פס"ד בערעור על ההחלטה לחייב את המשיב במזונות בתם המשותפת של הצדדים

לפניי ערעור על החלטת כבוד רשם של ההוצאה לפועל אביעד איגרא מיום 24.5.19 שניתנה בתיק הוצאה לפועל מס' 52513-12-13 (להלן- "ההחלטה"), במסגרתה נדחתה בקשת המערערת לחייב את המשיב במזונות בתם המשותפת של הצדדים (להלן- "הקטינה") בהתאם להחלטת בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה מיום 12.11.18 שניתנה במסגרת הליך יישוב סכסוך.

עיקר טענות המערערת

ביום 2.10.18 הגישה המערערת בקשה ליישוב סכסוך.

הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמות במסגרת פגישת מהו"ת.

ביום 22.10.18 הגישה המערערת בקשה למתן סעד זמני לצורך פסיקת מזונות זמניים (להלן- "הבקשה") וביום 22.11.18 ניתנה על ידי בית המשפט החלטה (להלן – "ההחלטה") בה נקבע, בין היתר, כדלהלן:

המשיב ישלם בשלב זה, לידי המבקשת, עבור הקטינה מזונות בסך של 1,450 ₪ לחודש.

המשיב יישא ב-30% מהוצאות החזקת המדור, בסך של 630 ₪.

המשיב יישא במחצית מהוצאות החינוך ורפואה החריגות.

תוקף החיובים הם ממועד הגשת הבקשה.

בתום תקופת עיכוב ההליכים ומשהצדדים לא הצליחו לסיים את הסכסוך בהסכמה, נסגר תיק יישוב הסכסוך לפי הוראות תקנות להסדר התדיינות בני משפחה (הוראת שעה), תשע"ו 2016 והמערערת הגישה תביעה למזונות הקטינה בבית המשפט לענייני משפחה.

ביום 3.6.19 התקיים דיון ונפסקו דמי המזונות הקבועים.

במסגרת ההליכים בלשכת ההוצאה לפועל, המשיב אשר לא שילם כל סכום שהוא למזונות הקטינה, טען "טענת פרעתי". לחלופין טען כי משנסגר התיק של יישוב סכסוך, פג תוקפה של ההחלטה למזונות, ומשכך הוא איננו חייב במזונות הקטינה. הדבר נכון ביתר שאת משעה שההליך של יישוב סכסוך נסגר על פי בקשת המבקשת ובקשתה זו מלמדת על ויתורה על מזונות הקטינה, כאשר בפועל ההליך נסגר בשל אי הצלחה של הצדדים להגיע להסכמה.

בקשת ב"כ המערערת בדיון שהתקיים ביום 24.3.19 לפסוק את מזונותיה של הקטינה מיום פתיחת בקשת יישוב סכסוך, נענתה כי המקום לברר את חיוב המשיב במזונותיה הרטרואקטיביים של הקטינה, הינו בלשכת הוצאה לפועל.

למרות כל זאת, קיבל כבוד הרשם את טענות המשיב וקבע כי המשיב ישלם את דמי המזונות מיום פתיחת ההליך ליישוב סכסוך ועד ליום סגירתו.

המערערת סבורה כי שגה כבוד הרשם מכיוון שהחלטה בסעד זמני ניתנת עד להחלטה העיקרית והסופית בתיק העיקרי, וזאת מכוח סעיף 3 (ז) 4 לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה 2014 (להלן – "החוק") והסעד הזמני עומד בתוקף כל עוד לא נקבע אחרת.

המערערת סבורה כי שגה כבוד הרשם בקבלתו את טענות המשיב כי משנסגר התיק של יישוב סכסוך, בטלה ההחלטה בסעד הזמני, שכן בקשות בסעד זמני לעניין הקטינים, תכליתן ומטרתן לספק את צורכי הקטינים עד אשר תתקבל ההחלטה בעניינם והמטרה של הסעד הזמני היא שמירת זכויותיו של קטין.

בענייננו, הליך של יישוב סכסוך נפתח בחודש אוקטובר 2018 וההחלטה בעניין מזונותיה הקבועים של הקטינה ניתנה בפסק דין מיום 6.3.19, דהיינו שמונה חודשים לאחר מכן ולא יעלה על הדעת שהקטינה "תרעב למוות" (כך במקור – פ.ג.) והמשיב יתחמק מתשלום המזונות במשך שמונה חודשים ללא כל חיוב במזונות הקטינה.