כללי:
החלטה זו נמסרת במסגרת תביעת רשלנות, בטענה לקיומה רשלנות רפואית של הנתבעים כלפי התובע.
בכתב-התביעה נטען כי התובע, אזרח צרפת שאיננו דובר עברית, התאשפז ביום 20.05.18 בבית-החולים, עקב כאבים בבטן הימנית התחתונה.
לאחר שאובחנה דלקת בתוספתן (אפנדיציטיס), הוחלט לנתח את התובע לצורך כריתת התוספתן.
נטען כי התובע הוחתם על טופס הסכמה לניתוח בשפה העברית, ללא תרגום, בעוד שאין הוא דובר עברית כלל.
כמו כן, נטען כי התובע הוחתם על טופס הסכמה כללי, ולא על טופס הסכמה ייעודי לניתוח הספציפי של כריתת התוספתן.
עוד נטען כי רופאי בית-החולים החליטו לנתח את התובע בשיטה "הפתוחה" – פתיחה כירורגית של הבטן, ולא בשיטה "הסגורה, באמצעות לפרוסקופ.
התובע טען כי איש לא הציג בפניו את שתי השיטות האפשריות לניתוח, וכי איש לא שיתף את התובע בהחלטה לנתחו בשיטה הפתוחה.
התוספתן נמצא בצד ימין של גוף האדם.
התובע טען כי בטופס "פסק זמן" לפני הניתוח לא סומן הצד בגוף שבו היה אמור להתבצע הניתוח, וכי בתחילת הניתוח נחתך ברשלנות צד שמאל של בטנו, במקום צד ימין המקום בו נמצא התוספתן.
החתך נסגר, המנתחים חתכו את הצד השני בבטנו של התובע, והשלימו את הניתוח.
התובע טוען כי מאז המקרה הוא סובל מכאבים וגירודים באזור הצלקות של הניתוח.
ביום 04.01.21 הוגש כתב-הגנה מטעם הנתבעים.
בכתב ההגנה, מלבד הכחשות גורפות וכלליות, נטען כי דין התביעה כנגד נתבעים 1-3 ו-5 להימחק על הסף, נוכח העובדה שנתבעים 1-2 פעלו כעובדי הנתבעת 4, הנתבע 3 הינו בית-חולים, ונתבעת 5 אינה חברת ביטוח.