פלונית נ' טורוק ליאוניד ואח'

מבוא

1.         בפני תביעת התובעת, ילידת 30.1.77, לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לה בתאונת דרכים שהינה גם תאונת עבודה, עת נסעה בתאריך 21.6.05 שעה 17:45, ברכבת וזו פגעה במשאית שנתקעה על המסילה. התובענה הוגשה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים").

2.         אין מחלוקת בין הצדדים בדבר חבות הנתבעים לפיצוי התובעת לפי חוק הפיצויים, יחד עם זאת, חלוקים הצדדים בשיעור הנזק שנגרם לתובעת כאמור.

הנכות הרפואית

3.         בתיק זה מונו חמישה מומחים רפואיים. ד"ר יצחק קורן מונה כמומחה בתחום האורטופדי, ד"ר שריה כהנוביץ בתחום הכירורגיה הפלסטית, ד"ר דני פישר כמומחה בתחום הפסיכיאטרי, פרופ' דוד ירניצקי בתחום הנוירולוגי וד"ר משה הראל בתחום אף אוזן וגרון. פרופ' ירניצקי הסתייע בשירותיו של נוירופסיכולוג, מר עירד שרף, שהינו פסיכולוג שיקומי לבחינת הנזק הקוגניטיבי שנגרם לתובעת בתאונה ומסר בגינה הערכה נוירופסיכולוגית (במ/2).

התחום האורטופדי

4.         ד"ר יצחק קורן מסר חוות דעתו (במ/4) בתאריך  25.6.2007. כפי העולה מחוות הדעת התובעת פונתה ממקום התאונה לבית החולים הדסה בירושלים כשהיא מחוסרת הכרה.  הכרתה שבה אליה למחרת היום כשהייתה במחלקה לטיפול נמרץ ונמסר לה כי נגרמו לה בתאונה שברים לאורך רגל שמאל. בתקופת האשפוז נעשה קיבוע של הירך וברך שמאל בעזרת "פלטינות" ופצע נרחב בירך שמאל כוסה על ידי שתל עור. בבית החולים אושפזה למשך כחודש ימים. לאחר מכן ולתקופה של שלושה וחצי חודשים ישבה בכסא גלגלים, ובהמשך התנהלה בעזרת קביים למשך כחצי שנה  תוך שהיתה במעקב רפואי במרפאות החוץ בבית החולים הדסה וכן בקופת חולים במקביל אצל אורטופדים ופלסטיקאים כשהיא נזקקת גם לטיפולים פסיכולוגים ופיזיותרפיה ברגל שמאל כמו גם בשל סחרחורות ממנה סבלה. התובעת הדגישה בפני המומחה כי לא סבלה, לפני הפגיעה בתאונה, מפגיעה בשתי הגפיים התחתונות ולא היתה מעורבת בתאונות נוספות.

בבדיקת התובעת מצא ד"ר קורן כי ישנן צלקות מרובות בשתי הגפיים התחתונות, העליונות ובגב, בחלקן נרחבות והן חורגות מהתחום המשיק לתחום האורטופדי. באשר לעמוד השדרה המותני, מצא ד"ר קורן כי הציר תקין ללא חוסר נוירולוגי בגלל פגיעה בעמוד שדרה מותני, תנועות עמוד שדרה מותני מלאות, תקינות וחופשיות לכל הכיוונים ולפיכך לא מצא כי נותרה לה נכות בגב התחתון.

בכל הקשור עם פרק ירך וירך שמאל, ציין המומחה כי מדובר בשבר פתוח בירך שמאל. התובעת נאלצה לעבור התערבות ניתוחית לקיבוע תוך לשדי, כאשר השבר התחבר בעמדה אנטומית תקינה ללא סטיית ציר. בבדיקה קלינית ישנה הגבלה בתנועות פרק ירך, בעיקר בתנועת פישוק וסיבוב פנימי ובגין הפגיעה בירך שמאל מצא כי קיימים לתובעת 20% נכות לפי סעיף מותאם 48(1)(ו') לתקנות המוסד לביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה),תשט"ז-1956 (להלן:" תקנות המל"ל").

בכל הקשור עם ברך שמאל, מצא כי מדובר במצב שלאחר שבר מרוסק של המשטח המפרקי של הטיביה. השבר של ה- Tibial Plateau קובע בעזרת בורג. לפי צילומי הרנטגן ישנה התפתחות של שינויים ניווניים במפרק הברך, במשטח הפיקה ובמשטח המפרקי של הטיביה בעיקר בלשכה הפנימית. היציבות תקינה ללא הפרעה מיניסקאלית ובגין כך מצא כי לתובעת נכות בשיעור 10% עפ"י סעיף מותאם 35(1)(ב') לתקנות המל"ל.

