פלוני נ' איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ

פתח דבר

1.התובע, אנימטור ועורך וידאו במקצועו, יליד 8.1.1979, נפגע בתאונת דרכים ביום 17.11.2011 (להלן: התאונה). רכב התובע מסוג סקודה פביה התנגש חזיתית ברכב אחר, כריות האוויר נפתחו ושמשת הרכב התנפצה. (תצהיר התובע, סע' 2). לצורך הערכת עוצמת הפגיעה יצוין שלחזית רכב התובע נגרם נזק כבד. לפי חוות דעת שמאי מדובר בנזק שעלות תיקונו כ-34,500 ₪, סכום העולה על מחצית מערך הרכב.

הנתבעת, AIG חברה לביטוח בע"מ, ביטחה את רכב התובע בביטוח חובה במועד התאונה (נספח א' לתצהיר התובע).

אין חולק כי התאונה היא תאונת דרכים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: חוק הפיצויים), וכי התובע זכאי לפיצויים מהנתבעת, לפי חוק זה (ר' הודעת ב"כ הנתבעת בפרוטוקול, עמ' 1 ש' 12). המחלוקת שבין הצדדים נסבה סביב שומת הנזק שנגרם לתובע כתוצאה מהתאונה, ובהתאם לכך בשאלה האם הנזק נבלע בתגמולי המל"ל. אין טענה בדבר זכאות של התובע ל-25% מסכום הנזק לפי סע' 330 לחוק הביטוח הלאומי. לפיכך, מסכום הנזק שאקבע יש לנכות את מלוא התגמולים שהתובע זכאי לקבל מהמל"ל.

2.ממקום התאונה – רח' הלסינקי בתל אביב - פונה התובע באמצעות ניידת מגן דוד אדום למרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (להלן: בית החולים איכילוב), שם התלונן התובע על כאבים בגפיים עליונות, חזה ומצח (גיליון טיפול במיון צורף כנספח ג' לתצהיר התובע). על פי רישומי האורתופד שבדק את התובע – פרופ' משה סלעי – התלונן התובע גם על פגיעה בברך ימין ובכפות הידיים, בעיקר כף יד שמאל. ברישומי קופ"ח לאומית בסמוך לאחר התאונה נמצאו תלונות גם על כאבים בקרסול ימין ובגב תחתון. (ר' נספח ג' לתצהיר התובע, עמ' 19 לתיק המוצגים).

3.תאונת הדרכים הוכרה על-ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה, מאחר שהיא התרחשה במהלך עבודתו של התובע. וועדה רפואית של המל"ל קבעה ביום 7.7.2014 כי נכותו הצמיתה והמשוקללת של התובע כתוצאה מהתאונה עומדת על 38.03% החל מיום 1.8.2013 ואילך (נספח ד' לתצהיר התובע).

נכות זו נקבעה לאחר שקלול הנכויות הבאות:

(1)15% נכות בגין הפרעות בתחום הנפשי, ממוצע בין ס"ק (2) לס"ק (3) של סע' 34(ב) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן – תקנות הביטוח הלאומי). להלן הנוסח המלא של הליקויים המתוארים בסעיפים הרלוונטיים:

"(ב)בהפרעות של חרדה בעתית (פוביה); הפרעות חרדה אחרות; הפרעה טורדנית-כפייתית (הפרעה אובססיבית קומפולסיבית); תגובה לדחק חריג; הפרעת דחק בתר-חבלתית (פוסט טראומטית) PTSD; הפרעות הסתגלות לסוגיהן; הפרעות דיסוציאטיביות (קונברסיביות); הפרעות סומטופורמיות; הפרעות אכילה: אנורקסיה נרבוזה, בולימיה מרבוזה והפרעות אכילה לא מסווגות, ייקבעו אחוזי הנכות כלהלן:

(1)רמיסיה מלאה, בלא הפרעה בתפקוד ובלא הגבלה של כושר העבודה 0%

(2)רמיסיה מלאה או קיום סימנים קליניים שארתיים, הפרעה קלה

בתפקוד הנפשי או החברתי, הגבלה קלה עד בינונית בכושר העבודה10%

(3)רמיסיה, סימנים קליניים קלים, קיים צורך בטיפול תקופתי,