פלונית ואח' נ' פלוני ואח'

מבוא

1. התובעת הותקפה על ידי בעלה לשעב (להלן: "הנתבע"). הנתבע ירה בה בפני ילדתם הקטנה שש יריות באמצעות כלי נשק שהיה ברשותו במסגרת עיסוקו כשומר.

    

   הנתבע הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון מיום 10.3.2011, וריצה את מאסרו.

    

2. התובעת הגישה תביעה זו בגין נזקי גוף בעקבות מעשה התקיפה. התביעה הוגשה כנגד הנתבע, מעסיקו ומדינת ישראל. הנתבעת הגיעה להסדר עם הנתבעים הנוספים במסגרת הליך גישור. הנתבע לא היה צד להליך הגישור.

    

3. בפסק דין זה זו אדון בשאלת הנזק שנגרם לתובעת בעקבות מעשה התקיפה כאשר אין מחלוקת לעניין האחריות.

    

4. במועד הירי, 13.11.2010, התובעת הייתה בת 25, אם לבת שנתיים. כיום, התובעת בת 35 , רווקה, המגדלת את בתה, לטענתה, ללא כל תמיכה מהנתבע.

    

    

    

   נזקי התובעת

    

5. להלן יפורטו ראשי הנזק הנתבעים על ידי התובעת, טענות הנתבע ביחס לכל ראש נזק והכרעתי בטענות הצדדים.

    

6. תחילה אתייחס לשאלת הנכות הרפואית והשלכתה התפקודית.

    

   נכות רפואית ותפקודית 

    

7. המוסד לביטוח לאומי קבע לתובעת 71% נכות רפואית. אחוזי נכות אלה משקפים נכות נוירולוגית ופסיכיאטרית. הצדדים אימצו את קביעת המל"ל באשר לנכותה הרפואית, אשר קבע נכויות אלה:

   * בגין ptsd בשיעור של 20% לפי סעיף 34(ב)(3).

   * בגין כאבי ראש בשיעור 30% לפי סעיף 29(6)(111)

   * בגין כאבים ברגל ימין בשיעור של 10% לפי סעיף 35(1)(ב).

   * בגין שיתוק חלקי בעצב בשיעור 10% לפי סעיף 32(4)(א)(11)

   * בגין צלקות בשיעור של 20% לפי סעיף 75(2)(ג)

   * בגין הפרעות בלתי ניכרות של מערכת העיכול בשיעור של 20% לפי סעיף 14(1)(ג).

    

   מוסכם על הצדדים כי אלו אחוזי הנכות הרפואית של התובעת, לצורך ההכרעה לעניין הנזקים.

    

8. לטענת התובעת, יש לראות באחוזי הנכות כמצביעים על אובדן כושר מלא בפועל. לטענתה, גם המוסד לביטוח לאומי הכיר בה כאמור, וקבע לה אי כושר לצמיתות בהיקף של 100%.

    

9. כלל ידוע הוא כי קביעת הנכות התפקודית "היא מהנושאים המובהקים הנמצאים בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית" (ע"א 9703/10 חאג' יחיא סאמר נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ בפסקה 5 (12.6.2011) וגם (תא (חי') 966-06‏ ‏ אולגה פינקלשטיין נ' הפול-המאגר הישראלי לביטוח רכב בע"מ). שיעור הנכות התפקודית נקבע על פי נתוניו האישיים של הניזוק הקונקרטי, שיעור הנכות הרפואית, ועוד נסיבות אשר יכולות להשפיע על יכולת התפקוד של הנפגע (ע"א 4302/08 שלמאייב נ' בדארנה (25.07.10))

    

   הנכות התפקודית משקפת את שיעור הפגיעה ביכולת התפקוד של הניזוק כתוצאה מהנכות הרפואית שנקבעה לו, ואין מניעה לקבוע כי שיעור הנכות התפקודית שונה מן הרפואית, עניין זה נתון לשיקול דעתו של בית המשפט אם זה השתכנע שקיים פעם בין שיעור הנכות הרפואית לבין השפעתה הצפויה על יכולתו התפקודית (33803-12-10‏ ‏ פלוני נ' גן השקמה בע"מ )

