אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פלוני נ' ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ ואח'

פלוני נ' ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 15/06/2022 | גרסת הדפסה

ת"א
בית משפט השלום קריית גת
5439-02-20
22/05/2022
בפני השופט:
אבישי זבולון

- נגד -
תובע:
פלוני
עו"ד אבן ברי מחמוד
נתבעים:
1. ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ באמצעות עו"ד ירון ארד
2. חוסאם אבו קוידר
3. כלל חברה לביטוח בע"מ באמצעות עו"ד מ. זיידמן

פסק דין
 
 

 

  1. לפני תביעת התובע, יליד X/X/1977, בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונה מיום 13/2/19, במהלך עבודתו.

     

  2. התובע, מפעיל טרקטור במקצועו, נפגע בגופו במהלך עבודתו, לאחר שהעמיס באמצעות רמפה מחפרון (להלן: "מחפרון או טרקטור") על גבי משאית ובמהלך הירידה, נפגע באצבע הרביעית בידו השמאלית ( אינה דומיננטית ) באופן שהאצבע נתלשה מהמקום.

     

  3. הנתבעת 1 ביטחה את המחפרון והנתבעת 3 ביטחה את המשאית.

     

  4. במסגרת כתב התביעה המתוקן טען התובע כי התאונה מהווה תאונת דרכים כמשמעותה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים, תשל"ה-1975 ובהיות התובע נהג רכב המחפרון והוא נפגע במהלך ירידה מהמחפרון אזי על הנתבעת 1 האחריות לפצותו בגין נזקיו. לחילופין, וככל שתתקבל טענת הנתבעת 1 כי התאונה התרחשה לאחר שסיים התובע את השימוש במחפרון הרי שיש לחייב את הנתבעת 2 כמבטחת המשאית, בהינתן כי התובע נפגע במהלך ירידה מהמשאית לאחר העמסת המחפרון. לחילופי חילופין, טען התובע כי מדובר בתאונה מעורבת ועל כן יש לחייב את שתי הנתבעות בנזקיו.

     

     

  5. הצדדים חלוקים בעניין הנסיבות, סיווג התאונה, חלוקת האחריות ובעניין הנזק.

     

  6. מטעם התובע העיד התובע בעצמו ומטעם הנתבעות לא העידו עדים.

     

  7. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

     

    טענות התובע בתמצית

  8. התובע מסר גרסה אחידה לעניין נסיבות התאונה, אשר לא נסתרה בחקירתו הנגדית.

     

  9. פגיעתו של התובע אירעה במהלך ירידתו מהמחפרון והמשאית ועל כן האירוע מהווה תאונת דרכים ויש לחייב את הנתבעת 1 בגין נזקי התובע.

     

  10. האירוע אינו נכלל בהגדרת החריג "פריקה וטעינה" ביחס למחפרון, שכן התובע סיים את העמסת המחפרון על גבי המשאית ופנה לרדת לצורך נסיעה ועל כן אין תחולה לחריג שבחוק הפיצויים.

     

  11. ככל ולא ניתן להפריד בין שני כלי הרכב הרי שיש לקבוע כי עסקינן בתאונה מעורבת בהתאם לסעיף 3 לחוק הפיצויים.

     

    טענות הנתבעת 1 בתמצית

  12. בהתאם לגרסת התובע, הרי שיש לקבוע כי התובע סיים את הירידה מהמחפרון מרגע שהוא נעמד על רצפת המשאית על שתי רגליו ועל כן אין לחייב את הנתבעת 1.

     

  13. פעולת התובע לא היוותה "שימוש" במחפרון ועל כן אין מדובר בתאונת דרכים ביחס למחפרון, אלא תאונת דרכים ביחס למשאית.

     

    טענות הנתבעת 3 בתמצית

  14. בהתאם לגרסת התובע, הרי שיש לקבוע כי התובע החליק ממדרגות הטרקטור וכתוצאה מכך נתפסה אצבעו ונפגעה ועל כן יש לקבוע כי התובע לא סיים את ירידתו מהטרקטור.

