פס"ד בנושא ביטול כתבי הסתלקות מירושה

פתח דבר

1.         עניינו של פסק הדין שבפני הוא הכרעה בכמה תובענות שנשמעו יחד וכולן עוסקות בעיזבון המנוחה מ.ח. ז"ל (להלן "המנוחה") ולהלן אמנה התובענות:

תע' 110640/08:

תע' 110640/08 (נפתח מלכתחילה כתמ"ש 37340/09 אך הוסבה ל"תובענה אחרת בענייני ירושה) וכותרתה - תביעה לבטלות תצהירי הסתלקות ובה מבקשות התובעות נ.א. ומ.ת. לבטל תצהירי הסתלקות מיום 10/01/07 שחתמו לטובת הנתבע (אחיהן הבכור) בירושת אימן המנוחה מ.ח. ז"ל - למעשה זה "תיק האב" או התיק הכללי.

תע' 110641/08:

תובענה לצו ירושת המנוחה שהגישו האחיות נ.א. ומ.ת. (להלן "האחיות") לרשת את אימן המנוחה יחד עם אחיהן ז.מ..

תע' 110642/08:

תובענת נ.א.ומ.ת. לצו ירושה אימן המנוחה, והתנגדות האח ז.מ. ליתן צו כזה.

תע' 110643/08:

התנגדות מטעם נ.א. ומ.ת. לבקשה למתן צו ירושה שהגיש אחי המתנגדות, ז.מ., לרשת לבדו את ירושת אימו המנוחה.

תע' 110645/08:

תביעה לביטול תצהירי הסתלקות התובעות מירושת אימן המנוחה לטובת אחיהן ז.מ. (כפילתה של התובענה בתע' 110640/08).

2.         ברור מאליו כי ההכרעה בתיקים שלפני מחייבת הכרעה בתביעת האחיות לביטול תצהירי ההסתלקות שנתנו ב-10/01/07 לירושת אימן המנוחה. אם יבוטלו תצהירים אלה, תוכלנה האחיות אף הן לרשת את אימן המנוחה, ואם תידחה תביעתן יהיה רק האח ז.מ. יורש אימו המנוחה.

הרקע

3.         המנוחה מ.ח. ז"ל שנשאה ת"ז ..... נפטרה ביום .... (להלן "המנוחה"). למנוחה היו במותה שלושה צאצאים - התובעות והנתבע (אחות אחרת נפטרה קודם לכן).

4.         התובעות חתמו לטובת הנתבע על תצהירי הסתלקות בבית הדין הרבני, שם ניתן צו ירושה לפיהן הנתבע הוא יורשה היחידי של המנוחה. צו הירושה בוטל על ידי הצדדים בהסכמה. הנתבע שלח את תצהירי ההסתלקות ובקשת צו הירושה לרשם לענייני ירושה אך התובעות באמצעות בא כוחן, הודיעו על בטלות תצהירי ההסתלקות והתיק הועבר לביהמ"ש. התובעות חתמו על תצהירי הסתלקות חדשים לטובת הנתבע.

5.         עם העברת התיק לביהמ"ש נפתחו שלל תיקים תובענה לצו ירושת המנוחה שהגיש האח ותובענה בה התנגדו לכך האחיות; תובענה לצו ירושה שהגישו האחיות ולכך התנגד האח והכל לפי הפריט שפרטתי לעיל.

מבוא דיוני

6.         לצערי הרב, התקשורת בין הצדדים היתה קשה ביותר. התובעות הרבו להרים קולן, לצעוק ולנהוג בצורה בלתי הולמת. כל ניסיונותיי להשליט סדר באולם נדונו לכישלון ומעת לעת נזקקתי להפסקות כדי להרגיע את הרוחות. צר לי שב"כ התובעות לא עשה די כדי להבהיר לתובעות שאין נוהגים כך בביהמ"ש, ונראה היה כי גם התנהלותו היתה מושפעת מהסכסוך הקשה שחלחל במידה מסוימת גם לעורכי הדין. אם כי נדמה היה שהתקשורת האמיתית בין התובעות ובא כוחן נעשתה באמצעות בתה של אחת התובעות שהיתה מעין "נוכחת נפקדת" והרבתה להורות לאימה כיצד לנהוג.