פלונית ואח' נ' פלונית ואח'

1. המנוח נפל בשירות מילואים ברמת הגולן. מחלוקת קשה וכאובה נטושה בין הוריו של המנוח לבין אלמנתו בשאלת השימוש בזרעו על מנת להפרות אישה אחרת, והיא באה לידי ביטוי בבקשה שלפניי.

הרקע לבקשה לדיון נוסף

2. חייו של המנוח נגדעו באחת, והוא לא נתן טרם מותו הסכמה מפורשת מדעת – באמצעות צוואה או הוראות מקדימות בכתב – לשימוש בזרעו לאחר מותו. הוריו של המנוח מבקשים לעשות שימוש בזרעו על מנת להפרות בו אישה אחרת, ואילו אלמנתו מתנגדת לכך. הן ההורים והן האלמנה עמדו בנחרצות לאורך שלביו השונים של ההליך על עמדותיהם השונות, כל אחד מתוך אמונה באמת ובתמים כי העמדה שהוא מייצג היא היא המייצגת נאמנה את רצונו של המנוח.

3. בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט המחוזי, נעתרו לתביעת ההורים לעשיית שימוש בזרעו של בנם המנוח על מנת להפרות בו אישה אחרת, חרף התנגדות האלמנה. בקשת רשות הערעור שהגישה לבית משפט זה נדונה כערעור, וביום 10.3.2016 החליט המותב שדן בערעור על הרחבת הרכב השופטים לנוכח השאלות העקרוניות שעורר. הערעור נדון אפוא בפני הרכב מורחב של חמישה משופטי בית משפט זה, אשר ביום 22.12.2016 פסקו כי יש לקבל את ערעור האלמנה ולבטל את פסקי הדין קמא ללא צו להוצאות (בע"ם 7141/15 פלונים נ' פלונית (22.12.2016)).

4. בפסק הדין מושא הבקשה לדיון נוסף נקבעה ברוב דעות (מפי השופטת א' חיות, ובהסכמת השופטים י' דנציגר, י' עמית ו-מ' מזוז, כנגד דעתו החולקת של השופט ח' מלצר) הלכה חדשה, לפיה מקום שנפטר אדם שהייתה לו בת זוג קבועה מבלי שנתן ביטוי מפורש לרצונו או להסכמתו לעניין ושימוש בזרעו לאחר מותו, קמה חזקה הניתנת לסתירה לקיומו של "רצון משוער" של הנפטר להביא ילדים לעולם גם לאחר מותו עם בת זוגו. לכן, ככלל, תהא בת הזוג ולא איש מלבדה רשאית לעשות שימוש בזרע לצורך הפרייתה היא. השופט מלצר, בדעת מיעוט, סבר שדין הערעור להידחות.

           על פסק דין זה הגישו הורי המנוח את הבקשה לדיון נוסף שלפניי.

הבקשה לדיון נוסף והתגובות לה

5. ההורים מבקשים כי אורה על קיום דיון נוסף בסוגיה בפני "כל שופטי בית המשפט העליון, בהרכב מקסימלי", אשר יחייב, וכך מבוקש, את ביטול פסק הדין מושא הבקשה והשבת פסקי הדין דלמטה. לבקשה צורפו דבריה של אם המנוח, אשר ביקשה להשמיע את קולה, וכתבה, בין היתר, כך:

"מיום מותו של בננו אנו מנהלים חיים מול המוות, חיים עם המוות ורצון ברור להמשך חיים. אם נלקחו זירעונים מגופו של בננו המת, והם עדיין חיים ויכולים להביא חיים חדשים, זוהי המשימה הכי חשובה שאנו חייבים לבננו [...]. יש לי נכדות כבר ולכן זה לא בא ממקום אישי, אני לא נמצאת במקום של המשכיות שלי, אלא של הצוואה של בני [...]. אנא, תנו לנו להפסיק את המסע המפרך הזה, שיסתיים בחיים, בהמשכיות של הבחור האהוב והמקסים, תנו לי לקיים את ההבטחה לבן שלי".