    

   יפים לעניין זה דברים שנאמרו בע"א 516/86 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' אזולאי פ"ד מ(4) 690, 703, 705 (1986)). "...כדי לקבוע את שיעור הנכות התפקודית לעניין קביעת שיעור נזקיו של הנפגע לפי חוק הפיצויים, שומע השופט הדן במשפט ראיות לעניין תפקודו של הנפגע, כישוריו וסגולותיו, רמת השכלתו, תחומי עיסוקו ועוד כיוצא באלה היבטים, שאינם בתחום מגבלותיו הרפואיות של הנפגע דווקא. על פי המכלול ועל פי מגוון המרכיבים יקבע השופט, בסופו של דבר, את שיעורה של הנכות התפקודית של אותו נפגע".

    

10. לענייננו, לתובעת 71% נכות רפואית. הפגיעה הרב מערכתית שנותרה בגופה, בעלת השלכה הן בתחום הגופני והן בתחום הנפשי.

     

    בחוות דעת שיקומית שהוגשה על ידי התובעת למל"ל נכתב:

     

    "נותרה עם טראומה קשה, מתמודדת עם הטיפול בילדה והתלות במשפחתה, כך שאינה יכולה לשוב למעגל העבודה או לחיים עצמאיים עקב ליקוייה הרבים. השילוב בין מצבה הקוגניטיבי התנהגותי עקב פגיעת הראש תלונותיה וסבלה מכאבי ראש, ביעותים עקב הטראומה הקשה שעברה ומצב השכלתה הבסיסי, מונעים ממנה באופן ברור לשוב למעגל העבודה". (נספח ג' לתצהיר התובעת)

     

    התובעת העידה לענין זה:

    ש. לגבי קביעת הביטוח הלאומי, קבעו לך אי כושר שאת לא מסוגלת לעבוד.

    ת. כן.

    ש. את לא מסוגלת לעבוד בעבודה עם ישיבה.

    ת. דרך בטוח לאומי הלכתי ללמוד חצי שנה ברחובות, אחרי זה עם כל הקושי שלי לא הספקתי לצאת לעבוד. לא הצלחתי.

     

    לשאלת בית המשפט האם תוכלי להסביר מדוע לא הספקת לצאת לעבוד, אני משיבה שלא לא הספקתי אלא אין לי יכולת ועם הכאבים שלי לא יכולתי לצאת לעבוד. כל בוקר אני לוקחת את הילדה שלי לבית ספר שיהיה לה טוב. אפילו את הילדה שלי להוציא מאוד קשה לי, אני לא מסוגלת לצאת לעבודה.

    ....

    ש. תתארי את סדר היום שלך.

     

    ת. בבוקר אני מסדרת את הילדה, מטפלת בעצמי בקופת חולים, וחוץ מזה לא עושה כלום.

    ש. איזה תרופות את נוטלת היום.

    ת. יש לי כל מיני כדורים ותרופות, אבל לא יודעת את הסוג.

    ...

    ש. את נוטלת תרופות נפשיות אחרות.

    ת. כן, כל הזמן מחליפים לי.

    (עמ' 22 שורות 25-35, עמ' 23 שורות 6-26).

     

    בחקירה החוזרת העידה:

     

    ש. הוא שאל אם את יכולה לעבוד בישיבה, את יכולה לשבת הרבה זמן.

    ת. לא.

    ש. אחרי שעה שעתיים.

    ת. זה עושה לי בעיות. הגב שלי. אין לי יכולת לא בישיבה ולא בעמידה.

    (בעמ' 25 שורות 23-25).

