רע"א
בית המשפט העליון ירושלים
|
5327-17
06/08/2017
|
בפני השופט:
מ' מזוז
|
- נגד - |
המבקש:
פלוני עו"ד רונן כהן
|
המשיבה:
פלונית
|
החלטה |
- בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינה של נשיאת בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 19.6.2017 בע"א 8079-04-17, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על החלטתה של נשיאת בתי משפט השלום במחוז דרום מיום 29.3.2017 בתלה"מ 1987-02-17.
- ביום 1.2.2017 הגישה המשיבה תובענה נגד המבקש בענין רכושם המשותף בבית המשפט לענייני משפחה באילת, לאחר שהליך יישוב סכסוך ביניהם כשל (י"ס 12145-10-16). באותו חודש הגישה המשיבה שתי בקשות קשורות נוספות בבית המשפט לענייני משפחה, כהליכים נפרדים, אשר נדונו והטיפול בהן הסתיים (ה"ט 44670-02-17; ה"ט 47571-02-17).
- ביום 26.2.2017 הוגשה לתיק "הודעת עובד על מעורבות קרוב משפחה בהליך משפטי" על-ידי העוזרת המשפטית של השופט אליו נותבו ההליכים שפתחה המשיבה - השופט ל' ברינגר, למעשה השופט היחיד לענייני משפחה באילת - בציינה כי היא "מכרה" של משפחת המשיבה. בעקבות זאת הודיע המבקש כי אינו מתנגד להמשך ניהול התובענה בבית המשפט לענייני משפחה באילת, וטען כי אין קרבה משפחתית של ממש בין השתיים, בוודאי לא כזו המעלה חשש למשוא פנים מצד המותב. כן עמד המבקש על ההכבדה הכרוכה בהעברת הדיון בתיק לבית משפט אחר במחוז, נוכח ריחוקה הגיאוגרפי של העיר אילת. המשיבה טענה מצדה כי יש להעביר את הדיון בתובענתה לבית משפט אחר על מנת לשמור על מראית פני הצדק ולהגן על זכותה לפרטיות. המשיבה הבהירה כי היא אחות למחצה של אחיה של העוזרת המשפטית.
הענין הובא בפניה של נשיאת בתי משפט השלום במחוז דרום (להלן: נשיאת השלום), וביום 22.3.2017 קבעה הנשיאה כדלקמן:
"לאור הודעת העובדת בדבר מעורבות משפחתית בתיק ולאחר ששקלתי עמדות הצדדים, לרבות תשובות לתגובות, גם אם מדובר בקשר עקיף כטענת הנתבע, בהינתן כי העובדת הינה העוזרת המשפטית של המותב הדן בתיק, מצאתי למען שמירה על מראית פני הצדק להורות על העברת התיק לבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע."
- ביום 24.3.2017 הגיש המבקש בקשה לעיון חוזר בהחלטה, לפי סעיף 49(ב)(2) לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט או החוק). בבקשתו זו טען המבקש כי בהתאם להוראת סעיף 49(א) לחוק, משהחל הדיון בתיק, אין עוד סמכות לנשיאת השלום להעבירו. ביום 29.3.2017 דחתה נשיאת השלום את הבקשה וקבעה כי בתיק זה טרם התנהל כל הליך מהותי. עוד ציינה הנשיאה כי "ככל שכוונת המבקש היא לכך שבין הצדדים התנהלו הליכים בה"ט 47571-02-17 וה"ט 46670-02-17 אשר נדונו במאוחד, הרי שגם לעניין זה אין כל רלוונטיות בהינתן שמדובר בהליכים שהסתיימו בהחלטת בית המשפט מיום 27.2.17 שנתנה תוקף של החלטה להסכמות הצדדים כמפורט בפרוטוקול הדיון".
- על החלטה זו הגיש המבקש ערעור לנשיאת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (להלן: נשיאת המחוזי), לפי סעיף 49(ב)(3) לחוק. המבקש טען כי כבר החל הדיון בתיק, היות שהמותב כבר דן בהיבטים מהותיים של הסכסוך בין הצדדים, גם אם זאת במסגרת הליכים צדדיים. עוד טען המבקש כי העברת ההליך נעשתה מנימוקים של פסלות שופט, על אף שכלל לא הוגשה בקשה שכזו למותב הדן בתיק ושנסיבות הענין אינן מצדיקות את פסילתו של השופט ברינגר. לשיטתו, עומדים לבית המשפט כלים חלופיים כדי ליצור הפרדה בין העוזרת המשפטית לטיפול בתובענה, שיש לפעול באמצעותם על מנת שלא להכביד על הצדדים בניהול התיק.
ביום 19.6.2017 דחתה נשיאת המחוזי את ערעור המבקש, וקבעה כי הגם שייגרם טורח לצדדים נוכח הריחוק הגיאוגרפי בין אילת לבאר שבע, הקרבה המשפחתית בין המשיבה לעוזרת המשפטית, מחייבת - בשל זכותה של המשיבה לפרטיות ולטובת מראית פני הצדק - להעביר את הדיון בתיק למותב אחר. הנשיאה הבהירה כי "קרבה משפחתית" של עובד מערכת בתי המשפט לבעל דין נבחנת בכל מקרה לגופו, וכי בהפעלת סעיף 49 לחוק נשקלים לצד שיקולי יעילות ואדמיניסטרציה, גם שיקולים נוספים, אף שיקולים החופפים במידת מה לשיקולים שעשויים לעלות בעת ששופט מתבקש לפסול עצמו מלדון בתיק. הנשיאה ציינה כי מדובר בהעברת הליך בשל קרבה משפחתית המעלה בעיתיות פוטנציאלית ויש להביאה בפני נשיאת השלום, ולא בהעברה שעילתה קשורה לשופט כלשהו ומחייבת החלטה מצדו בשאלת פסלות. עוד קבעה נשיאת המחוזי כי ההחלטה על העברת הדיון בתיק נוגעת להליך שטרם החל הדיון בו, למעט מגע טכני בלבד מצד המותב, וכי אין להתחשב במסגרתה בהליכים שכבר נדונו, הוכרעו והסתיימו, בטרם נודע על הקרבה המשפחתית. בענין זה הזכירה עוד נשיאת המחוזי כי למעשה במצב בו יושב יותר משופט אחד בבית המשפט לענייני משפחה (שלא כמו בבית המשפט באילת), ייתכן בהחלט ששופטים שונים ידונו בהליכים השונים בין אותם הצדדים.
- מכאן הבקשה למתן רשות ערעור שבפני, בגדרה טוען המבקש כי עניינו מעלה סוגיות משפטיות כלליות המצדיקות דיון לגופן - הן באשר לפרשנות המונח "התחלת דיון" לצורך העברת מקום דיון לפי סעיף 49 לחוק בתי המשפט, הן באשר לגבולות הסמכות המוקנית לנשיאי השלום להעביר מקום דיון במסגרת סעיף זה.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת