 3.2.1977 נחתם הסכם בין מר ירקוני לבין החברה ולבין מבטחים, ובהמשך נחתם הסכם נוסף ביום 30.11.1980 (להלן: הסכם ההצטרפות). סעיף 2 להסכם ההצטרפות השני קבע את גובה התשלומים לקרן, שעל המעסיק והעובד להעביר אליה, כדלקמן:

"2...משכרו המלא של העובד ולא יותר מ- 85% מהמקסימום הקבוע לתשלום דמי הביטוח עפ"י חוק הביטוח הלאומי או מהדרגה המקסימלית בסולם הדירוג הארצי של המהנדסים בתוספת וותק מקסימלית כפי שתהיה מזמן לזמן (הכל לפי התקרה הגבוהה יותר) ולא פחות מבסיס המשכורת לחודש אוקטובר 1980, ממנה הועברו הפרשות ל'מבטחים'".

מכאן, כי לפי סעיף 2 האמור, השכר לצורך הפרשות למבטחים נקבע בהסכם ההצטרפות, שהוא הסכם אישי, וכלל מגבלות על גובה שכר זה. בפרט נקבע, כי השכר האמור לא יעלה על 85% מהמקסימום הקבוע לתשלום דמי ביטוח על פי חוק הביטוח הלאומי או מהדרגה המקסימאלית בסולם הדירוג הארצי של המהנדסים (להלן: תקרת השכר).

     ההפרשות לקרן בפועל - על פי הסכם ההצטרפות וחוזה העבודה האישי היה על החברה להפריש כספים לקרן עד תקרה מסוימת שנקבעה בהסכם ההצטרפות ולפי חלוקת ההפרשות הרגילה של כלל עמיתי הקרן, היינו: 8.33% לפיצויי פיטורים, וכן 5% חלק מעסיק, ו- 5% חלק עובד לתגמולים. בסעיף 3.8 לחוזה העבודה האישי, נקבע:

"3.8 החברה תעביר מידי חודש לקופת גמל...סכום השווה ל-13.33% ממשכורת הכוללת של העובד. סכום זה מורכב מ-8.33% הפרשות בגין פיצויי פיטורים עבור העובד ו/או שאיריו, בנסיבות של פרישתו המוחלטת מן החברה או במקרה של מותו, וכן 5% עבור הסדר תגמולים עבור העובד ו/או משפחתו ובלבד שגם העובד ישתתף בהפרשות לתגמולים כאמור בשיעור של 5% ממשכורתו הכוללת".

      במועד מאוחר יותר, ככל הנראה, עברה דשנים להפריש לפי השיעור המקובל באותה תקופה של 6%, 5% ו-5%, היינו 16% וכך צוין בחישוב החברה של הסכום שהועבר למבטחים למימון הפנסיה המוקדמת של מר ירקוני.

     בפועל שכרו של מר ירקוני היה גבוה, ועלה על תקרת השכר, ועל כן, בידיעתו ובהסכמתו, הפרישה החברה למבטחים על בסיס חלק משכרו בלבד, כפי שסוכם בין  מר ירקוני והחברה. מכאן, כי המקרה של מר ירקוני הינו בבחינת היוצא מן הכלל, בהיותו מבוטח בקרן פנסיה על חלק משכרו בלבד, ולא על שכר מלא הנקבע על סמך דרגה מסוימת בטבלת שכר במקום העבודה.

      זאת ועוד, כפי שנפרט בהמשך, בתקופה שלפני פרישתו לפנסיה תקציבית, הפרשות החברה לקרן עבור מר ירקוני נעשו על בסיס שכר של 2,981 ש"ח, אשר היוו כ-54.18% משכרו המלא. לעומת זאת, לצורך חישוב תשלום ההפרשות מראש לקרן עבור כל תקופת הפנסיה המוקדמת, חישבה החברה את התשלום על בסיס שכר  נמוך יותר של 2,240 ש"ח.

[5] הסכם קיבוצי מיוחד לפרישה מוקדמת -  ביום 3.1.1981 נחתם הסכם בין מבטחים לבין דשנים וחמרים כימיים - היא המעסיק, לבין ההסתדרות הכללית - היא הארגון היציג אצל המעסיק וכן בעלת השליטה באותה תקופה במבטחים (להלן: ההסכם לפרישה מוקדמת).

     יש להדגיש, כי ההסכם לפרישה מוקדמת הינו הסכם קיבוצי מיוחד החל רק על עובדי דשנים וחמרים כימיים, והוא אינו חל על כלל עמיתי מבטחים.