פס"ד בבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה

1.         בפניי בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה.

2.         ביום 15.6.09 ניתנה החלטה בבקשת התובעת למתן פס"ד בהעדר הגנה.

3.         באותה החלטה פירטתי את השתלשלות העניינים, לרבות החלטתי מיום 6.4.09 הקובעת, כי יש להגיש תובענה (במקום בקשה) כדי לעתור לסעד לפי סעיף 7 לחוק בית משפט לעניני משפחה תשנ"ה - 1995:

"הליכי ביצוע בתובענה לאיזון משאבים בין בני זוג או בתובענה לפירוק שיתוף בנכס של בני זוג או בתובענה בעניינו של קטין, למעט בענייני רכושו, יבוצעו על פי החלטת בית המשפט לענייני משפחה ובפיקוחו, זולת אם הורה בית המשפט על ביצועם באמצעות לשכת ההוצאה לפועל;כן רשאי בית המשפט להורות על ביצועם בדרך אחרת הנראית לו יעילה וצודקת יותר בנסיבות העניין".

4.         ביום 19.5.09 נפתח תיק תמ"ש חדש, כאשר הוגשה תובענה כמחוייב בהחלטתי, כאמור.

5.         ביום 19.5.09 בוצעה מסירה כדין.

6.         ביום 1.6.09 הוגה בש"א 7349/09, לפיה יש למחוק את התובענה על הסף.

7.         ביום 15.6.09 ניתנה החלטה הדוחה את הבקשה ומורה על הגשת כתב הגנה עד ליום 1.7.09.

8.         לא הוגשה שום בקשה להארכת מועד. כמו כן, מותב זה המתין עד פגרת הקיץ כדי להחליט בבקשה נוכח העומס הקיים ביומנו של בית המשפט.

            נכון להיום לא הוגש כתב הגנה. אי לכך, יש להיעתר לבקשה למתן פס"ד בהעדר הגנה.

9.         בהחלטתי מיום 15.6.09 התייחסתי באופן מהותי לפלוגתא השנויה במחלוקת.

10.       כאמור, אין מותב זה מפרש נוסחאות שאינן פרי עטו.

11.       תקנה 97(א) לחוק סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 קובעת:

"נתבע שלא הגיש כתב הגנה תוך המועד שנקבע לכך, יתן בית המשפט או הרשם פסק דין שלא בפניו על יסוד כתב התביעה בלבד....".

12.       השאלה בפניי הינה משפטית ולא עובדתית. על כן, אין צורך בשמיעת התובע.

13.       המדובר בפרשנות סעיף 15 להסכם הגירושין הקובע כדלקמן:

".... סוכם כי הצדדים ישאו שווה בשווה בהחזר הלוואות אלה העומדות כיום על כ-8,000 ש"ח לכל צד. במידה וצד כלשהו לא ישלם את חלקו בתשלומים, תהא לצד השני הזכות לשלם במקומו את התשלומים ו/או את חלקם ולחזור על הצד השני בסכומים ששילם בצרוף כל הוצאותיו".

14.       השאלה היא, האם ניתן לבצע את הסעיף הנ"ל בהוצאה לפועל? התשובה היא - חיובית.

15.       לדידי, הפרשנות ההגיונית לס' 15 להסכם הגירושין, היא שמדובר בהתחייבות ממונית רגילה. אי קיום הסעיף אינו מחייב הגשת תובענה חדשה. פרשנות זו אינה הגיונית וסותרת המגמה לייעל הליכי משפט ולא להכביד את מערכת בית המשפט בתובענות מיותרות.