פלוני נ' ביטוח חקלאי- אגודה שיתופית מרכזית בע"מ ואח'

לפניי תביעה בגין נזקי גוף, אשר נגרמו לתובע לטענתו ביום 24.02.13, בעת שהיה מועסק אצל הנתבעת 2 כמסגר, בעקבות הרמת פרופיל ברזל כבד. הנתבעת 1 ביטחה את חבות המעבידים של הנתבעת 2.

בין הצדדים מחלוקת הן לעניין עצם התרחשות האירוע, הן לעניין החבות והן לעניין הנזק כפי שיפורט בהרחבה להלן.

רקע כללי ותמצית טענות הצדדים

לטענת התובע, ביום 24.02.13, תוך כדי עבודתו, נפגע כתוצאה מהרמת פרופיל ברזל. התובע צירף לתביעתו חוות דעת רפואית שנערכה על ידי ד"ר גד וולן ולפיה נותרה לו בעקבות האירוע נכות צמיתה בשיעור של 30% (10% עקב הגבלה קלה בתנועות הגב התחתון ו – 20% עקב שיתוק חלקי בצורה בינונית של שורש 5L משמאל). לפי חוות הדעת, על התובע להימנע מהרמת משאות, מכיפופי גב וממאמץ גופני ועל כן איבד לצמיתות את כושר עבודתו כמסגר.

התובע שהה בחופשת מחלה של כחודשיים (צורפו אישורי מחלה עד יום 17.04.13) וביום 29.09.14 פוטר, לטענתו משום שלא יכול היה לבצע את העבודה שעשה קודם לכן.

לטענת התובע, הנתבעת 2 לא מילאה אחר דרישות הבטיחות הבסיסיות והאירוע המדובר הוא מימוש סיכון ברור שהיה ידוע לנתבעת 2 ועל כן היא חבה כלפיו בעילה של רשלנות. לטענתו, ההתרשלות של הנתבעת 2 באה לידי ביטוי בחוסר אזהרה, באי בדיקת בטיחות של פרופיל הברזל, באי הדרכה בדבר נוהלי בטיחות של הרמת פרופיל ברזל, באי פיקוח של נהלי הבטיחות ויישומם, בהנהגת שיטת עבודה לקויה ומסוכנת, במתן הוראות עבודה בהתעלם מאופי ותנאי העבודה בפועל ובהפרת חובת בטיחות. התובע טוען להיפוך נטל הראיה על פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה"), סעיפים 38 ו – 41.

הנתבעות שוללות את עצם התרחשות האירוע וטוענות כי התובע לא הודיע לאיש ממנהליו אודות הפגיעה וביום הפגיעה הנטענת לא הודיע כי הסיבה בגינה עזב את העבודה מוקדם היא פגיעה, הוא לא ציין כי הוא מעוניין לנוח או כי הוא זקוק לטיפול רפואי. הנתבעות מכחישות קשר בין היעדרותו הממושכת של התובע מהעבודה לבין אירוע כלשהו במסגרת העבודה ואף שוללות את הקשר בין פיטוריו של התובע לבין הפגיעה הנטענת.

בסיכומיו ציין התובע כי לנוכח ההתכחשות של הנתבעת 2 לעצם התרחשות האירוע, התנהל הליך בבית הדין לעבודה (ב"ל 49750-06-13) אשר קבע במסגרת פסק דין כי מדובר בתאונת עבודה וכתוצאה מכך שולמו לו דמי פגיעה על ידי המל"ל. לטענת התובע, הכרעה זו מהווה השתק פלוגתא בין הצדדים לעניין עצם התרחשות האירוע, גם אם לא לעניין החבות. התובע צירף לסיכומיו את תיק בית הדין לעבודה.

הנתבעות טענו בסיכומיהם כי צירוף תיק בית הדין לעבודה ללא נטילת רשות ושלא במסגרת הגשת הראיות נעשתה שלא כדין ובאופן המונע מן הנתבעות את האפשרות לחקור את התובע בעניין זה. על כן לטענת הנתבעות על בית המשפט להתעלם מחומר נוסף זה. יתר על כן, לטענת הנתבעות לגופו של עניין אין פסק הדין של בית הדין לעבודה יוצר השתק פלוגתא מאחר שהן לא היו צד להליך, אלא רק התובע והמל"ל היו הצדדים לו. התובע לא טען בכתב התביעה להשתק פלוגתא על אף שהיה מודע לקיומו של ההליך ולתוכנו ועל כן יש לדחות טענתו בעניין זה.