     

11. בשים לב לשיעורי הנכות הגבוהים, מהות הפגיעות, עדות התובעת חוות הדעת שצורפו, וכן קביעותיו של המל"ל, מצאתי מקום לקבע כי יש לייחס תפקודיות מלאה לנכות זו, זאת בשים לב לגילה, השכלתה, והעבודות מהם התפרנסה עד ליום בו אירע אירוע הירי וחומרת הפגיעה הנפשית והפיסית.

     

    אני מקבלת את הטענה, לפיה מאז התאונה סובלת התובעת ממגבלות ומנכות תפקודית פיזית ונפשית שלא מאפשרות לה להמשיך ולהתפרנס בדרך שבה התפרנסה עד ליום התאונה .

     

    בנסיבות העניין, אני סבורה כי יש לראות בנתבעת כבעלת 100% נכות תפקודית.

     

    הפסדי שכר לעבר 

     

12. הנתבעת ילידת 1985, בגיל 17 עלתה לישראל מאתיופיה, למדה עברית והתפרנסה כפועלת בפס ייצור ומעבודות ניקיון.

     

    בסיס חישוב ההשתכרות

     

13. ערב התאונה, התובעת עבדה במשרה מלאה שכר מינימום והציגה תלושים ביחס לרוב התקופה. בנוסף לתלושים שצירפה (נספח א' –ב לתצהיר), התובעת טוענת כי עבדה במשק בית, עבודה שעליה קיבלה שכר לא מדווח במזומן. לכן, טוענת התובעת שיש לחשב את הפסדי ההשתכרות על בסיס שכר חודשי שבין שכר מינימום לבין שכר חציוני כמשרה מלאה עד גיל פנסיה.

    התובעת לא עבדה כלל מאז הירי, לטענתה, עקב הפגיעה, ונגרם לה אובדן הכנסה מלא.

     

14. לטענת הנתבע, התובעת מאז עלייתה ארצה לא הצליחה ללמוד את השפה העברית אף לא באופן בסיסי, ולפיכך תביעתה לפגיעה בכושר ההשתכרות ו/או הפסדי שכר לעבר או לעתיד לא יכולים להתקבל. התובעת לא הוכיחה שלולא פגיעתה הייתה משתלבת בשוק העבודה.

     

    לטענת הנתבע, התובעת נמנעה מלצרף אסמכתאות ו/או ראיות לדרך חישוב רכיב הפסד ההשתכרות לעבר, ויש לזקוף זאת לחובתה ולראות כאילו אין לתובעת הפסדים כאלה כל עוד לא הוכח אחרת.

     

    בנוסף, לטענתו, התובעת לא עמדתה בחובתה להקטין את נזקיה, ונוח לה להמשיך שלא לעבוד, המל"ל דחה את בקשתה לעזרה פיזית בבית. גם לולא הפגיעה התובעת לא הייתה משתלבת בשוק העבודה כיוון שאינה מדברת או מבינה עברית. ולכן יש לדחות את תביעתה להפסדי השתכרות לעתיד.

     

15. לאחר ששקלתי טענות הצדדים , אני סבורה כי יש לקבע את בסיס השכר לאבדן השתכרות לעבר בשכר מינימום.

     

    כאמור, הוכח שערב התאונה התובעת עבדה והשתכרה סכום של כשכר מינימום (גם אם המדובר בתקופות שאינן רצופות).

     

    מיום התאונה ועד היום הפסיקה התובעת לעבוד (ראה עמודים 22-23 לפרוטוקול עדות התובעת שלא נסתרה) . בשים לב למסקנתי לענין הנכות התיפקודית, הרי שיש לקבע כי הוכח כי קיים קשר סיבתי בין התאונה, לבין הגריעה בכושר השתכרות התובעת.

     

16. להלן חישוב ההפסדים לעבר:

     

    4,265*111 בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מאמצע התקופה- 496,003 ₪.

     

    (שכר מינימום ערב התאונה משוערך להיום כפול מספר החודשים שחלפו עד היום+ תוספת הפרשי הצמדה וריבית מאמצע התקופה תוצאה כוללת של: 496,003).

