פלוני נ' יכין ובועז חברה לבנין בע"מ

הרקע לתביעה העיקרית וטענות הצדדים

1.ביום 2.12.07 נפגע התובע, יליד 1986, במהלך עבודתו אצל הנתבעת, העוסקת בין היתר בעבודות בנייה.

2.לפי הנטען בכתב התביעה, התובע נתבקש על ידי מנהל הנתבעת לפנות פסולת מהבניין שבאתר הבנייה לתוך מכולה שהוצבה מעברה השני של גדר בטון שבאתר שגובהה כשני מטרים. בכדי לבצע את העבודה, היה על התובע למלא פסולת בדליים, לעלות עמם על משטחים שהוצמדו לגדר, לעמוד על הגדר ולהשליך את הפסולת לתוך המכולה.

3.לטענת התובע, תוך כדי ביצוע עבודה זו, הוא נפל מעל גדר הבטון לקרקע וכתוצאה מכך הוא נחבל בכל חלקי גופו, ובמיוחד בכתף שמאל (להלן: "התאונה"). בהמשך, עבר התובע טיפולים שונים, אך לבסוף הוא נותר כשהוא סובל מהגבלה תפקודית קשה בעלת השפעה מכרעת על יכולת תפקודו הן בחיי היומיום והן בעבודתו.

4.בהיות התאונה תאונת עבודה, הוא נבדק על ידי ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי אשר קבעה כי לא נותרה לו נכות צמיתה. ואולם התובע תמך את תביעתו בחוות דעת של ד"ר מדלג' מיום 2.12.09 במסגרתה קבע כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור 15% לפי תקנה 41(4)(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: "תקנות המל"ל"), בשל כאבים בכתף שמאל, הגבלה בתנועות כתף זו ובשורש כף יד שמאל.

5.לטענת התובע, התאונה ארעה בשל התרשלות הנתבעת אשר לא הדריכה את העובדים בכלל ואת התובע בפרט, העסיקה מנהלי עבודה לא מיומנים, פזיזים ורשלניים, השתמשה בשיטות עבודה מסוכנות ובלתי בטיחותיות, לא נקטה אמצעים נאותים למניעת קרות התאונה, ועוד.

6.מאידך, טענה הנתבעת כי התאונה לא ארעה באופן שהתובע תאר אותה. לדבריה, התובע אמנם נדרש לפנות פסולת מהבניין שבאתר דרך חצר הבניין שבקומת הקרקע שלו הוא עבד, אך בחצר היה תוואי דרך נקי ופנוי לחלוטין, דרכה יכול היה התובע לפנות את הפסולת למכולה שהייתה מעבר לחצר הגדר שגובהה היה רק מטר וחצי, ולא היה צורך לטפס על משטחים לשם כך. לכן, משבחר התובע לפעול בדרך בה פעל, הוא זה שאחראי לנפילה. הנתבעת שללה את כל טענות התובע בדבר מחדליה הבטיחותיים כלפי העובדים בכלל, והתובע בפרט וטענה כי היא מקפידה על בטיחותם של עובדיה.

7.הנתבעת הוסיפה וטענה, כי גם תאורו של התובע על מצבו לאחר הנפילה מוגזם ומופרז. כך או כך, נטען, אין ממש בטענותיו על קיומה של נכות, וככל שלתובע מגבלות רפואיות הן אינן תוצאת התאונה. הנתבעת הוסיפה, כי התובע שהה לא מעט שנים בבתי הסוהר בשל עבירות פליליות וביטחוניות שביצע והוא אינו זכאי לפיצוי כלשהו.

8.הנתבעת הגישה מצידה חוות דעת של ד"ר צבי גורן מיום 24.10.14, אשר קבע שלתובע לא נותרה נכות צמיתה מהתאונה.