פלוני נ' שירותי בריאות כללית

1. לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בגדרו נעתר בית המשפט לבקשת המשיבה 1 והורה על דחיית תובענתה הכספית של המבקשת 1 - המבוססת על עילה של "חיים בעוולה" - על הסף (ת"א 16729-01-14). ביסודה של בקשת הארכה עומדת הטענה כי לאחר מתן פסק הדין שונתה ההלכה בעניין הוראות המעבר שנקבעו בעקבות הלכת המר (ע"א 1326/07 המר נ' עמית (28.5.2012)), כך שלאחר השינוי פסק הדין אינו יכול עוד לעמוד על כנו.

2. על מנת להקל על הבנת הדברים אתייחס בקצרה להלכת המר ולאותן הוראות מעבר אשר נקבעו בעקבותיה והרלוונטיות לענייננו (לפירוט מלא ראו, רע"א 398/18 מדינת ישראל - משרד הבריאות נ' פלוני, פיסקאות 9-3 (15.3.2018) (להלן: עניין משרד הבריאות)).

          כידוע, הלכת המר ביטלה את עילת ה"חיים בעוולה" של היילוד, אשר הוכרה בפסיקה כמחצית היובל קודם לכן, וקבעה כי רק להורי היילוד עומדת עילת תביעה של "הולדה בעוולה". לנוכח ההבדל המשמעותי בין מועד התיישנותה של תביעת קטין לבין מועד התיישנותה של תביעת בגיר, ביטול עילת היילוד יצר מצב שבו מועד ההתיישנות של ה"יחידה המשפחתית" התקצר באופן משמעותי. משכך, במסגרת פסק דין המר ושורה של פסקי דין שבאו בעקבותיו, נקבעו הוראות מעבר שנועדו להבטיח כי לא תיסגר הדלת בפני תובעים בשל הקיצור האמור.

          לענייננו רלוונטית ביותר ההלכה שנפסקה ברע"א 7490/14 שירותי בריאות כללית נ' פלונית (28.12.2014) (להלן: עניין שירותי בריאות כללית). בפסק דין זה נדונה קבוצת מקרים שבהם בעת מתן פסק הדין בעניין המר טרם הוגשה כל תביעה (בין מטעם היילוד ובין מטעם ההורים), ובנוסף תביעת ההורים טרם התיישנה, כך שניתן היה להגישה בסמוך לאחר מתן פסק הדין בעניין המר. לאחר בחינה מקיפה של העניין קבע בית משפט זה כי במקרים בהם תביעת ההורים התיישנה בתוך פרק זמן של פחות משנה מיום מתן הלכת המר (28.8.2012), יוכל היילוד להגיש תביעה בעילה של "חיים בעוולה" (חרף ביטולה של עילה זו) עד ליום 28.8.2015. ובמילים אחרות: ככל שתביעת ההורים התיישנה עד ליום 28.8.2013, ניתן יהיה להגיש את תביעת היילוד עד ליום 28.8.2015.     

          הלכת שירותי בריאות כללית ניתנה ביום 28.12.2014. ביום 28.8.2016 ניתן פסק דין נוסף בסוגיית הוראות המעבר ביחס להלכת המר, הוא פסק הדין בעניין מכבי (רע"א 4288/15 מכבי שירותי בריאות נ' לוי (28.8.2016)). בפסק דין זה נדונה קבוצת מקרים שגם בהם, בעת מתן פסק הדין בעניין המר טרם הוגשה תביעה כלשהי; אלא שבשונה מהמקרים שנדונו בעניין שירותי בריאות כללית, מועד התיישנותה של תביעת ההורים חל יותר משנה לאחר הלכת המר, היינו לאחר יום 28.5.2013. בפסק הדין נקבע, בין היתר, כי תביעות שהוגשו על ידי היילוד עד ליום 28.8.2015 תמשכנה להתברר, וזאת חרף העובדה שתביעת ההורים התיישנה לאחר חלוף יותר משנה ממועד מתן פסק הדין בעניין המר. למען שלמות התמונה אציין כי בפסק הדין נכללה קביעה אופרטיבית נוספת אשר התקבלה בדעת רוב (בעניין ה"קבוצה הנסתרת"), אך זו אינה דרושה לענייננו.

3. ומכאן - לרקע העובדתי של המקרה דנן: המבקשת 1 נולדה ביום XX.X.XXXX כשהיא סובלת ממומים רבים. ביום 8.1.2014 הגישו המבקשת 1 והוריה, המבקשים 2 ו-3 (שלושתם יחד להלן: המבקשים) תובענה נזיקית כנגד המשיבה 1 (להלן: הנתבעת) בעילות של "חיים בעוולה" ושל "הולדה בעוולה". בהמשך הדרך תוקנה התובענה כך שתביעת ההורים נמחקה, ונותרה רק תביעת המבקשת 1 בעילה של "חיים בעוולה". הנתבעת מצדה הגישה הודעת צד שלישי כנגד המשיבים 4-2 וכנגד הורי המבקשת 1.

4. הנתבעת הגישה בקשה לסילוק התובענה המתוקנת על הסף מחמת היעדר עילה. ביום 15.12.2015 קיבל בית המשפט המחוזי את בקשת הסילוק והורה על דחיית התובענה על הסף (להלן: פסק הדין). בפסק הדין נקבע כי עילת התביעה של ההורים - "הולדה בעוולה" - נוצרה ביום הלידה (XX.X.XXXX), ועל כן התיישנה שבע שנים לאחר מכן, ביום XX.X.XXXX. לפיכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי תביעת המבקשת 1 אינה חוסה תחת איזו מהוראות המעבר שנקבעו עד לאותה עת והמאפשרות ניהולה של תביעת היילוד בעילה של "חיים בעוולה". יודגש, כי פסק הדין ניתן עובר למועד נתינתו של פסק הדין בעניין מכבי.

5. המבקשת 1 נמנעה מלערער על פסק הדין. ביום 28.8.2016, כשמונה חודשים וחצי לאחר מתן פסק הדין, ניתן פסק הדין בעניין מכבי. בקשת הארכה שלפניי הוגשה ביום 5.9.2016, ימים בודדים לאחר מכן, וצורפה לה הודעת הערעור גופה. בגדר בקשת הארכה אין המבקשים חולקים על כך שתוצאת פסק הדין הייתה נכונה לשעתה. אולם לטענתם, פסק הדין בעניין מכבי שינה את מצב הדברים כך שכיום התוצאה אליה הגיע בית המשפט המחוזי אינה נכונה עוד. לפיכך, יש מקום לבטל את פסק הדין ולהורות על החזרת הדיון לערכאה הדיונית לשם בירור התובענה לגופה.

6. הנתבעת ביקשה לעכב את הגשת תשובתה לבקשת הארכה עד לאחר הכרעה סופית בעתירה לדיון נוסף בפסק הדין בעניין מכבי. זמן מה לאחר שנדחתה העתירה לדיון נוסף (דנ"א 7107/16 שירותי בריאות כללית נ' פלונים (11.1.2017)), הודיעה הנתבעת כי היא מתנגדת לבקשת הארכה. לטענתה, הבקשה להארכת מועד הוגשה באיחור ניכר ואינה מגלה "טעם מיוחד" למתן ארכה. עוד נטען, כי ככל שהמבקשים היו מעוניינים להביא לשינוי ההלכה בנוגע להוראות המעבר ביחס להלכת המר, היה עליהם להגיש ערעור במועד ולא "לשבת על הגדר" ולהמתין לשינויים אפשריים בפסיקה.