ע"פ
בית המשפט העליון ירושלים בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
|
3371-17
03/07/2018
|
בפני הרכב השופטים:
1. המשנה לנשיאה ח' מלצר
2. ד' ברק-ארז
3. ג' קרא
|
| - נגד - |
המערער:
פלוני
עו"ד יעקב קמר
עו"ד מירב זמיר
|
המשיבים:
1. מדינת ישראל
2. מ. ג. (מתלונן)
עו"ד נורית הרצמן
|
| פסק דין |
השופט ג' קרא:
ערעור על הכרעת דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ר' פרידמן-פלדמן) בת"פ 55983-07-15 מיום 13.9.2016 ועל גזר דינו מיום 16.3.2017. במרכז הערעור עומדת בקשת המערער לקבוע כי הודייתו במסגרת הסדר הטיעון בטלה.
רקע עובדתי
- המערער הורשע על פי הודייתו במסגרת הסדר טיעון בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 333 וסעיף 335 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) ובעבירה של תקיפה סתם לפי סעיף 379 לחוק העונשין.
כתב האישום מתאר סכסוך שארע בין בני משפחה אחת (להלן: המשפחה) – י.א ו-ח.א, שהמערער הוא גיסם, לבין בני משפחה אחרת – ש.ג, ד.ג ואביהם מ.ג (המשיב 2, להלן: המתלונן). על פי עובדות כתב האישום, ביום 12.4.2014 שיחקו מספר קטינים, וביניהם ש.ג ו-י.א, במשחק מחבואים בסמוך לבית המשפחה (להלן: בית המשפחה). במהלך המשחק איבד י.א אחת מנעליו, וחשד ש-ש.ג והקטינים הנוספים הם שלקחו אותה. בעקבות כך הלך י.א לביתו וקרא לאחיו – ח.א – על מנת שיסייע לו בהשבת הנעל. ח.א הגיע למקום, ובעקבות חילופי דברים בינו לבין ש.ג, הרים את ש.ג מחולצתו, תוך שהוא חונק אותו, והשליכו ארצה. כתוצאה ממעשיו של ח.א, נגרם ל-ש.ג מכאוב של ממש והוא פרץ בבכי. ש.ג פנה לביתו, וסיפר לאחיו – ד.ג – על שהתרחש.
בתגובה לכך, הגיע ד.ג לבית המשפחה, כשהוא מצויד בגז פלפל. בין ח.א ל-ד.ג התפתח עימות מילולי, בעקבותיו ריסס ד.ג גז פלפל לכיוונו של ח.א. הגז התפשט בבית המשפחה ופגע, בין היתר, גם באשתו של המערער, ששהתה בבית המשפחה והייתה באותה העת בחודש השביעי להריונה. המערער, שהיה עד למתרחש, יצא מבית המשפחה במטרה לאתר את ד.ג ולהתעמת עמו. המערער פגש ב-ד.ג בסמוך לבית הכנסת השכונתי, והתפתח ביניהם עימות מילולי. המתלונן, שראה את המתרחש, התקרב לשניים והפציר בהם להפסיק בעימות ולחזור כל אחד לביתו. בשלב זה הכה המערער את המתלונן באמצעות אגרוף בפניו וברח לבית המשפחה. המתלונן הגיע לבית המשפחה, אמר לבני המשפחה כי בכוונתו להגיש תלונה במשטרה ועזב. המערער יצא מבית המשפחה בעקבות המתלונן, מצויד בשתי אלות ברזל שמצא בכניסת הבניין, ו-ח.א בעקבותיו. המערער רדף אחרי המתלונן בחניית בית המשפחה ובהגיעו אל המתלונן הכה אותו בחוזקה באמצעות אלת הברזל בידיו, בראשו, וביתר חלקי גופו, בעוד ח.א עומד בקרבת מקום ובידו אלת הברזל הנוספת. כתוצאה מהמעשים, נגרמו למתלונן חתך ושבר בידו השמאלית, והוא נזקק לטיפול רפואי.
בגין המעשים המתוארים לעיל, הוגש נגד המערער ביום 28.7.2015 כתב האישום לבית המשפט קמא.
ההליך בפני בית המשפט המחוזי
- בדיון שהתקיים ביום 5.11.2015 התייצב המערער בעצמו, השיב לשאלות בית המשפט, וביקש כי ימונה לו סניגור ציבורי. בעקבות כך, מונתה עו"ד ורד בירגר (להלן: עו"ד בירגר) מטעם הסנגוריה הציבורית לייצג את המערער. לאחר הקראת כתב האישום, בהסכמת הצדדים, התיק הועבר לגישור. ביום 2.5.2016 התקיימה ישיבת גישור בה נכחו המערער, עו"ד בירגר, ונציג המשיבה 1 (להלן: המשיבה). בדיון שהתקיים ביום 13.9.2016 הגישה המשיבה הודעה על הסדר טיעון שנערך בין הצדדים, אשר נחתם על ידי המערער ומתוארך ליום 26.6.2016 (להלן: הסדר הטיעון). בהסדר הטיעון הוסכם כי המערער יודה בעובדות כתב האישום ויורשע על פיהן, ויהיה רשאי לטעון כי בטרם הכה את המתלונן באמצעות אגרוף בסמוך לבית הכנסת השכונתי, המתלונן דחף אותו (להלן: טענת הדחיפה), והמשיבה לא תבקש להביא ראיות לסתור זאת. עוד ציינו הצדדים במסגרת הסכם הטיעון כי יוגש כתב אישום נגד ד.ג והעובדות המנויות בו מוסכמות על הצדדים. הסדר הטיעון לא כלל הסכמות לגבי העונש. בהמשך לכך, הצהיר המערער כי "לשאלת בית המשפט אני מבין את כתב האישום ביחד עם התוספת שבהודעה על ההסדר אני מודה בעובדות כתב האישום (כך במקור – ג'.ק)". על יסוד זה הרשיע בית המשפט קמא את המערער בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, והורה לשירות המבחן להכין תסקיר בעניינו של המערער בטרם ישמעו הטיעונים לעונש.