     

    הפסדי השתכרות לעתיד-

     

17. בשים לב לקביעתי בדבר ההשלכה התפקודית של הנכות, אני סבורה כי יש מקום לקבע פיצוי אקטוארי מלא לעתיד, לאור העובדה כי התובעת אינה עובדת מאז התאונה, ולאור קביעתי יש לראות בפגיעה כמשליכה על תפקודיות התובעת בשיעור של 100%. על כן, יש לקבע כי כתוצאה מהפגיעה התובעת איבדה את יכולת ההשתכרות לעבר וכן לעתיד.

     

    התובעת העידה בהקשר זה :

    ש. היום את לא עובדת ואת בת 35.

    ת. נכון.

    ש. האם את רואה מצב שבעוד כמה שנים הילדה תגדל ואת כן תוכלי לעבוד או תרצי לעבוד.

    ת. איך ישתפר? דווקא כשאני מתבגרת זה ישתפר?

    ש. עבודה זה לא רק להרוויח כסף היא גם ממלאת את האדם בהרבה דברים אחרים. אם את כן תעבדי כשתרגישי יותר טוב זה יקל עליך. בעוד כמה שנים את חושבת שתעבדי אם מצבך הרפואי ישתפר.

    ת. אני אפילו שאתה רואה שאני בגיל צעיר עד היום מתקשה, ואנשים מדברים על ידי, נפגעתי בראש זה נשרף לי הראש, אני מרגישה שריפה בראש, איך אתה חושב שיהיה לי יכולת לעבוד.

    ש. איך את מתכוונת להשתקם. גם על החיים האישיים שלך. את רוצה לנסות להשתקם.

    ת. אם היה לי יכולת או תלוי בי הייתי רוצה לחזור למצבי הקודם ולהיות כמו כולם. אני מודה לה' שניצלתי.

     

    (בעמ' 25 שורות 1-10, בעמ' 24 שורה 36).

     

18. להלן חישוב אבדן הכנסה לעתיד:

    5,000*246.6593= 1,233,296 (שכר מינימום כיום כפול מקדם היוון של 32 שנים )

    עבר ועתיד: 1,729,299 כפול 12.5% = 216,162

     

    סה"כ הפסד השתכרות לעבר עתיד ותוספת פנסיה= 1,945,461 ₪ המשקפים חישוב אקטוארי מלא.

     

     

    כאב וסבל ואובדן הנאות החיים

     

19. לטענת התובעת, נסיבותיו המזעזעות של מקרה הירי והסבל הרב שנגרם לתובעת מצדיק פסיקת פיצוי בגין ראש נזק זה בסך של 600,000 ₪ - סכום המבטא את הכאב הפיזי והנפשי במהלך האירוע, בסמוך לו ובשנים שחלפו מאז. התובעת תמכה את סיכומה בפסיקה רלוונטית לענין נסיבות זהות.

     

    הנתבע טען כי יש לפסוק סך של 50,000 ₪ עבור רכיב זה.

     

20. התובעת נפלה קורבן לאלימות קשה מבן זוגה, שירה לעברה ירי מכוון מול עיני בתה בגיל הרך. התובעת ספגה בגופה מספר רב של כדורים שגרמו לה לפגיעה רב מערכתית ברוב אזורי גופה והותירו אותה נכה ומצולקת נפשית וגופנית.

     

    בנסיבות קשות אלה מצאתי לנכון לפסוק סכום של 500,000 ₪ בגין ראש נזק זה.

     

     

     

     

     

    פגיעה באוטונומיה 

     

21. התובעת ביקשה פיצוי בגין ראש נזק - פגיעה באוטונומיה, הנתבע לא התייחס לראש נזק זה כלל. לא מצאתי לנכון לפסוק עבור ראש נזק זה במובחן מהכאב וסבל שנפסקו לעיל בגין העוולה הנזיקית.