     

  15. במהלך חקירת התובע בבית המשפט התגלו סתירות וגרסאות נוספות שלא באו לידי ביטוי בכתב התביעה ובתצהיר ועל כן עסקינן בהרחבת חזית.

  16. ירידתו של התובע מהטרקטור הינה פעולת לוואי של טעינת הטרקטור על גבי המשאית ובהתאם לגרסת התובע יש לקבוע כי פעולת הטעינה לא הסתיימה.

     

  17. התובע לא עשה פעולה הקשורה בקשר הדוק עם המשאית, אשר שימשה זירה בלבד.

     

    דיון בשאלת החבות

  18. גרסת התובע כפי שהובאה במסגרת כתב התביעה המתוקן פורטה כך: "באותו יום עבד התובע על מחפרון...בסיום העבודה העמיס את המחפרון על גרר משאית, העמסת המחפרון על גבי המשאית התבצעה על ידי נסיעה ועליה על גבי המשאית באמצעות רמפה מיוחדת. לאחר סיום שלב ההעמסה והנסיעה במחפרון, התובע ביקש לרדת מהמחפרון, הוא פתח את דלת הטרקטור והתחיל לרדת מאמצעות מדרגות המחפרון, כאשר הוא אוחז תחילה בידית של הדלת ובהמשך במדרגות, תוך כדי ירידה במדרגות, התובע החליק כאשר האצבע הרביעית בידו השמאלית בה ענד טבעת נישואין נתקעה במדרגות וכתוצאה מכך נתלשה..."

     

  19. בתצהיר עדותו הראשית חזר התובע על גרסתו מכתב התביעה והוסיף כי "הפגיעה התרחשה כאשר רגל אחת הספיקה לגעת ברצפה ואילו הרגל השנייה היתה באויר ואילו בשתי הידיים שלי אני החזקתי במדרגות של הטרקטור".

     

  20. בחקירתו הנגדית, מסר התובע גרסה דומה בכללותה לגרסה שהובאה בכתב התביעה ובתצהיר. התובע חזר והעיד כי בזמן ירידתו מהטרקטור הוא החזיק את מדרגות הטרקטור ובזמן ירידתו מהמשאית, רגל אחת היתה על המשאית ורגל שנייה היתה על הכביש. התובע נשאל על ידי ב"כ הנתבעת 3 האם החליק במדרגות והשיב "לא החלקתי, קפצתי מהמשאית" (עמ' 10 ש' 4).

     

  21. בהמשך לשאלת בית המשפט, פרט התובע את הנסיבות והבהיר כי לאחר שדומם את מנוע הטרקטור, סגר את הטרקטור ופתח עם ידו הימנית את הדלת על מנת לצאת ממנו והחל לרדת כשפניו החוצה, בזמן שרגלו האחת היתה על המשאית והשנייה על הכביש וידיו על מדרגות הטרקטור, הוא החליק, משמן שהיה שם, עם הרגל שהיתה על המשאית, בעוד הרגל השנייה באוויר ואז נפגע בידו. "החלקתי בזמן הירידה כאשר רציתי לרדת מהמשאית לכביש. אפשר לראות בתמונות שאין הרבה מרחק בין המשאית לטרקטור. אני לא מסתובב אני עם הגב לכביש, התכוונתי לרדת בקפיצה אחרי שאני מחזיק את הטרקטור והחלקתי לפני שקפצתי." (עמ' 13 ש' 4)

     

  22. למעשה, כפי טענת הנתבעות, התובע מתקשה לדייק לעניין קפיצה או החלקה מהמשאית בזמן פגיעתו ואולם אין ספק באשר לעצם קרות האירוע, חרף אי דיוקים בעדותו. יש לזכור כי עסקינן במעידה בעת ירידה מכלי צמ"ה גבוה על גבי משאית, אירוע מפתיע ופתאומי ויש בכך כדי להקשות על ניתוח פרטני ודווקני ביחס לסדר הפעולות, עובר להחלקה ואין בהכרח להטיל ספק באמינות התובע גם לאור שינוי גרסה כזו או אחרת, אשר אין בה להפחית מהתרשמות בית המשפט מאמינות התובע באשר לעצם קרות התאונה.

