פלח נ' גינת ואח'

1.לפני תביעה לביטול הסכם מכר דירה הידועה כיחידה X בבניין X גוש X חלק מחלקות X ו-X בישוב זכרון יעקב (להלן: "הדירה"), ולהשבת תמורת עסקת המכר שהעביר התובע לידי הנתבע.

רקע עובדתי;

2.ביום 13.03.2017 כרתו הצדדים הסכם מכר (להלן: "ההסכם או הסכם המכר"), לפיו רכש התובע מהנתבע את הדירה. בהסכם המכר לא צוין שטח הדירה, ולא צורף להסכם נספח או כל מסמך אחר שקובע או מתאר את שטח הדירה.

3.גם נסח הרישום בלשכת רישום המקרקעין- נספח א' להסכם המכר, אין התייחסות בגוף נסח הרישום לשטח הדירה כלל ועיקר .

4.תחילתה של ההתקשרות בין הצדדים, בפרסומה של מודעה על ידי הנתבע ביד 2 בגדרה הנתבע הציג את הדירה כדירה הכוללת 2 חדרים, ובשטח 55 מ"ר כמפורט בנספח 3 למוצג נ/6. לטענת התובע הנתונים שמסר הנתבע בפרסום התבררו כחסרות בסיס שעה ששטח הדירה, בהתאם למדידה, הינו 32 מ"ר ברוטו בלבד, וכי הדירה היא חדר אחד שחולק בקיר גבס על ידי הנתבע לשני חדרים. הנתבע, טוען שהתובע הטעה אתו במהלך ניהול המשא ומתן ו/או הפר את חובת הגילוי המוטלת עליו מכוח הוראות הדין, ובשל כך זכאי הוא לבטל את ההסכם בין הצדדים, מכוח הוראות החוק ובפרט סעיפים 14 ו – 15 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג – 1973 (להלן: "חוק החוזים"), ו/או מכוח סעיף 16 לחוק המכר, תשכ"ח-1968.

5.אין חולק בין הצדדים שביום 26.6.16 פרסם הנתבע מודעה באתר יד 2 למכירת הדירה בסכום של 610,000 ₪ (נספח 3 ל-ת/4) במסגרתה נכללו מאפייני הנכס כלהלן: שטח בנוי של הנכס עומד על 55 מ"ר, מספר החדרים – 2 , מרפסות – 1, וכי מדובר בדירת גן.

6.לאחר פרסום המודעה, פנה התובע אל הנתבע טלפונית, או אז התברר לו כי הם מכירים אחד את השני והיו בקשר חברי בעבר. הנתבע בסעיף 10 ל- נ/6 מאשר את טענת התובע להיכרות המוקדמת ויחסי חברי טרם חתימת ההסכם. התובע טען שביקר בנכס פעם אחת, ביקור חפוז וקצר מאחר ובנכס התגורר שוכר שבמועד הביקור מיהר בשל הצורך בנסיעה .לעומתו טען הנתבע כי התובע ביקר בנכס לפחות פעמיים יחד אתו בנכס בנוכחות השוכר (סעיף 13 ל-נ/6). ולאחר ששקלתי את גרסאות הצדדים בנקודה זו, הנני מבכר את גרסת הנתבע לפיה התובע ביקר בנכס לפחות פעמיים כדי להתרשם מהדירה, גרסה שנתמכה על יד גרסת העד חנא קסיס – השוכר, וחיזק אותה משמעותית . התובע נמנע מלחקור את העד על מספר הביקורים של התובע . עדותו של השוכר עקבית הותירה עלי רשום חיוב ביותר, בפרט כאשר זכר את מספר המתעניינים שביקרו בנכס ואת ביקור התובע לאחר חתימת ההסכם עם המומחה בעת שביקר בנכס לצורך עריכת חוות הדעת(סעיף 4 ל-נ/4) וגרסתו לא נסתרה כלל ועיקר. אי לכך הנני קובע כממצא עובדתי שהתובע ביקר בנכס פעמיים ולא בצורה חפוזה, כטענתו.

7.התובע טען כי הנתבע הציג בפניו את הדירה ובמהל המו"מ סיכמו על תמורה חוזית בסך 600,000 ₪. ביום 13.3.2017 נחתם ההסכם בין הצדדים ובסעיף התמורה רשמו הצדדים סכום 350,000 ₪ , כעולה מסעיף 6 להוראות ההסכם; חתימת הצדדים הייתה כרוכה במצגי כזב והצגת נתונים פיקטיביים בפני רשויות המס, ביחס לתמורה המשולמת תוך העמדת נתון שקרי לפיו התמורה המתקבלת היא 350,000ש"ח .

8.באשר לתמורה עולה מחומר הראיות שאין מחלוקת בין הצדדים שעד לפרוץ הסכסוך בין הצדדים, שילם התובע סך של 580,000 ₪. בניגוד למתווה התשלומים הקיים בהסכם לא שילם התובע סך 200,000 ₪ במעמד החתימה, התשלומים שולמו לאחר חתימת ההסכם. התובע פירט את התשלומים בסעיף 23 לתצהירו (ת/4) והנתבע לא חלק עליהן ולא הציג גרסה ביחס לביצוע התשלומים והסכים ששולם לו 580,000 ₪. התשלומים שולמו לאחר חתימת ההסכם ביום 4/4/17 סך 320,000 ₪ בהעברה בנקאית וסך נוסף 30,000 ₪ בהעברה נוספת ביום 23/5/17 כעולה מנספח 4 ל-ת/4.יתר התשלומים במזומן פורטו בסעיף 23.2 ל-ת/4.