     

    הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד

     

22. לטענת התובעת היא נזקקה לטיפולים מצילי חיים וממשיכה להיזקק לטיפולים משקמים אינטנסיביים וכן לנטילת תרופות רבות. התובעת מבקשת מבית המשפט לפסוק לה סכום גלובלי בסך 500,000 ₪ שישקף את ההוצאות הנ"ל בתוספת טיפולי פסיכולוגיה ופסיכיאטריה שאליהם היא נדרשת למשך ימי חייה.

     

    לטענת הנתבע, התובעת לא צירפה אף לא מסמך ו/או קבלה לעבר או לעתיד אשר יוכלו להעיד על ההוצאות אותן היא דורשת לעיל, כמו כן התובעת חברה בקופת חולים ולכן עתידה לבצע את הטיפולים במסגרת הקופה. משכך התובעת לא זכאית לפיצוי בגין ראש נזק זה.

     

23. עיון בהיסטוריה הרפואית מעלה נטילת טיפולים רפואיים כגון פיזיותרפיה, טיפולי פסיכולוג ופסיכיאטר, וכן צריכת תרופות. בחוות הדעת אשר הוצגה על ידי התובעת למל"ל נאמר כי התובעת תדרש להמשך מעקב רפואי ושיקומי לנוכח פציעותיה הרבות, וכן לטיפולים בהתאמות.

    עוד נאמר בחוות הדעת כי דרושים לתובעת טיפולים פסיכולוגיים ופסיכיאטרים תוך התאמת טפול תרופתי בהיותה חולה כרונית.

     

    התובעת העידה כי היא נוטלת תרופות אולם לא שומרת קבלות. התובעת בחקירתה אישרה כי תקופה היתה בטיפול פסיכולוגי וכי היא נוטלת תרופות פסיכיאטריות ואישרה כי הטפולים עד היום מתקבלים בקופת חולים .

     

24. ניסיון התובעת להשתקם כרוך בעלויות. בנסיבות אלה מצאתי לנכון, תוך התחשבות בטענות הנתבע כי הטיפולים יינתנו במסגרת הקופה (כפי שבפועל אישרה התובעת עד היום), לפסוק לתובעת סכום גלובלי בסך 20,000 שח.

     

     

     

    הוצאות נסיעה לעבר ולעתיד 

     

25. לטענת התובעת, היא נאלצת לנסוע לטיפולים רבים - מצב שאינו צפוי להשתנות בעתיד. הנתבעת מפנה לפסיקה לפיה ככל שהנזק הוכח, זכאי הניזוק לפיצוי אף אם לא עלה בידו להוכיח שיעורו ובמקרה כזה ייקבע הפיצוי בסכום גלובלי של אומדן (ת"א 153/93 סלים נ מ"י (18.10.98)). התובעת מבקשת לפסוק לה סכום של 110,000 ₪ . סכום זה משקף כך לטענתה, הוצאה של 166 ₪ בחודש.

     

    לטענת הנתבע, בשל העובדה שלא צורפו אסמכתאות ו/או ראיות לחישוב רכיב זה יש לדחות את בקשתה לרכיב זה, כיוון שאין ולא יהיו הפסדי נסיעות כאמור.

     

26. התובעת העידה בחקירתה על הצורך שלה בנסיעות לטיפולים ולמשפחתה ועל הפחד שלה מנסיעות בתחבורה ציבורית, כאשר מחזות של גברים חמושים מכניסים אותה לטראומה:

     

    ש. נשאלת למה את נוסעת במוניות אם חסר לך כסף.

    ת. באוטובוסים יש הרבה אנשים שנוסעים עם אקדח וכל מיני ציודים שלהם, אני מפחדת מזה, משחזר לי הטראומה.

    (בעמ' 25 שורות 28-29).

     

    (אצין כי בא כח הנתבע התנגד לשאלה זו שהוצגה לתובעת בחקירה חוזרת כהשלמת הגרסה, אולם נעתרתי לשאלה בהמשך לשאלות שנשאלה בחקירתה הנגדית לענין הצורך בפיצוי זה).