בסך הכול מצא כי לתובעת 28% נכות אורטופדית והמליץ על מינוי מומחה בתחום הפלסטי לבדיקת נכויותיה בשל הצלקות.

5.      ביחס לנכות האורטופדית ציינה התובעת בסיכומיה כי לאור חקירתו של ד"ר קורן בבית המשפט, הפגיעה בברך לא תשתפר במהלך השנים ובאשר לפגיעה בירך, זו עלולה להחמיר אף אם מדובר באחוזים קטנים ורצוי היה כי לא תפעיל משקל מיותר על הרגל.

הנתבעת אינה שוללת למעשה שיעור הנכות הרפואית בתחום האורטופדי ומכאן, ששיעור הנכות התחום האורטופדי באופן מוסכם, עומד על 28% רפואית.

תחום הכירורגיה הפלסטית

6.         ד"ר שריה כהנוביץ' פרט בחוות דעת שנתן בתאריך 15.9.08 כי לתובעת צלקת בקדמת הקרקפת מימין מוסתרת בתוך השיער במימדים 0.2 ס"מ על 7 ס"מ. כמו כן, בידיים כ- 10 צלקות זעירות, חלקן בגוון כחלחל (קעקוע חבלתי) המתמזגות בסביבתה. בגב במרכז הגב משמאל צלקת פסית באורך 11 ס"מ, רכה אלכסונית וחלקה בגוון כחלחל. במותן משמאל כתם צלקתי בהיר מעט מסביבתו במוצקות העור בגבולות לא סדירים במימדים של 1X5 ס"מ.

ירך שמאלית צלקת ניתוחית אנכית קווית מהמותן ולמטה במימדים של 1X5 ס"מ עם סימני תפרים בצידיה. בקדמת הירך החוצה ואחורה 3 אזורי צלקת, במקום נטילת העור להשתלה. העור סמוכות ואנכיות, במימדים כלליים של 17X16 ס"מ. הצלקות במוצקות רכה וכהות במעט מסביבתן. על החלק הפנימי של הירך, צלקת באזור השתלת העור. השתלה ישירות על השריר. צלקת כהה מסביבתה, שקועה, ובעלת מתאר פנים לא אחיד. הצלקת בדמות משולש שבסיסו עליון ובאורך 13 ס"מ ושתי צלעותיו האחרות באורך 15 ס"מ, 16 ס"מ, מסתיימות בקודקוד תחתון. מהבסיס יוצאת צלקת נוספת, רוחבית ושקועה, בחלקה האחורי של הירך, במימדים 1X6 ס"מ.

בנוסף קיימת ירידה בתחושה באזורים שסביב צלקת ההשתלה וקיימת רגישות למגע באזור השתל. בברך שמאל 3 צלקות קטנות בלתי מובחנות מקיבוע השבר. בקרסול חיצוני משמאל צלקת ניתוחית אנכית, עם סימני תפרים, במימדים 0.5X6 ס"מ. ברגל ימין על פני הברך והירך הימנית מספר צלקות קטנות בגוון שחור (קעקוע חבלתי). על פני הירך צלקת רוחבית במימדים של 0.3X7 ס"מ ולידה כתמים צלקתיים שנגרמו מפצעי שפשוף.

הצלקות אינן קלואידיות, מיעוטן היפר טרופיות, ואינן דבוקות לרקמות שמתחתן, למעט הצלקת מהשתל, כמו כן אינן יוצרות כוויצה. אין רגישות למגע בצלקות, למעט צלקת השתל וכל הצלקות במצבן היציב והסופי ללא שינוי עצמוני בעתיד.

בשל צלקות הגוף קבע המומחה לתובעת 20% נכות (ירך שמאל במקום השתלת והתרומה, כמו גם צלקות קוויות זעירות בידיים, גב, ברך שמאל, קרסול חיצוני שמאל וברגל ימין), ולצלקת הפנים, זו המוסתרת בשיער, קבע 3% נכות. עוד קבע שניתן לנסות ולשפר מראה מקצת הצלקות בעלות הגוון הכהה הנובע מקעקוע חבלתי באמצעות רביזיה ניתוחית בהרדמה מקומית בעלות של 10,000 ש"ח ברפואה הפרטית, כמו גם הקלת הרגישות למגע בצלקת השתל על ידי סדרת הזרקות מקומיות בחומר מסוג CELESTON כשעלות סדרה בת 6 הזרקות ברפואה הפרטית היא 3,600 ש"ח.