     

  23. משלא נמצא ספק ביחס לעצם קרות האירוע ומשנסיבותיו הן כאלה שלא ניתן להפריד ולפלח את סדר האירועים אשר הובילו להחלקה בהינתן כי עסקינן באירוע פתאומי, מהיר ומפתיע אזי אין לראות זאת לחובתו של התובע כי התקשה במידה מסוימת לענות על שאלות בית המשפט ולפרט אחד לאחד את שלבי הנפילה.

     

  24. בסופו של יום ולאחר ששקלתי את נסיבותיו של המקרה דנא, מצאתי לקבוע כי לא ניתן להפריד הפרדה ברורה ביחס למעורבות שני כלי הרכב בנפילת התובע, קרי האם ברגע נתון כלשהו של נפילת התובע הסתיים לחלוטין שלב הירידה מהמחפרון ובמובחן החל שלב הירידה מהמשאית, אלא כי עסקינן בפעולה משולבת המערבת את שני כלי הרכב כאחד.

     

  25. אין לשכוח כי שני כלי הרכב עצמם היו צמודים עת המחפרון ניצב על גבי המשאית ופעולת הירידה של התובע משני כלי הרכב היתה פעולה אחת מתמשכת ורצופה, ללא הפסקה בין שני כלי הרכב הניצבים זה על גבי זה.

     

  26. האם עסקינן בתאונת דרכים –תאונת דרכים הוגדרה בחוק כ"מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף" עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה. שימוש ברכב מנועי, הוגדר בין היתר כירידה מרכב, החנייתו, דחיפתו או גרירתו.

     

  27. התובע ירד מהמחפרון שהיה על גבי המשאית, ועל כן מתקיימת הגדרת השימוש ברכב מנועי. השימוש ברכב לכניסה אליו ולירידה ממנו הוא אחת מצורות השימוש המוכרות בחוק הפיצויים והן כלולות בהגדרת השימוש ברכב. מעדותו של התובע עולה כי הוא טרם רכש עמידה יציבה על הכביש, שכן רגלו האחת היתה באויר ורגלו השנייה על גבי הכביש, בעוד ידיו אחזו במדרגות המחפרון, כך שטרם השלים את הירידה וטרם ניתק מכלי הרכב המעורבים. (ראה רע"א 9136/17 ‏ פלוני נ' פלוני - "אומנם ירידה מן הרכב אינה מסתיימת בהכרח עם ניתוק המגע הפיזי שבין היורד לבין הרכב, ועשויה היא להימשך עד אשר היורד עומד יציב מחוץ לרכב (אליעזר ריבלין תאונת הדרכים - תחולת החוק, סדרי הדין וחישוב הפיצויים 180 (מהדורה רביעית, 2012))"

  28. פגיעת התובע אירעה בשלב בו סיים את פעולת העמסת המחפרון, פעולה שהיא למטרות תחבורה, שהיא הובלת המחפרון באמצעות המשאית. (ראה ע"א 3024/94 יונאי נ' אררט חברה לביטוח בע"מ – "המדובר בתאונה שאירעה תוך כדי פעולה אשר תכליתה היא עשיית שימוש תחבורתי – הובלת מטען בכלי רכב, ואשר היא חיונית לצורך הגשת תכלית זו...התאונה במהלך פעילות אשר היוותה חלק חיוני ובלתי נפרד של התאמת הרכב לפעול ההובלה ועל כן יש לראותה כפעולה, "למטרות תחבורה" במובן האמור לעיל").

     

  29. האם המשאית היוותה זירה בלבד – פציעתו של התובע, עת נתפשה אצבעו במדרגות הטרקטור, נגרמה בין היתר בשל העובדה כי התובע החליק כשהניח את רגלו על המשאית בעת ירידתו ועל כן קיים קשר ישיר בין פגיעתו של התובע לבין המשאית ואין לראות בה כ"זירה" בלבד.