     

    מצאתי לנכון לפסוק סכום גלובלי בגין ראש נזק זה בסך של 10,000 ₪.

     

     

    עזרת צד ג לעבר ולעתיד

     

27. לטענת התובעת, לאחר אירוע הירי נאלצה לשוב לבית הוריה ולהיות סמוכה יחד עם בתה על שולחנם. מדובר בעזרת צד ג החורגת מעזרה משפחתית רגילה.

     

    לטענתה, בעקבות האירוע היא מתקשה לתפקד בחייה היומיומיים וסובלת מחרדות קשות שגורמות לה להישאר רוב הזמן בביתה. מצבה הנפשי של התובעת מהווה מגבלה משמעותית בתפקוד היומיומי, מקשה עליה לצאת מביתה ולטפל באופן סדור בביתה. הקושי הפיזי בעמידה וישיבה ממושכים מקשים עליה בהחזקת הבית.

     

    בנוסף, הנתבעת טוענת כי בשל הפחד ממשפחת הנתבע, היא עזבה את מקום מגוריה שבנתניה ועברה לראשון לציון הרחק ממשפחתה, ובכך נפגעה היכולת שלה להסתייע בבני משפחתה.

     

    התובעת מבקשת לפסוק לה בגין ראש נזק זה סכום של 150,000 ₪ המשקף פחות משעתיים עזרה בשבוע למשך 40 שנה.

     

    לטענת הנתבע, התובעת לא הוכיחה כי נעזרה בעזרה חיצונית או בני משפחתה לרבות צירוף תצהירים כאמור. התובעת השיבה בחקירתה כי אין לה כל עזרה בראשון לציון כיום. ולכן יש לדחות את בקשתה לפסיקת הוצאות בגין רכיב ראש נזק זה.

     

28. כפי שעולה מעדותה של התובעת, מצבה הנפשי והפיזי הקשה הצריך סיוע רב מבני משפחתה בה ובבתה. כמו כן, לאור הפגיעה הרב מערכתית של התובעת ואחוזי הנכות, תזדקק לעזרה בין אם מבני משפחתה ובין ע"י עזרה חיצונית, בעתיד. בחוות דעת שיקומית שהוגשה למלל נאמר כי התובעת תדרש לעזרה בת 2-3 שעות ביממה, וכי תדרש לעזרה בטפול בביתה.

     

    מצאתי לנכון לפסוק לתובעת פיצוי גלובלי בגין רכיב ראש נזק זה בסכום של 100,000 ₪.

     

    פיצוי עונשי

     

29. לטענת התובעת, הנתבע הורשע בגין מעשיו ריצה את עונשו והשתחרר. עד היום לא מצא לנכון להתנצל או להביע חרטה על מעשיו. לכן מתבקש ע"י התובעת לפסוק פיצוי עונשי שיהלום נסיבות המקרה.

     

    הנתבע פנה לפסיקה (רע"א 9670/07 פלוני נ' פלוני (6.7.09)) וטוען כי לפיצויים עונשים אין מקום של ממש בהליך האזרחי אלא במקרים חריגים.

     

30. פיצויים עונשיים חורגים מן הפיצויים הרגילים בדיני הנזיקין (שמטרתם להשיב את המצב לקדמותו). בית המשפט העליון הכיר בסמכותם של בתי המשפט לפסוק פיצויים עונשיים בנסיבות המתאימות לכך (ראו לעניין זה- ע"א 140/00 אטינגר נ' החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ, פ"ד נח(4) 486, 567-562 (2004).

     

    אף כי אין חולק עוד על קיומה של סמכות כאמור, הובהר בפסיקה כי נוכח הבעייתיות הטמונה בפיצויים העונשיים ואופיים העונשי החורג ממאפייני המשפט האזרחי, אלו "שמורים למקרים חריגים ביותר" ובית המשפט לא ייטה לפסוק פיצויים עונשיים במסגרת הליך אזרחי, אלא במקרים חריגים" (ע"א 8382/04 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' מזרחי, פסקה 32 לפסק דינו של השופט ס' ג'ובראן (29.1.2009) וראה גם פסק דינו של השופט א' רובינשטיין - רעא 9670/07 ‏ ‏ פלונית נ' פלוני (6.7.09) שם קבע השופט כי במקרה שנגזר עונש בהליך פלילי, מדובר יהיה בחריגים שבחריגים.

