פלונית נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז חיפה והצפון ואח'

ביום 13/10/21 ניתן ליחידה צו פתיחת הליכים בגדרו נקבע צו תשלומים בסך 150 ₪ בחודש.

המדובר ביחידה בת 64 אלמנה ואם לשישה בגירים. היחידה אינה עובדת מ 1/21 ומתקיימת מקצבת זקנה בסך 2,500 ₪ וקצבת שארים בסך 1,197 ₪. היחידה מתגוררת בשכירות בדירת שקמונה ומדווחת על דמי שכירות בסך 995 ₪. היחידה דיווחה תחילה כי מתנהלת כנגדה תביעת פינוי, אך לא דיווחה תוצאותיה. עוד עלה חשש כי היחידה צוברת חוב ארנונה שוטף בשל העובדה כי לא דיווחה על תשלום ארנונה בדו"חות השוטפים.

לטענת היחידה, היא הסתבכה בחובות בשל העדר הכנסה מספקת ובשל התנהלותו של בעלה אשר הוציא כספים רבים על שתייה וסמים. לטענתה היא השקיעה כ 140,000 ₪ בשיפוץ דירתה אשר לא הייתה ראויה למגורים. אסמכתאות לעניין זה לא הומצאו.

במהלך ניהול ההליך, עמדה היחידה בצו החיוב אשר ניתן לה. דו"חות מטעמה לא הוגשו כסדרם ובמועדם. אושרו תביעות ע"ס 236,263 ₪ כנגד היחידה.

בדיון אשר נערך ליחידה ביום 9/11/22, ניתנה ליחידה ארכה להמצאת מסמכים התומכים בטענותיה באשר לשיפוץ הדירה, מסמכים המבהירים את הרישום במס הכנסה לפיו קיים עסק ע"ש היחידה, המצאת אישורי מסירה לנושים הבלתי ידועים ומסמכים באשר לעיזבון בעלה והוריה.

היחידה הודיעה ביום 9/11/22 כי המציאה את חלקם של המסמכים הנדרשים וביום 29/11/22 הודיעה כי המציאה הבהרות ומסמכים נוספים לנאמן. הנאמן מצדו הודיע ביום 4/12/22 כי היחידה לא עשתה על מנת להמציא את כל הנדרש וכי לטעמו היא אינה עושה די על מנת להיוותר בהליך. היות והיחידה לא ניצלה את ההזדמנות אשר ניתנה לה , עתר הנאמן לביטול ההליך.

היחידה הודיעה באותו היום כי היא דווקא עושה מאמצים להשגת מידע ואסמכתאות נדרשות, ברם חלקן אבדו בידיו של עוה"ד אשר טיפל בעבר בעניינה של היחידה וחלקן טרם התקבלו מטעם חברת הביטוח האחראית על הפנסיה של היחידה. עוד טענה היחידה כי אין לה מידע על עזבון בעלה המנוח. לאחר שהיחידה הופנתה אל הנאמן, ניתנה לה ארכה נוספת ביום 6/12/22 להמצאת המסמכים הנדרשים בתוך 14 יום.

הנאמן הודיע ביום 13/12/22 כי לא הומצא להנחת דעתו כל הנדרש לו. שוב הגישה היחידה "הודעות" שונות לבית המשפט על הגשת מסמך כזה או אחר לעיון הנאמן ואף ביקשה כי בית המשפט יחתום על פסיקתא לקבלת מידע עבורה. ביום 19/12/22 עתרה היחידה למתן ארכה בשלישית, בת 30 יום לצורך המצאת כל הנדרש ממנה. עבור היחידה נחתמה פסיקתא להמצאת מידע מבנק לאומי וכן ניתנה לה ארכה בת 21 יום, תוך שהודגש כי היחידה מנהלת חליפת בקשות מאז 4/12/22 באשר לסילוק מחדליה.

היחידה לא השכילה לנצל את ההזדמנות האחרונה אשר ניתנה לה ולא הגישה את אישור הנאמן לתיק ולפיו סולקו מלוא מחדליה כך שניתן לקדם עבורה תכנית שיקום.

ביום 10/1/23 שוב הגישה היחידה הודעתה כי יש לתת לה זמן נוסף לצורך הגשת מסמכים מטעמה והודע לה בהחלטה מאותו היום כי בית המשפט לא ימתין עוד לסילוק מחדליה. עוד הובהר ליחידה כי בהעדר סילוק המחדלים יבוטל ההליך בלא התראה נוספת. בקשה נוספת של היחדה מיום 12/1/23 זיכתה אותה בארכה נוספת בת 14 יום.

ביום 26/1/23 הודיעה היחידה כי המציאה את כל הנדרש ממנה ועתרה למתן הפטר לאלתר. לעניין זה התבקשו הצעות בעלי התפקיד והנאמן הגיש עמדתו ביום 31/1/23.

לטענת הנאמן בהודעתו מיום 31/1/23, היחידה לא ניצלה הארכות המרובות שניתנו לה לבקשתה, לא סילקה כלל מחדליה ולא המציאה מסמכים מהותיים שנדרשו לשם בחינת היקף נכסיה. הנאמן טען כי היחידה נהגה בהליך בחוסר תום לב כאשר מנעה פרישת תמונה מלאה של נכסיה בפני בעלי התפקיד, באופן המצדיק ביטול ההליך. לטענת הנאמן, בניגוד להצהרת היחידה בבירור בעניינה כי בעלה פוטר מעבודתו בשנת 2000 וכי בזבז בתוך כשנתיים את כספי הפיצויים שקיבל, גרסתה לא אומתה. הנאמן טען כי עיון בתדפיסי חשבונות הבנק הרלוונטיים לשנים 2000-2002, העלה כי אין במסמכים כל זכר לכספי הפיצויים שקיבל בעלה ולכן, קיימות תהיות באשר לקיומם של אותם כספי פיצויים ומה עלה בגורלם. כן, קיימות תהיות למקורות מימון שיפוץ דירת היחידה, כטענתה, בעלות של 140,000 ₪. הנאמן סבור כי על היחידה לפעול באופן אקטיבי לאיתור והמצאת מסמכים נדרשים כדי לברר גורל הכספים והשימוש בהם. בהיעדר מידע ביחס לכספים אלה, טען הנאמן כי לא ניתן לגבש מסת נכסי היחידה ובהתאם לכך, לא ניתן להתייחס לבקשתה לקבלת הפטר ובוודאי שלא לבקשתה לקבלת הפטר לאלתר.

היחידה, לאחר שניתנה החלטת בית המשפט כי פסק הדין בעניינה יינתן בהקדם, פנתה שוב בבקשה למתן צווים למוסדות שונים על מנת להמציא מהם מידע אודות נכסי היחידה. ייתכן ובית המשפט היה נעתר לבקשה זו של היחידה לו אכן הייתה מוגשת בתום לב ובמועד המתאים , באמת כשיתוף פעולה עם הנאמן. ברם, כל תכלית הגשת בקשת היחידה למתן צויי בית המשפט , נועדה על מנת לדחות את הקץ , כפי שהתנהלה היחידה עד כה. לכך לא ניתן לתן יד ואין מקום להתנהלות שכזו במסגרת הליכי חדלות פירעון אשר נועדו לסייע ליחיד תם הלב.

עמדת הממונה בעניינה של היחידה, לא התקבלה על אף שנתבקשה.

כלל האמור לעיל מוביל למסקנה כי יש להורות בנסיבות על ביטול ההליך וביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינה של היחידה, מכל הטעמים שיפורטו להלן.

בהתאם לסעיף 183 לחוק, בית המשפט ייעתר לבקשה לביטול ההליך בהתקיים התנאים הבאים: ההליך נפתח לבקשת היחיד; ישנו פגם ערכי בהתנהלות היחיד בהליך, באופן שמתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) לחוק או שהיחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי; ובנוסף, התנהלות היחיד פוגעת מהותית בניהולם התקין של ההליכים (ראו עודד מאור ואסף דגני ההפטר - חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים, כרך א', (2019), עמ' 377 (להלן: "עודד מאור ואסף דגני").

סמכותו של בית המשפט לביטול ההליך בשל מחדלי החייב הוכרה גם בפקודת פשיטת הרגל, במקרים בהם התברר כי החייב מנצל את ההליך לרעה ונוהג בחוסר תום לב בהליך (ראו להמחשה סעיף 18ה(א)(2) לפקודה). ראו הקביעות ב- ע"א 7375/18 יניב גל נ' מוטי בן ארצי עו"ד (2/10/19) עמ' 6-7 בהתייחס להליכי פשיטת רגל והליכי חדלות פירעון לפי החוק החדש.

במקרה דנן, ליחידה ניתנו אינספור הזדמנויות לתיקון מחדליה, החל בדיון אשר נערך בעניינה וכלה בבקשות רבות למתן ארכה עבורה לצורך המצאת הנדרש ממנה. היחידה לא השכילה לנצל את ההזדמנות אשר ניתנה לה בידי בית המשפט לסילוק מחדליה ובכך נפל פגם של ממש בהתנהלותה במסגרת הליך חדלות הפירעון. משכך, אין מנוס מביטול ההליך עבור היחידה. למעשה התנהלותה של היחידה והגשת בקשותיה החוזרות ונשנות לבית המשפט מהוות "משיכת זמן" בעודה נהנית מהגנות ההליך אך אינה ממלאה אחר תנאיו.

התנהלותה של היחידה לאורך ניהול ההליך, מהווה התנהגות בחוסר תום לב שכן מחד גיסא היא נהנית מן ההטבות שהוענקו לה מכוח צו פתיחת ההליכים ומאידך היא פועלת בניגוד גמור לחוק, כפי שפירטתי לעיל.

אשר על כן, אני מורה על ביטול ההליך וביטול הצו לפתיחת הליכים על כל הוראותיו.

ההגבלות אשר הושתו בגדרי הצו לפתיחת הליכים – מבוטלות.

הצו לעיכוב יציאת היחידה מן הארץ ייוותר בעינו למשך 90 ימים מהיום.

הגשת בקשה עיקרית חדשה תעשה בהתאם להלכת אלקצאצי (ע"א 8673/13 גמיל אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרשמי (2.4.14), לפיה התקופה שיש להמתין עד לחידוש הליך שבוטל בשל ניצול לרעה תהא בין שנה לשנה וחצי לפי שיקול דעת בית המשפט, ובמקרים חמורים יותר עד שנתיים וחצי ובכפוף לתשלום בסך 2,000 ₪ אשר ישולמו במעמד הגשת הבקשה ויהוו תנאי להגשתה.

הוצאות ההליך ישולמו בהתאם לתקנות או לחלופין בהתאם להנחיות הממונה.

המזכירות תסגור את התיק.

ניתן היום, כ"ג שבט תשפ"ג, 14 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.