פלוני נ' מדינת ישראל

השופט י' עמית:

           "הרצחת וגם ירשת?"

           עניינה של הבקשה הבלתי שגרתית שבפנינו היא לפטור את המבקש מתשלום פיצוי בסך 70,000 ₪ שהושת עליו, מאחר שהמתלוננת שלזכותה נפסק הפיצוי שמה קץ לחייה.

1. העובדות הצריכות לעניין פורטו בפסק דינו של בית משפט זה, שדחה את ערעורו של המבקש (ע"פ 4466/12 פלוני נ' מדינת ישראל (8.1.2014)). אסקור בתמצית את האמור בפסק הדין בחלקים הרלוונטיים לענייננו.

           המבקש הורשע ביום 11.1.2012, לאחר הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בשורה של עבירות מין בבתו, ילידת שנת 1994, ובין היתר, בעבירה של אינוס קטינה במשפחה ובמעשים מגונים במשפחה בקטינה מתחת לגיל 14. על פי עובדות כתב האישום המתוקן לפיו הורשע המבקש, כאשר הייתה בתו בת 5, לקח אותה המבקש לחדר השינה, הוריד את חצאיתה ותחתוניה, השכיב אותה על מיטתו והתפשט אף הוא. לאחר מכן, הורה לה לגעת באיבר מינו, ונגע בגופה ובאיבר מינה. בשנת 2001, לקח המבקש את בתו לחדר האמבטיה, הוריד את תחתוניה, נגע באיבר מינה והחדיר אליו שתי אצבעות. במהלך השנים 2005-1999, כאשר בתו היתה כבת 10-5, נהג המבקש לעיתים תכופות להפשיט אותה לגמרי, לגעת עם ידו באיבר מינה ולהחדיר לתוכו את אצבעותיו. בנוסף, באותן שנים, נהג לבקש ממנה לגעת באיבר מינו ולעסותו, וזו עשתה כדבריו כשהיא עוצמת עיניים. עוד שכב על בתו כשהיא שוכבת על גבה, והתחכך עם גופו באיבר מינה. במהלך השנים 2005-2004, המבקש ביקר את בתו בפנימייה בה שהתה, ישב עמה על ספסל בגינה, ונגע בחזה ובאיבר מינה על גבי בגדיה. לאחר מכן, אמר לה: "זה לא בסדר מה שאנחנו עושים וזה כתוב בתורה שאסור ובואי נפסיק". לאחר מכן, חדל ממעשיו למשך שבועיים, אולם בהמשך חזר לסורו.במהלך השנים 2011-2006, נהג המבקש לגשת אל בתו ולגעת באיבר מינה על גבי הבגדים, וכן בחזהּ מתחת לחולצתה. לעיתים לקחָהּ לחדרו, נעל את הדלת, הוריד את מכנסיו, וביקש ממנה לגעת באיבר מינו. בחלק מביקורים אלה, ביקש המבקש מבתו שתבוא לישון איתו, והבטיח לה שישלם לה בגין זאת. כן נהג לגעת בחזהּ של בתו ולהצמידה אליו.

2. אם לא די בכל אלה, נספר כי בחודש דצמבר 2010, התאשפזה בתו של המבקש בבית חולים פסיכיאטרי עקב ניסיונות התאבדות (ושם המשיכה לשהות, למעט תקופה של שנה, לפחות עד למתן פסק דינו של בית משפט זה בשנת 2014). במהלך אשפוזה, ועד למעצרו באמצע שנת 2011, היה המבקש מגיע לבקר את בתו בבית החולים. במהלך חלק מתקופה זו, הבת הייתה קשורה למיטה בידיה וברגליה, מחשש שתפגע בעצמה. כאשר הגיע המבקש לביקור, בהיותה במצב זה, היה מנצל זאת, נוגע בחזהּ, מחבק אותה, מנשק אותה, ומלטף אותה בלחייה. הבת בתגובה ניסתה למשוך בשיניה את השמיכה כלפי מעלה, כדי למנוע מהמבקש מלעשות את שעשה. הבת סיפרה למבקש כי הוצע לה לקבל טיפול בבית חולים אחר, אך המבקש, מחשש כי תספר את שעולל לה, אמר לה ש"עליה לסלוח ולשכוח מהעבר ולפתוח חיים חדשים", וכן "שתזהר בטעות שלא לסבך מישהו כי הציוֹניִם מחמירים במשפט ואין להם משפט צדק, ועל כל דבר יכולים הם לזרוק בן-אדם לכלא". כמו כן, במהלך כל התקופה המפורטת לעיל, הזהיר המבקש את בתו שלא לספר לאיש על מעשיו.

           על כל אלה, גזר בית המשפט המחוזי על המבקש עונש של 15 שנות מאסר, 27 חודשי מאסר על תנאי, ופיצוי לבתו בסך 70,000 ₪. בית המשפט ציין בגזר דינו – וכפי שנראה בהמשך יש לעובדה זו רלוונטיות לענייננו – כי גם שניים מאחיה של הבת ביצעו בה עבירות מין חמורות, ולפיכך, ניתן להניח כי מצבה הנפשי אינו תוצאה בלעדית של מעשי המבקש.

           כאמור, ערעורו של המבקש לבית משפט זה נדחה על כל חלקיו. לא למותר לציין כי במסגרת הערעור, עתר המבקש להפחית מסכום הפיצוי בסך 70,000 ₪ שהושת עליו על ידי בית המשפט המחוזי.

3. בחלוף כ-3.5 שנים מאז ניתן פסק הדין בבית משפט זה, שלחה בתו של המבקש יד בנפשה. לפיכך, הגיש המבקש את הבקשה דכאן ועתר לפטור אותו מתשלום הפיצויים. לטענת המבקש, בנוסף להיותו נתון במאסר ארוך הוא חולני וחסר כל, ללא רכוש והכנסות, ומצבו הכלכלי והבריאותי הוא בכי רע.