     

31. מאז פסק הדין בעניין אטינגר נפסקו פיצויים עונשיים בערכאות הדיוניות במקרים חריגים ובינהם, אונס קבוצתי אכזרי וקשה (ת"א (מחוזי-חיפה) 209/05 פלונית נ' מזרחי (1.5.2008)); תקיפה מכוונת וזדונית שגרמה לפגיעה פיזית חמורה (ע"א 3309/04 (מחוזי-ת"א) מדני נ' מסיקה (13.7.2006)) בפסק דין מדני נפסקו 150,000 ₪ ביחס ל28% נכות שנגרמו ע"י המעוול. רצח אכזרי של אישה על-ידי בן זוגה (ת"א (פ"ת) 37449-11-10 פלוני נ' אלמוני (7.4.2015)), ומעשה רצח שבוצע כחלק מפיגוע טרור (ת"א (מחוזי י-ם) 4421/02 גביש נ' ארגון החמאס (22.1.2006) ועוד.

     

    הפיצויים העונשיים "נועדו לשקף את סלידתה של החברה מהתנהגותו של המזיק" (ע"א 9474/03 יורם גדיש תשתית ובנייה (1992) בע"מ נ' בהג'ת, פסקה 14 (2006) להלן עניין גדיש). חומרת מעשיו של המזיק משמשת אמת המידה הכללית לפסיקת פיצויים עונשיים.

     

    יישום בענייננו:

     

32. הנתבע ירה בתובעת 6 כדורים לעיני ביתם. בנס גדול התובעת נשארה בחיים. הכדורים חדרו למצחה, בטנה ורגלה והיא נותרה נכה, ומצולקת נפשית וגופנית. אין חולק על חומרת מעשיו של הנתבע, והתוצאות הקטסטרופאליות של מעשיו.

    מעדות התובעת עולה כי התובע לא הביע צערו ולא ניסה לקבל את מחילתה של התובעת.

     

    הנתבע הודה במעשיו במסגרת הסדר טיעון בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329 לחוק העונשין, התשל"ז 1977 וריצה 9 שנות מאסר. כמו כן הוטל עליו במסגרת ההליך הפלילי לפצות את המתלוננת סכום של 10,000 ₪.

     

    לאור הנסיבות הקשות של המקרה, לטעמי, מקרה זה נכנס לאותם מקרים חריגים המצדיקים פסיקת פיצויים עונשיים כאמור. בנסיבות העניין מצאתי לנכון לפסוק בגין ראש נזק זה סכום של 150,000 ₪ (וזאת תוך שהבאתי בחשבון את הפיצוי שנפסק בהליך הפלילי).

     

    חישוב סופי:

     

    הפסדי שכר עבר ועתיד בצירוף פנסיה	1,945,461
    כאב וסבל	500,000
    הוצאות רפואיות (עבר ועתיד)	20,000
    הוצאות נסיעה (עבר ועתיד)	10,000
    עזרת צד ג' (עבר ועתיד)	100,000
    פיצויים עונשיים	150,000
    סה"כ סכום ביניים	2,725,461

     

     

    ניכויים:

     

    ניכויי מל"ל (עבר ועתיד)	854,662
    סכום הסדר גישור עם ייתר הנתבעים	190,000

     

    סה"כ- 1,680,800 ₪

     

    לסכום זה יצורף שכ"ט לטובת הלשכה לסיוע משפטי . שכ""ט יועבר לסיוע המשפטי באמצעות אוצר המדינה, ואגרת משפט.

     

     

    המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.

     

     

    ניתנה היום, י"ט אדר תש"פ, 15 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.