     

  30. בנסיבות האמורות מצאתי לקבוע כי שני כלי הרכב היו מעורבים בתאונה במידה שווה ולפיכך הנתבעות ישאו בסכום הפיצוי בחלקים שווים.

     

    דיון בשאלת הנזק

    הנכות הרפואית 

  31. התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה אשר קבע לתובע נכות על פי דין של 10% לפי ס' 43(4)(א) נכות אורתופדית בגין הפגיעה באצבע 4 ביד שמאל ו- 5% לפי ס' 34(ב)(1-2) נכות פסיכיאטרית בגין הפרעת הסתגלות קלה. מכאן כי נכותו המשוקללת של התובע עומדת על 14.5%.

     

    כאב וסבל

  32. בהתאם לנכותו של התובע , גילו ו-8 ימי אשפוז יעמוד הפיצוי על 25,626 ₪.

     

    הפסדי שכר לעבר

  33. התובע עתר לפצותו בגין שתי תקופות. האחת מיום 13/2/19 ועד 1/7/19 סך של 45,660 ₪ והשנייה מיום 1/7/19 ועד היום סך של 35,752 ₪ בהתאם לנכותו, סך הכל 81,412 ₪.

     

  34. התובע המציא 10 תלושי שכר לשנת 2018, לפיהם השתכר בממוצע 8,967 ₪. כן צרף תלושי שכר לשנת 2019, לפיהם השתכר בחודש ינואר, החודש שלפני התאונה, כ- 9,117 ₪ ועל כן מצאתי להעמיד את שכרו לצורכי חישוב על 9,117 ₪.

     

  35. התובע השתכר בחודש פברואר 2019 סך של 3,536 ₪, קרי הפסד של 5,581 ₪ לחודש זה. התובע נעדר מעבודתו בחודשים מרץ-מאי 2019 ועל כן זכאי לפיצוי בסך 27,351 ₪. ובחודש יוני 2019 השתכר כ-3,204 ₪, קרי הפסד של 5,913 ₪.

     

  36. אשר על כן, התובע יפוצה בגין הפסדי שכר לעבר ב 38,845 ₪.

     

    הפסדי שכר לעתיד

  37. התובע חזר לעבודתו כנהג טרקטור ועל כן טענו הנתבעות כי יש לפסוק פיצוי גלובלי.

     

  38. קביעת הפיצוי שלו זכאי הנפגע בשל הגריעה מכושר השתכרותו תלויה בטיבה של הנכות, טיב התעסקותו של הנפגע, מידת הסתגלותו לעבודתו על אף נכותו, תפקודו, כישוריו וסגולותיו (ראו לעניין זה גם ע"א 516/86 אררט נ' אזולאי, פ"ד מ (4) 687; ע"א 286/89 מיכאל קז נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב, (מיום 22.5.1991) ; ו ע"א 3049/93 גירוגיסיאן נ' רמזי, פ"ד נב (3) 792, 797).

     

  39. האם יש מקום לפיצוי התובע בגין אובדן שכר לעתיד, שעה שהתובע חזר לעבודתו ושמר על רמת שכרו? בעניין בורבה (ע"א 4837/92 אליהו חברה לבטוח נ' ג'ורג' בורבה, קבע בית המשפט העליון: "...מקובל הדבר לקבוע הפסד השתכרות בעתיד לאדם שחזר לעבודתו בלא הפסד השתכרות, מפני החשש שמומו עלול להפריע לקידומו ולמציאת עבודה ברמת השתכרות דומה לכשייפלט מאותו מקום עבודה..." (ע' 262 לפסה"ד)

     

  40. מחד התובע מתמיד בעבודה תקופה ממושכת, הוא חרוץ ומנסה להשתקם, גם אם הדבר יביא לפגיעה בגובה הפיצוי, ולכן בשלב זה אין לו כל הפסדים, וייתכן שיתמיד בעבודה דומה עד גיל הפרישה ללא הפסדים של ממש.

     

  41. מאידך מדובר בתובע אשר עובד כנהג משאית ונפגע באצבעו, פגיעה אורתופדית אשר עלולה להפריע לו בעתיד. יחד עם זאת לא מצאתי כי הנכות הפסיכיאטרית המזערית באה לידי ביטוי בעבודת התובע ועל כן מצאתי לקבוע כי הפיצוי בגין הפסדי העתיד יחושב בהתאם לתחשיב אקטוארי על פי נכות תפקודית בשיעור 8% , מקדם היוון 193.089 וממוצע שכר של 9,117 ₪, סך פיצוי יעמוד על סך- 140,831 ₪.

     

    הפסדי פנסיה

  42. בהתאם להפסד של 12.5%, יעמוד הפיצוי על סך- 17,604 ₪.

     

    הוצאות רפואיות ונסיעות עבר ועתיד

  43. התובע עותר לפצותו בסכום של 100,000 ₪ שכן נגרמו לו הוצאות רפואיות בעקבות הפגיעה.

     

  44. הנתבעות טענו כי אין מקום לפיצוי שכן לא הוצגו ראיות וקבלות.

     

  45. התובע כמעט ולא צירף בדל ראיה שיכולה ללמד על הוצאות רפואיות כלשהן, וככלל כל הטיפולים אמורים להיות מכוסים על ידי קופת חולים לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד – 1994.

     

  46. יחד עם זאת, ובשים לב לטיפולים הרפואיים ולמעקב הרפואי אותו עבר התובע בעקבות התאונה, ולרבות אשפוזו, ובשים לב להוצאות הכרוכות בנסיעות לטיפולים, ובדיקות רפואיות, ולאפשרות כי בעתיד יזדקק לעוד טיפולים, אני מעמיד את הפיצוי בגין ראש נזק זה, לעבר ולעתיד, על סך 4,000 ₪.

     

    עזרה לזולת עבר ועתיד

  47. התובע טוען כי נזקק לעזרת צד ג' בשל העובדה כי התקשה בביצוע כל פעולה הדורשת שימוש בשתי ידיים והעמיד את הפיצוי על 150,000 ₪.

     

  48. התובע לא העיד מטעמו בן משפחה ולא הוכיח כי הסתייע בעזרה בתשלום. יחד עם זאת, נוכח אשפוזו של התובע והעובדה כי סביר כי במועד הסמוך לתאונה נדרש לעזרה מוגברת מבני משפחתו מצאתי להעמיד את הפיצוי על 7,500 ₪.

     

    סוף דבר

  49. אשר על כן הנתבעות 1 ו-3 יפצו את התובע בסכומים הבאים:

    א. כאב וסבל25,626 ₪

    ב. הפסדי שכר לעבר38,845 ₪

    ג. הפסדי שכר לעתיד140,831 ₪

    ד. הפסדי פנסיה17,604 ₪

    ה. הוצאות רפואיות ונסיעות לעבר ולעתיד4,000 ₪

    ו. עזרה לזולת לעבר ולעתיד7,500 ₪.

    ____________________________________________

    סה"כ230,406 ₪

     

     

  50. ניכויי מל"ל – מהסכום האמור ינוכו תשלומי המל"ל בסך 68,535 ₪, כך שיתרת סכום הפיצוי תעמוד על סך- 161,871 ₪. הנתבעות 1 ו-3 , ישאו בתשלום בחלקים שווים.

     

    כמו כן ישלמו הנתבעים לתובע את הוצאות המשפט , בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד התשלום וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 15.34% .

     

    זכות ערעור כדין.

    המזכירות תשלח עותק פסק הדין בדואר רשום לב"כ הצדדים.

     

     

    ניתנה היום, כ"א אייר תשפ"ב, 22 מאי 2022, בהעדר הצדדים.

     

    Picture 1

     

     

     

     

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